ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
כידוע יש מצווה להפריש מעשר מכל רווח שיש לאדם, וכפי שלמדו חכמים מהפסוק (דברים יד, כב): "עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה". ואמרו חז"ל (בספרי שם): אין לי אלא תבואת זרעך שחייב במעשר, אבל רווחים מריבית וסחורה וכל שאר רווחים מניין? תלמוד לומר ´את כל´. שהיה יכול לומר הכתוב "את תבואתך", ולמה נאמר "את כל" - ללמדנו שצריך להפריש מעשר גם מריבית וסחורה ומכל דבר שאדם מרוויח בו.
וזהו שנדר יעקב אבינו בצאתו לחרן, שאם ה´ יהיה עימו וישמור עליו ויתן לו לחם לאכול ובגד ללבוש - "כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך" (בראשית כח, כב), היינו שיפריש מעשר לצדקה.
עשר תעשר - בשביל שתתעשר
בתלמוד (תענית ט, א) דרשו חכמים על הפסוק (דברים יד, כב): "עשר תעשר" - "עשר בשביל שתתעשר".
ולכאורה יש לשאול, הלא צריך לקיים מצוות לשם שמיים ולא כדי לקבל פרס, ואיך אמרו חכמים "עשר בשביל שתתעשר"? אלא שהתעשרותו של מי שנותן מעשר מכל רווחיו הוא עצמו דבר מצווה. שכל רווח שיש לו גם המעשר שניתן לצדקה מרוויח, נמצא שיש בהתעשרותו צורך מצווה. ועוד שיש בכך קידוש ה´, שזה שמקפיד להפריש מעשר מרווחיו נעשה עשיר. ולכן "עשר בשביל שתתעשר".
ואכן זכה יעקב אבינו עליו השלום, ובעקבות קבלתו על עצמו לתת מעשר מכל אשר ה´ יתן לו, התעשר מאוד, שנאמר (בראשית ל, מג): "ויפרוץ האיש מאוד מאוד, ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים".
מותר לנסות את ה´ בדבר הזה
עוד אמרו חכמים (תענית ט, א), שמותר לנסות בזה את ה´, שיפריש אדם מעשר ויראה שיתעשר. ואף שככלל נאמר (דברים ו, טז): "לא תנסו את ה´ אלוקיכם" - זו המצווה היחידה שמותר לנסות בה את ה´, שנאמר (מלאכי ג, י): "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי, ובחנוני נא בזאת אמר ה´ צבא-ות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די".
ואמנם יש מפרשים שרק במעשר של דגן ותירוש ויצהר, שחיובם מהתורה, אפשר לבחון את ה´, ועל זה דיבר מלאכי. אבל חיוב מעשר כספים, אע"פ שהוא סגולה בדוקה לעשירות, מכל מקום כיוון שלדעת רוב הפוסקים הוא מדברי חכמים - אין לנסות בו את ה´ (פת"ש יו"ד רמז). אולם דעת רוב הפוסקים שגם במעשר כספים אפשר לנסות את ה´, שכן נבואת מלאכי היתה בתקופת הבית השני, ובאותו זמן גם חיוב מעשר הדגן והתירוש והיצהר היה מדברי חכמים, מפני שרוב ישראל לא ישבו בארץ. נמצא שגם בהפרשת מעשר שחיובו מדברי חכמים אפשר לנסות את ה´.
הברכה באה דרך העבודה ולא בדרך נס
אמנם ברור, שברכה זו אינה באה בדרך נס גלוי, מפני שהבחירה החופשית היא יסוד העולם, ואם היו בעלי מצוות זוכים לנסים גלויים היתה מתבטלת הבחירה החופשית.
אלא הברכה באה בדרך נסתרת, דרך עבודתו של האדם, וכפי שנאמר (דברים יד, כט): "והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך, ואכלו ושבעו, למען יברכך ה´ אלוהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה". אבל מי שיתבטל ולא יעבוד לא תהיה לו ברכה.
וכן לא יכול אדם לבזבז את ממונו על דברי מותרות ואח"כ להתלונן שלא זכה לברכת עשירות. אלא אם יהיה חרוץ ויעבוד כראוי ויכלכל את מעשיו באופן סביר, הוא יכול לנסות את ה´ ולראות בעיניו את הברכה שבזכות המעשר.
הפרשתי מעשר ולא התעשרתי
כמעט תמיד שמעתי שאכן המפרישים מעשר מתעשרים. אמנם במשך השנים נשאלתי כמה פעמים מאנשים שטענו כי הפרישו מעשר כספים ולא זכו לברכה. כשבררתי את הדברים לעומק, התברר בדרך כלל שנתנו את המעשר למטרות שאינן נחשבות צדקה, כגון לקרובי משפחה שבעצם לא היו כל כך נזקקים, או לעמותות מפוקפקות, או עבור סגולות שבמקרה הטוב אין בהן מצווה ובמקרה הרע נזקם מרובה. וכאשר אדם נותן צדקה למטרות שאינן ראויות, אין לו על כך שכר (ע´ ב"ק טז, ב).
בנוסף לכך, בדרך כלל היו אותם אנשים שעישרו ולא התעשרו מבזבזים את כספם בחוסר הגיון מחפיר. וכמדומה שהדברים תלויים זה בזה: הואיל ולא נתנו צדקה כראוי, גם לא זכו להוציא את כספם כראוי, ונמצאו מפסידים מכאן ומכאן. בהזדמנות אחרת בעז"ה ארחיב בנושא זה.
שאלה על הנאות העולם הזה והקדושה
שאלה: מה היחס הנכון להנאות שבעולם הזה? מצד אחד אנו מוצאים בתורה ברכות גשמיות, שאם נשמור את התורה והמצוות נזכה ליבול מבורך בפירות העץ והאדמה, נאכל לחמנו לשובע, ונשמח בכל השפע הטוב שה´ נותן לנו. וכן מצינו בברכה שברך יצחק אבינו את יעקב אבינו (בראשית כז, כח): "ויתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש", ולשם מה המשמנים אם לא לאוכלם בהנאה? ולשם מה התירוש שהוא יין אם לא לשמוח בו? ולמה לזכות בעושר אם לא כדי ליהנות ממנו? ומנגד, במקומות רבים מבוארת מעלת הפרישות, כמו למשל בספר מסילת ישרים לרמח"ל ובנתיבות עולם למהר"ל. ובכן מה עדיף, ליהנות מחיי העולם הזה או לפרוש מהם?
שלוש מדרגות ביחס להנאות העולם
ככלל, יש בזה שלוש מדרגות: המדרגה הראשונה היא מדרגת של האנשים הכשרים, שמנהלים חיים רגילים בעולם הזה, נהנים ושמחים בכל הדברים הטובים שיש בו, ומודים לה´ על כל ההנאות בברכות הנהנין ובתפילה.
למעלה ממדרגה זו היא מדרגתם של הרוצים להתעלות אל הרוחניות, ולשם כך הם פורשים מהנאות העולם הזה, שהן הנאות חומריות, קטנות וחולפות, ומקדישים את תשומת ליבם לעולם הרוח, לתיקון המידות וללימוד התורה. ואם יצטרכו למעט הפוגה, יטיילו וייהנו מעט מדברים גשמיים, אבל מגמתם תהיה לאזור כוח כדי לחזור ולעסוק בדברים הרוחניים. מדרגה זו טובה וראויה, בתנאי שמקיימים אותה בשמחה, מתוך הבנה אמיתית שההנאות הרוחניות חשובות ויקרות מההנאות החומריות, ועל כן אין לבעלי מדרגה זו עניין כל כך בהנאות החומריות, ועיקר מגמתם מוקדשת לענייני הרוח.
ומתוך המדרגה השנייה אפשר להגיע אל השלישית, הגבוהה שבמדרגות. לאחר הפרישות, שהדגישה את מעלת הרוח לעומת החומר, את מעלת הנצח לעומת העולם הזה החולף, אפשר לחזור אל חיי העולם הזה, ולגלות גם דרך חיי החומר את השמחה והקדושה. במדרגה זו נעשה קידוש ה´ הגדול ביותר, מפני שבמדרגה זו זוכים לגלות את העניין האלוקי בכל הרבדים, הרוחניים והגשמיים. והזוכה למדרגה זו עובד את ה´ בשמחה הגדולה ביותר.
ופעמים שאדם נמצא בזמנים מסוימים במדרגה הראשונה ובזמנים אחרים בשנייה ואף בשלישית. וצריך אדם להשתדל שלא לרמות את עצמו, ולדעת בכל זמן איזו מדרגה מתאימה לו.
ומעניין לשים לב שיש דמיון בין המדרגה הראשונה לשלישית, לכן קורה שקופצים מהמדרגה הראשונה לשלישית וחוזר חלילה. אמנם אי אפשר להתבסס במדרגה השלישית העליונה בלא לעבור דרך המדרגה השנייה.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
