ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
הפעם נעסוק בשאלה הכללית: מהי הדרך המומלצת, לענ"ד, לטיפול בסוגיה החשובה של הגיור?
במציאות ימינו, החברה הדתית, על כל גווניה ומגזריה במדינת ישראל, איננה רואה בנושא הגיור תחום חשוב, מן המעלה הראשונה. לכל מגזר יש נושאים אחרים שנמצאים מבחינתו בראש סולם סדרי העדיפויות הלאומי. כדי לשנות זאת, על מדינת ישראל ומנהיגיה הפוליטיים מצד אחד, ועל המנהיגות התורנית מצד שני, לפתוח במסע הסברה נרחב, שמטרתו להפוך את בעיית הקליטה הרוחנית של העולים, בעיקר מברית המועצות לשעבר, הזקוקים לגיור, לפרויקט לאומי שיתפוס מקום חשוב בסדר היום הציבורי. אי עשיה בתחום זה מתוך ציפייה (חסרת שחר) שהעניינים יסתדרו מעצמם, היא לקיחת סיכון גדול והתעלמות מסכנת ההתבוללות, כאן במדינת היהודים.
כיום, מי שפונה אל בתי הדין לגיור, מופנה לשנת לימודים באולפני הגיור. במקרה הטוב, הוא גם מופנה למשפחה מאמצת שתפקידה ללוות את המתגייר בדרכו אל היהדות. אולפני הגיור מלמדים את המועמדים הלכות רבות שהמועמד אמור להבחן עליהם (אין לזה כל מקור הלכתי). זאת, למרות הבעיה ההלכתית שבלימוד תורה למי שאינו יהודי. אמנם, רוב רבני ישראל פסקו שבדיעבד, בלית ברירה מותר לעשות זאת (עיינו גם שו"ת במראה הבזק ח"א תשובה עה וח"ב תשובה עו).
אם המועמד לא יעבור את המבחן, בית הדין לא יתקדם בהליך הגיור.
לאחר שהמועמד או המועמדת הצטרפו לעם ישראל, איש אינו מטפל בהם או מעודד אותם לחיות חיים יהודיים שלמים. אין גם שום אפשרות לאחוז יותר באמצעים שיאכפו על המתגייר ללמוד, לשמור ולעשות מאחר ותקציבי הגיור מופנים לזמן שקודם לגיור ולהפעלת בתי הדין. (כל הרעיון של אכיפה וניצול סמכות מעמדה של כוח, באופן כללי ובמיוחד בנושא כה רגיש, צריך עיון גדול) זו אחת הסיבות לכך שחלק גדול מהגרים איננו ממשיך לשמור מצוות.
עובדה זו גורמת לשתי תגובות. הציבור שמגדיר עצמו כשומר מצוות נפגע, כי הוא רואה עצמו כ"מרומה" וממילא המוטיבציה לעסוק יותר בנושא, נפגעת. ולא פחות גרוע, בעיני המתגיירים הגיור הופך לחוכא ואיטלולא, ואינו יוצר מוטיבציה אצל מתגיירים פוטנציאלים נוספים. התוצאה הגרועה ביותר היא, שחלק מהדיינים של מדינת ישראל (מיעוט קטן) מנסים לבטל גיורים, אפילו שנים רבות אחרי הגיור, מה שמנוגד להלכה (ב99% מהמקרים) ומנוגד לכל ערך של אנושיות וחמלה (בוודאי כשיש צאצאים למתגייר או למתגיירת).
לכן, נראה להציע להעביר את נקודת הכובד של המאמצים והטיפול, לזמן שאחרי הגיור.
לפני הגיור, יש להיצמד למה שפסק הרמב"ם ואחריו המחבר בשו"ע:
"ומודיעין אותו עיקרי הדת שהוא ייחוד השם ואיסור עבודת כוכבים ומזלות (עיקרון רוחני המקובל על כל המתגיירים), ומאריכין בדבר הזה (שהרי זה שורש היהדות, האמונה בא-ל אחד) ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות ואין מאריכין בדבר זה(!!!), ומודיעין אותו עון לקט שכחה ופיאה (שימת דגש על עזרה לזולת - מצוות חברתיות) ומעשר שני (החיוב להשקיע זמן ומשאבים לצרכים רוחניים), ומודיעין אותו עונשן של מצות, ..., ואין מרבין עליו, ואין מדקדקין עליו, שמא יגרום לטרדו ולהטותו מדרך טובה לדרך רעה שבתחלה אין מושכין את האדם אלא בדברי רצון ורכים וכן הוא אומר בחבלי אדם אמשכם ואח"כ בעבותות אהבה".
(רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יד ה"ב, שולחן ערוך יורה דעה הלכות גרים סימן רסח סעיף ב).
אחרי הרגע המרומם והמרגש של קבלת מצוות, יש להמשיך את החיבוק החברתי והקהילתי ולדאוג לכך שמי שהכריז שהוא נכנס לתהליך של שמירת מצוות, יוכל באמת לממש זאת.
למשימה חשובה זאת צריכים להתגייס רבני הערים והשכונות, ראשי הישיבות, הכוללים, המכינות והמדרשות, בשיתוף אנשי הצוות, התלמידים ובני הקהילות.
ההליך חייב להיות בסבלנות רבה, בדרכי נועם ובעבותות של אהבה. אם החברה הדתית בישראל תתגייס לכך, יש סיכוי יותר גדול להצליח וממילא יותר מועמדים יפנו להליך זה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














