ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
הפעם נעסוק בשאלה הכללית: מהי הדרך המומלצת, לענ"ד, לטיפול בסוגיה החשובה של הגיור?
במציאות ימינו, החברה הדתית, על כל גווניה ומגזריה במדינת ישראל, איננה רואה בנושא הגיור תחום חשוב, מן המעלה הראשונה. לכל מגזר יש נושאים אחרים שנמצאים מבחינתו בראש סולם סדרי העדיפויות הלאומי. כדי לשנות זאת, על מדינת ישראל ומנהיגיה הפוליטיים מצד אחד, ועל המנהיגות התורנית מצד שני, לפתוח במסע הסברה נרחב, שמטרתו להפוך את בעיית הקליטה הרוחנית של העולים, בעיקר מברית המועצות לשעבר, הזקוקים לגיור, לפרויקט לאומי שיתפוס מקום חשוב בסדר היום הציבורי. אי עשיה בתחום זה מתוך ציפייה (חסרת שחר) שהעניינים יסתדרו מעצמם, היא לקיחת סיכון גדול והתעלמות מסכנת ההתבוללות, כאן במדינת היהודים.
כיום, מי שפונה אל בתי הדין לגיור, מופנה לשנת לימודים באולפני הגיור. במקרה הטוב, הוא גם מופנה למשפחה מאמצת שתפקידה ללוות את המתגייר בדרכו אל היהדות. אולפני הגיור מלמדים את המועמדים הלכות רבות שהמועמד אמור להבחן עליהם (אין לזה כל מקור הלכתי). זאת, למרות הבעיה ההלכתית שבלימוד תורה למי שאינו יהודי. אמנם, רוב רבני ישראל פסקו שבדיעבד, בלית ברירה מותר לעשות זאת (עיינו גם שו"ת במראה הבזק ח"א תשובה עה וח"ב תשובה עו).
אם המועמד לא יעבור את המבחן, בית הדין לא יתקדם בהליך הגיור.
לאחר שהמועמד או המועמדת הצטרפו לעם ישראל, איש אינו מטפל בהם או מעודד אותם לחיות חיים יהודיים שלמים. אין גם שום אפשרות לאחוז יותר באמצעים שיאכפו על המתגייר ללמוד, לשמור ולעשות מאחר ותקציבי הגיור מופנים לזמן שקודם לגיור ולהפעלת בתי הדין. (כל הרעיון של אכיפה וניצול סמכות מעמדה של כוח, באופן כללי ובמיוחד בנושא כה רגיש, צריך עיון גדול) זו אחת הסיבות לכך שחלק גדול מהגרים איננו ממשיך לשמור מצוות.
עובדה זו גורמת לשתי תגובות. הציבור שמגדיר עצמו כשומר מצוות נפגע, כי הוא רואה עצמו כ"מרומה" וממילא המוטיבציה לעסוק יותר בנושא, נפגעת. ולא פחות גרוע, בעיני המתגיירים הגיור הופך לחוכא ואיטלולא, ואינו יוצר מוטיבציה אצל מתגיירים פוטנציאלים נוספים. התוצאה הגרועה ביותר היא, שחלק מהדיינים של מדינת ישראל (מיעוט קטן) מנסים לבטל גיורים, אפילו שנים רבות אחרי הגיור, מה שמנוגד להלכה (ב99% מהמקרים) ומנוגד לכל ערך של אנושיות וחמלה (בוודאי כשיש צאצאים למתגייר או למתגיירת).
לכן, נראה להציע להעביר את נקודת הכובד של המאמצים והטיפול, לזמן שאחרי הגיור.
לפני הגיור, יש להיצמד למה שפסק הרמב"ם ואחריו המחבר בשו"ע:
"ומודיעין אותו עיקרי הדת שהוא ייחוד השם ואיסור עבודת כוכבים ומזלות (עיקרון רוחני המקובל על כל המתגיירים), ומאריכין בדבר הזה (שהרי זה שורש היהדות, האמונה בא-ל אחד) ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות ואין מאריכין בדבר זה(!!!), ומודיעין אותו עון לקט שכחה ופיאה (שימת דגש על עזרה לזולת - מצוות חברתיות) ומעשר שני (החיוב להשקיע זמן ומשאבים לצרכים רוחניים), ומודיעין אותו עונשן של מצות, ..., ואין מרבין עליו, ואין מדקדקין עליו, שמא יגרום לטרדו ולהטותו מדרך טובה לדרך רעה שבתחלה אין מושכין את האדם אלא בדברי רצון ורכים וכן הוא אומר בחבלי אדם אמשכם ואח"כ בעבותות אהבה".
(רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יד ה"ב, שולחן ערוך יורה דעה הלכות גרים סימן רסח סעיף ב).
אחרי הרגע המרומם והמרגש של קבלת מצוות, יש להמשיך את החיבוק החברתי והקהילתי ולדאוג לכך שמי שהכריז שהוא נכנס לתהליך של שמירת מצוות, יוכל באמת לממש זאת.
למשימה חשובה זאת צריכים להתגייס רבני הערים והשכונות, ראשי הישיבות, הכוללים, המכינות והמדרשות, בשיתוף אנשי הצוות, התלמידים ובני הקהילות.
ההליך חייב להיות בסבלנות רבה, בדרכי נועם ובעבותות של אהבה. אם החברה הדתית בישראל תתגייס לכך, יש סיכוי יותר גדול להצליח וממילא יותר מועמדים יפנו להליך זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
