ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
קראנו השבת את פרשת יתרו. נאמר בפרשה: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם" (שמות יח, א). הזוהר אומר שיציאת מצרים הייתה הכנה למתן תורה, ועניינה היה ללמד את העולם כולו שיש ה' בעולם. "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'" (שם י, ב), "בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ" (שם ט, יד), פרעה היה המלך הכי גדול בעולם, וכשהוא מבין ומקבל שיש בורא עולם, העולם כולו מוכן לקבל את הופעת התורה בעולם. אמנם התורה נתנה רק לישראל, אבל בעצם העולם כולו מקבל את התורה על ידי עם ישראל.
"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה", הגיע גם הכהן שמייצג את העבודה זרה בעולם. הכהן הבולט והחשוב מבין עובדי העבודה הזרה. הוא שומע את כל מה שאלוקים עושה לישראל, וגם הוא אומר שה' הוא הגדול מכל האלהים (שם יח, יא). לפני מתן תורה היה צריך להגיע למצב שכל כהני עבודה זרה של העולם יחד עם כל מלכי העולם יכירו במציאות הבורא. כשישראל מקבלים תורה היא מופיעה בעולם, והעולם כולו צריך להיות מוכן לזה. כמו שחז"ל אומרים שבמתן תורה העולם כולו הזדעזע וכל המלכים ניסו להבין מה קורה, האם ה' מביא מבול לעולם (זבחים קטז, א)? כולם ראו שיש תסיסה וסערה, והתשובה שהייתה להם היא: "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום" (תהילים, יא), עכשיו התורה ניתנת לעולם. זו הפתיחה של דברי הזוהר לפרשה שלנו.
תנאים לקבלת התורה
אנחנו ממשיכים הלאה: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות יט, א-ב). נסעו מרפידים, מרפיון ידיים בתורה, "ויבואו מדבר סיני, ויחנו במדבר". אומר "אור החיים" שיש כאן שלושה דברים בסיסיים שהם הקדמה לקבלת התורה. ראשית, הרוצה להתעלות במעלות התורה צריך לעזוב את כל התאוות והחולשות. לכן ישראל קודם כל נסעו מרפידים, נסעו מרפיון הידיים הזה. התנאי השני הוא שהאדם יהיה עניו, "וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי" כמו המדבר שהוא ריק כך האדם שרוצה ללמוד תורה צריך לסלק כל גאווה וכל עצמיות ופרטיות שמעכבות אותו מלשמוע את דבר ה'. כשאדם מחפש בתורה ראיות לנטיות וההשקפות שלו, זו כמובן לא תורה. הרב צבי יהודה היה אומר תמיד שכשאדם לומד תוספות, הוא צריך לומר 'מה התוספות אומר לי', ולא 'מה אני אומר בתוספות'. התנאי השלישי הוא "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר", אחדות בעם. 'ויחן' בלשון יחיד, כאיש אחד בלב אחד.
התורה ניתנת לכלל האומה, הפרטים מקבלים את התורה דרך הכלל, ואם אדם מנסה להתנתק מהכלל כדי לזכות ליותר תורה, זה לא אפשרי. כשרבי מנחם מנדל מויטבסק עלה לארץ ישראל הוא שלח מכתב לחסידיו, ושם הוא כתב שיסוד הקלקול וירידת הדורות היא העובדה שאנשים מבזים ומקללים את הרשעים. אסור לקלל את הרשעים, כי כשאדם מקלל את הרשעים הוא מנתק את עצמו מחלק מהאומה. האומה היא אחת וממילא כשהוא מתנתק מחלק ממנה הוא בעצם מתנתק מכולה. כשאדם מתנתק מהכלל, אין לו אפשרות לקבל את התורה, כי התורה ניתנה לכלל ישראל. הוא מביא שהמהרש"א (יומא לח, ב) מבאר את הפסוק: "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (משלי י, ז), שלא כתוב בהמשך 'וזכר רשעים לקללה' אלא "וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב", יירקב מעצמו, לא לקלל את הרשעים. כל אחד זוכה בתורה כחלק מהכלל, וכשמסתכלים במבט הכללי הזה, אורה של תורה מופיע עלינו באופן השלם.
כאן המקום לציין את הקבלה היפה שתלמידי הישיבה קיבלו על עצמם, להוסיף שקידה והתאמצות בשבת הזו. לימוד נוסף ביום שישי בצהריים, לפני סעודות השבת ואחריהן. אני מברך את כולכם על ההשתתפות במהלך הזה. כמובן שלכל יום כזה של התרוממות יש תוצאות נוספות, הוא גורם לעליית מדרגה בישיבה כולה בשקידת התורה. יש כאלה שחושבים שבלתי אפשרי ללמוד בזמנים האלה, ומסתבר שאפשר ללמוד בליל שבת אחרי הסעודה, במוצאי שבת, ביום ראשון בבוקר וכן הלאה. שכמותכם ירבו בישראל, בעזרת ה' שתמשיכו כך בשקידה ובעלייה במעלות הקודש.
סגולת ישראל - עוד לפני התורה
הפסוקים ממשיכים: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות יט, ה-ו). עוד לפני שאנחנו מקבלים את התורה, הקב"ה בוחר בנו מכל העמים. צריך לדעת את זה. כבר אז נבחרנו להיות לעם סגולה מכל העמים. רש"י מדגיש:
"והייתם לי סגולה" - אוצר חביב. כמו "וסגלת מלכים" (קהלת ב ח). כלי יקר ואבנים טובות שהמלכים גונזים אותם. כך אתם תהיו לי סגולה משאר אומות, ולא תאמרו אתם לבדכם שלי, ואין לי אחרים עמכם, ומה יש לי עוד שתהא חיבתכם נכרת, "כי לי כל הארץ" - והם בעיני ולפני לכלום.
הפסוק לא רק אומר ומדגיש שישראל יהיו סגולה מכל העמים, אלא גם "כי לי כל הארץ", אף על פי שהארץ כולה היא שלי, אתם הסגולה. אמנם לבריאה כולה יש חשיבות, אבל לעומתכם כל האחרים נחשבים לכלום. עם ישראל נקבע כעם סגולה. עם מיוחד שהקב"ה בחר בו. הבחירה הזו היא היסוד שעל גביו הקב"ה נותן לנו את התורה. "אשר בחר בנו מכל העמים", ומתוך כך "ונתן לנו את תורתו". לזכור את הדבר הזה, כשזוכרים זאת, לימוד התורה הופך להיות דבקות רוחנית ופנימית בריבונו של עולם, ולא רק לימוד חיצוני של ידע והבנה. יש לנו נשמה אלוקית עליונה, ולדברים שאנחנו לומדים בגלוי יש השפעות עמוקות לפני ולפנים.
"וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ", זה מזכיר את דברי חז"ל בפרקי אבות על חמישה קניינים שיש לקב"ה בעולם (אבות ו, י), מה זאת אומרת חמישה קניינים - כל הארץ שלו, יש דבר שלא קנוי לקב"ה?! התשובה היא שהכול קנוי לו, אבל יש דברים שהם 'אישיים' כביכול. לאדם יכולים להיות הרבה בתים וכולם שייכים לו, הוא משכיר אותם ועושה בהם עסקים, אבל רק על הבית שבו הוא גר הוא אומר 'זה הבית שלי'. כל העולם הוא קניינו של הקב"ה, אבל יש לו מספר דברים ייחודים ששייכים לו באופן מיוחד. אחד הקניינים הם ישראל, "עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ " (שמות טו, טז), הקב"ה עשה בנו קניין, אנחנו שלו והסגולה הזאת היא היסוד שהביא אותנו לקבלת התורה.
אם גוי יקיים תורה זה לא אותו דבר. אמנם הגמרא אומרת שיש ערך גם ללימוד תורה של גוי (סנהדרין נט, א) במה שהוא יכול ללמוד, אבל זה שונה. יש ללימוד של גוי ערך גדול, אבל תורה של ישראל היא עליונה ואלוקית. כל זה הכנות למתן תורה.
המשך הפסוק הוא "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". צריך לחזור ולומר את זה לבני ישראל כל הזמן -- אתם עם סגולה. לזכור שאנחנו ממלכת כהנים וגוי קדוש. אלו שני תפקידים שונים: ממלכת כהנים זה תפקיד כלפי העולם, לחבר את העולם כולו אל ריבונו של עולם. גוי קדוש זה תפקיד ביחס לעצמנו, אנחנו צריכים להיות גוי קדוש ולהופיע ולהראות את הקדושה האלוקית.
איך מצווים על הלב
אני רוצה לגעת בנקודה אחת נוספת. עשרת הדברות מסתיימות בפסוק: "לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ, לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ" (שמות כ, יד). יש פירוש שהאיסור לחמוד הוא רק אם האדם חומד ובפועל לוקח דבר של אחרים, ופירוש אחר הוא שגם אם חמד בלב עובר על האיסור. גם הלאו של "לא תתאווה" אוסר על תאווה בלב לדברים אסורים. האבן עזרא שואל, איך אפשר לצוות על הלב?! אפשר לצוות על המעשים, אבל לא על הלב!
תשובתו של האבן עזרא היא שלא כן הדבר. אפשר לצוות גם על הלב. ליבו של האדם מסור בידו, אדם לא מתאווה לדברים שבשום פנים ואופן הוא לא יכול להשיג והם מחוץ לתחום שלו. הוא נותן דוגמא שאדם פשוט לא מתאווה להתחתן עם בת מלך, אין שום סבירות להגיע לזה ולכן גם אין לו שאיפה כזאת. אם כן, כשאדם מתבונן בדבר ויודע שהדברים של החבר שלו לא שייכים אליו כלל, הוא לא מתאווה אליהם. אין מקום להתאוות לאישה שהיא לא שלו, אין מקום להתאוות לרכוש שלא שלו, וכך בכל התאוות שבלב. התורה מצווה את האדם לשלמות שבלב, שהלב לא יתאווה.
הצורך בחסימה על הפלאפון
מכאן אני רוצה להתייחס להתעוררות שהייתה בישיבה ובמקומות אחרים, לעשות חסימה לפלאפונים החכמים. כבר מספר פעמים שאלו אותי למה רבנים לא מתאספים וקובעים שאסור להחזיק פלאפון בלי חסימה, ולמה הישיבה לא אוסרת את זה. אני ציפיתי שהדרישה לעשות חסימה תבוא מהתלמידים. אם החסימה באה בגלל שהרבנים אוסרים, אז אמנם הרבה תלמידים ישמעו לרבנים אבל יש כאלה שישימו פלאפונים במקום נסתר, שלא יראו שיש להם. כשהדרישה באה מהתלמידים עצמם כי זה מה שהם רוצים -- זו המציאות השלמה.
אני חוזר ואומר שאנחנו צריכים לשים את החסימה בלב, ולא רק במכשירים, צריך שהלב בכלל לא יחפוץ בדברים הלא טובים - אבל עד שמגיעים למדרגה הזאת, בינתיים, צריכים להשתמש באמצעים חיצוניים של חסימות למכשירים. מי שמחזיק מכשיר ויודע שהוא עלול ליפול, אפילו אם רק לעיתים נדירות, אסור לו להחזיק מכשיר כזה. לפני הרבה שנים תלמיד בא לספר לי שיש לו טלוויזיה בבית, וכל פעם שהוא מגיע הביתה זה גורם לו לנפילות גדולות. שאלתי אותו האם יש לו חלון בחדר, וכשהוא השיב שכן, אמרתי לו שייקח את הטלוויזיה ויזרוק אותה מהחלון. הוא צחק, ואמרתי לו שזה לא מצחיק, זה רעיון פשוט וטוב. אם מכשיר מפיל את האדם, אי אפשר להחזיק אותו. אם יש לאדם פלאפון כזה ובצנעה הוא יכול לראות דברים שמפילים אותו - אסור להחזיק מכשיר כזה, חייבים לחסום. השאיפה היא שלא נימשך כלל למקומות הנמוכים.
אנחנו צריכים ליצור קבוצת אנשים צעירים שעבדו על הלב שלהם כך שהלב שלהם נמשך רק לתורה, רק היא ממלאת להם את הלב. אפשר להגיע לזה, התורה היא באמת מאוד מושכת ואפשר למלא את הלב כולו בה. זו השאיפה, אבל בדרך אליה צריכים להשתמש בכל האמצעים כדי שלא להיכשל ולא ליפול, כי כל טומאה שמכניסים ללב פוגמת בכל הלימוד. אני לא רוצה לדבר על הכיוון הזה, כולכם רוצים להיות טהורים, ואין פה אף אחד שרוצה ח"ו ליפול.
אחרי שבאה התעוררות מצד התלמידים, אני מעודד את הדבר וקורא לכל התלמידים להשתתף ולשים חסימות, ככה שלא תהיינה נפילות וכולנו רק נשקוד על התורה ונרצה את מה שהקב"ה רוצה. שנזכה לעשות את הרצון שלנו, שיהיה כמו רצונו.
אני רוצה לדבר על עוד נקודה בעניין הפלאפונים: הבעיה היא לא רק בצדדים האסורים, שיכולים להסתכל בדברים שמטמאים את העיניים ואת הלב, אלא גם בפיזור הנפש והדעת שנגרם על ידי הווצאפ והסחות הדעת האחרות. במקום להיות מרוכזים בלימוד או בכל דבר אחר שעושים, מקבלים בכל רגע הודעה כזאת או אחרת שמסיחים את הדעת, ולא שקועים בתוכן העיקרי שעסוקים ונמצאים בו. בוודאי שלא שייך שבמהלך הסדר מישהו יחזיק פלאפון, צריך לשים את הפלאפונים בחדר. אנחנו לא אסרנו את הדברים האלה, כי לא לכבודנו להגיד שזה אסור. עד עכשיו הייתי בטוח שבישיבה שלנו אין אף אחד שמחזיק פלאפון בזמן הסדר, ועכשיו שמעתי שיש מספר בודדים... כדאי שאפילו בודדים כאלה לא יהיו. יש מקומות שמכינים תאים כדי שהתלמידים יניחו בהם את הפלאפונים, אבל הייתי רוצה שהפלאפונים לא יהיו אפילו בארון בצד, שיהיו בחדר. אנשים צריכים להיות מרוכזים ולא מפוזרים. זו לא רמה, זה יוצר רדידות ושטחיות, צריכים להיות אנשים עמוקים יותר.
הייתי בטוח שבכלל אין צורך לדבר על זה, אבל אמרו לי שכדאי וחשוב. אתם בחורים כל כך טובים, כך שללא ספק מספיק לדבר אתכם על הנושא הזה פעם אחת. בעזרת ה', נעלה רמה גם בדבר הזה.
שיהיה לכולם שבוע טוב.
֎ ֎ ֎
לקבל השיחה כל שבוע במייל או בווצאפ,
שלחו הודעה לכתובת [email protected] , או למספר 0547881227
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
