ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
20 וַאֲנִי מַשְׁבִּיעַ בֵּאלֹהִים בּוֹרֵא הַכֹּל, כָּל חֲכַם לֵב שֶׁיְּעַיֵּן בַּסֵּפֶר הַזֶּה, וְיִרְאֶה בּוֹ שׁוּם טָעוּת שֶׁיְּתַקְּנָהּ, אוֹ מִלָּה מְסֻפֶּקֶת* שֶׁיְּשִׁיבֶנָּה אֶל הֵישְׁרָהּ, וְאַל יְעַכְּבֵהוּ מִזֶּה עִנְיָן שֶׁאֵין הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ, אוֹ שֶׁאֲנִי הִקְדַּמְתִּיו לְגַלּוֹת מַה שֶּׁלֹּא נִזְדַּמֵּן לוֹ. כִּי לַחֲכָמִים חֶמְלָה* עַל הַחָכְמָה, וְהֵם מוֹצִיאִים לָהּ חֲנִינָה, כַּחֲנִינַת אַנְשֵׁי הַקִּרְבָה. וְכַאֲשֶׁר אָמַר (משלי ז, ד): אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ. אַף עַל פִּי שֶׁהַכְּסִילִים חוֹמְלִים עַל סִכְלוּתָם וְאֵינָם מַנִּיחִים* אוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (איוב כ, יג): יַחְמֹל עָלֶיהָ וְלֹא יַעַזְבֶנָּה:
הספר יוסיף אמונה
21 וְאַחֲרֵי כֵן אַשְׁבִּיעַ עַל כָּל מְבַקֵּשׁ חָכְמָה שֶׁמְּעַיֵּן בּוֹ, בְּשֵׁם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ בְּעֵת שֶׁיִּקְרָאֵהוּ וִיכַוֵּן בּוֹ כַּוָּנָתִי וְיַעֲזֹב הַתּוֹאֲנָה* וְהָעִרְבּוּב, עַד שֶׁתִּשְׁלַם לוֹ הַטּוֹבָה וְתִתֹּם לוֹ הַתּוֹעֶלֶת בְּאֹמֶץ מִי שֶׁלִּמְּדָנוּ מַה שֶּׁמּוֹעִיל לָנוּ, כְּאָמְרוֹ (ישעיה מח, יז): אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל וגו'. 22 וְכַאֲשֶׁר יִנְהַג הֶחָכָם וְהַתַּלְמִיד בַּסֵּפֶר הַמִּנְהָג הַזֶּה* יוֹסִיף בּוֹ הַמַּאֲמִין אֱמוּנָה, וְיִסְתַּלֵּק הַסָּפֵק מֵעַל הַמִּסְתַּפֵּק, וְיָשׁוּב הַמַּאֲמִין בְּקַבָּלָה* לְהַאֲמִין בְּעִיּוּן וּבַהֲבָנָה, וְיַעֲמֹד* הַטּוֹעֵן בַּשֶּׁקֶר, וְיִתְיַסֵּר הַמִּתְעַקֵּשׁ הַמִּתְאַנֶּה, וְיִשְׂמְחוּ הַצַּדִּיקִים הַיְשָׁרִים, כְּאָמְרוֹ (תהלים קז, מב-מג): יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ, מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי ה'. וּבָזֶה יֵיטִיבוּ מַצְפּוּנֵי בְּנֵי אָדָם וְתִזַּךְ תְּפִלָּתָם כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה עִמָּם בְּלִבָּם, גּוֹעֵר בָּם עַל הַתָּעוּת* וּמֵעִיר אוֹתָם עַל הַנְּכוֹנָה, וְכַאֲשֶׁר אָמַר הֶחָסִיד (תהלים קיט, יא): בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ. וְתִתְקַיֵּם אֱמוּנָתָם בְּעִסְקֵיהֶם וְתִמְעַט קִנְאַת קְצָתָם בִּקְצָתָם* עַל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם, וּבָאוּ כֻּלָּם לִפְנֵי אַנְשֵׁי הַחָכְמָה וְלֹא יִטּוּ אֶל דָּבָר אַחֵר, וְתִהְיֶה לָהֶם תְּשׁוּעָה וְטוֹבָה וְרַחֲמִים, כְּאָמְרוֹ (ישעיה מה, כב): פְּנוּ אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ כִּי אֲנִי אֵל וְאֵין עוֹד. כָּל זֶה יִהְיֶה עִם הִסְתַּלְּקוּת הַסְּפֵקוֹת וַהֲסָרַת הַשִּׁבּוּשִׁים, וְתִתְפַּשֵּׁט הַיְדִיעָה בָּאֱלֹהִים וּבְתוֹרָתוֹ כְּהִתְפַּשֵּׁט הַמַּיִם בְּחֶלְקֵי הַיָּם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (חבקוק ב, יד): כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ לָדַעַת אֶת כָּבוֹד ה' כַּמַּיִם יְכַסּוּ עַל יָם.
________________________
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
3 - הקדמה חלק ג'
4 - הקדמה חלק ד'
5 - לימוד שבועי באמונה ה-יא אדר א' תשע"ו
טען עוד
ביאורים
20 רבנו מבקש שכל אחד שמצא איזו שהיא טעות בספר, יתקן אותה ולא יחשוש, וכן אדם שמסתפק איך לפרש איזו שהיא מילה יפרש אותה לפי הפירוש המתאים ביותר, ולא יחשוש מפני שלא הוא כתב את הספר. רבנו מעוניין שהקוראים יתקנו את ספרו מפני שהחכמה חשובה לו, ואם הוא טעה צריך לתקן אותו. באיוב (כ, יג) כתוב שהטיפשים והרשעים חסים על הטיפשות- "יחמול עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חיכו"- ופסוק זה נאמר על הרשעים מפני שבפסוק הקודם נאמר: "אם תמתיק בפיו רעה, יכחידנה תחת לשונו", ואם הרשעים חסים על הטיפשות, שזהו דבר שאין לחוס ולשמור אותו, כ"ש שהחכמים שזהו כישרונם וייחודם, יחוסו על החכמה ולא ירצו שתראה כטפשות, כמו שנאמר במשלי (ז, ד): "אמור לחכמה אחותי את" – החכם מרגיש שהחכמה היא כמו האחות בשבילו, וכמו שאדם חס על בני משפחתו כך החכם חס על החכמה.
21 ממשיך רבנו ומבקש מהקורא שלא ילמד את הספר מתוך דעות קדומות ויחפש היכן יש בספר טעות, אלא יחפש את האמת, כמו שרבנו בעצמו ניסה לעשות כשכתב את הספר. על ידי בקשת האמת יפיק הקורא מהספר הזה את כל הטוב והתועלת שניתן להפיק ממנו, בעזרת ה' החונן לאדם דעת כמו שאמר ישעיהו (מח, יז): "אני ה' אלוקיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך" – ה' אומר לגולים שאם ילכו בדרך התורה הוא יוביל אותם למקום טוב.
22 מכוחו של הספר הזה אם כך ינהגו בו, תתחזק אמונתו של המאמין, וייעלמו ספקותיו של בעל הספקות, ומי שמחזיק באמונתו רק בגלל מסורת אבותיו – יוסיף לאמונתו עיון והבנה, טענותיהם השקריות של הרשעים יסתרו והם ישתתקו ויתאבלו, והצדיקים ישמחו כמו שנאמר: "יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה מי חכם וישמור אלה ויתבוננו חסדי ה'" (תהלים קז, מב-מג). ואז יטהר ליבם של בני האדם ותפילתם תהיה זכה ותשקף את הרצון שבליבם שינחה אותם להישמר מחטאים וללכת בדרך הנכונה, כמו שאמר דוד המלך (תהלים קיט, יא): "בלבי צפנתי אמרתך, למען לא אחטא לך", ולאחר מכן האדם יתנהג בכל ענייני העולם כיאות: הוא יתנהג ביושר במשא ומתן משום שידע שה' נותן לכל אדם את פרנסתו הקצובה לו, הקנאה בין אדם לחברו תקטן מפני שכל אחד ידע את מקומו, ואנשים ייחסו לחכמה חשיבות גדולה וילכו לחפש את דבר ה', כמו שאמר ישעיה (מה, כב): "פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ, כי אני אל ואין עוד". אחר שהספקות ייעלמו, ידיעת ה' תתפשט בעולם כמו שהמים ממלאים את הים, כמו שנאמר (ישעיה יב, ח): "כי מלאה הארץ דעה את ה', כמים לים מכסים".
לב הדברים
הענווה היא המידה החשובה ביותר בבירור האמת ובבניית האמונה. 'משה אמת ותורתו אמת' – משה רבֵּנו מסר את התורה בלי התערבות אישית, מתוך ענווה מוחלטת, כפי שמעידה התורה. על כן היא אמת נקייה וזכה מסיגים.
כאשר אדם מתגאה הוא מכניס שיקולים נוספים בראיית המציאות. עיניו מחפשות את הצד האישי שלו במציאות, ולא מצליחות לראות את המציאות כפי שהיא באמת. אדם שאוהב את האמת מסיר את ענייניו האישיים, ומתרכז רק בחיפוש האמת. על כן, אומר לנו רס"ג, לא אכפת לו כלל אם ישנו את ספרו. הדבר היחיד שעומד נגד עיניו זוהי האמת. בה הוא חפץ ואין לו שום עניין אישי בדבר. גם אל הקורא פונה רס"ג ומבקש ממנו להתמלא בענווה ולכוון לִבּוֹ לדברי הספר. להיפתח, להקשיב. בענווה.
לאחר הענווה – תופיע גם האמונה. הקב"ה לא יכול לדור במחיצה אחת עם הגאוותן. לעומתו, העניו זוכה לקרבת ה'. צדדיו האישיים זזים הצידה ומפנים מקום לגודל האלוהי. הלימוד בספרו של רס"ג מתוך ענווה יוביל לגילוי אמונה אדיר. גילוי נפלא זה של האמונה הרי הוא גילוי אלוהי במציאות. כאשר ה' נגלה במציאות, כל המציאות מתיישרת ומאירה. הרשעות מאבדת מכוחה, והטוב גובר. רוח ה' שורה בלב כל אדם וממילא הוא מיטיב דרכיו ומקיים חיי יושר ואמונה בלא פגיעה בזולת. דעת ה' והשגות גבוהות ומרוממות מתפשטות בקרב כל איש ואיש, וחייו מתמלאים ברוממות נישאה.
זהו כוחם של הענווה וחיפוש האמת בלא צדדים אישיים – לחשוף את האמונה בה' בשיא כוחה ולהאיר את העולם באור ה'.
לעילוי נשמת לאון יהודה בן דוד וחנינה ז"ל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד גמרא?
איך ללמוד אמונה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
חידוש כוחות העולם
סינון פסולת בשבת
אוי ויי!
איך נראית נקמה יהודית?
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
