ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
מרגלית גמליאל, נערה יתומה בת שש עשרה, נשאה בכליה ספר תורה שעבר במשפחתה מדור לדור.
הספר נלקח על ידי הפקידים למשמרת ומאז לא נודע מקומו.
היא נלקחה לבדיקה רפואית. הרופאים קבעו בטעות שהיא חולה בצרעת ושלחו אותה לבית החולים למצורעים 'הנסן' בשכונת טלביה בירושלים. שם היא נדבקה במחלה, ומכאן ואילך חייתה בבידוד גמור עם שאר המצורעים ולא יצאה מחוץ לכותלי בית החולים.
ר' אריה לוין, הצדיק הירושלמי, היה היהודי היחיד שהעז לבקר בבית החולים למצורעים במשך שנים רבות. הוא היה מגיע בראש השנה ותוקע בשופר למען החולים שנענו לו בהתרגשות רבה.
היה מי שחשב לחתן את מרגלית עם חולה אחר מבוגר ממנה בשם משה בן יצחק, אך המהלך לא צלח. מרגלית השלימה עם מר גורלה, שלעולם לא תתחתן ולא תחבוק ילד בזרועותיה. היא חסכה פרוטה לפרוטה מכספי הביטוח הלאומי, עד שהיה בידה סכום מספיק כדי לשכור סופר סת"ם תימני שיכתוב בעבורה ספר תורה. הספר הוכנס אחר כבוד לקרוואן בקריית ארבע היא חברון. שמחתה של מרגלית על הכנסת ספר התורה לא האריכה ימים. בשריפה שפרצה באותו קרוואן נשרף ספר התורה שלה.
מצבה הרפואי של מרגלית הוחמר מאז אותה שריפה. אצבעות ידיה ורגליה נפגעו ממחלה קשה ובמוחה התגלה גידול. כשנודעו הדברים, החליטה מרגלית לכתוב ספר תורה נוסף שיהיה לה כמו ילד שתותיר אחריה בעולם. היא פנתה לפקיד הביטוח הלאומי וביקשה הלוואה.
"כיצד תחזירי את הסכום?!" תמה הפקיד.
"תשעבדו את כל תקבולי הביטוח הלאומי שלי עד סוף ימיי", ענתה.
וכך ספר תורה שני נכתב והוכנס לבית כנסת באחד היישובים שליד ירושלים, לאושרה של מרגלית.
יום שישי אחד לפני כניסת השבת, אמרה לה מטפלת שאינה שומרת מצוות: "מרגלושה, איזו שטות עשית שוויתרת על כל כספך בשביל ספר תורה. כעת את גורבת גרביים קרועות ואין לך אפשרות לקנות חדשות".
"את הרי יודעת שאני אישה ערירית", השיבה מרגלית, "וכי מה רצית שאשאיר אחרי י- זוג גרביים מפואר?! אני משאירה אחריי ספר תורה. זה הילדים שלי!"
האחות נפעמה מתשובתה ומיהרה לקנות לה מכספה זוג גרביים חדשות לשבת.
כשנסגר בית החולים 'הנסן' למצורעים הועברה מרגלית, עם אנטיביוטיקה מיוחדת למניעת הידבקות, לבית אבות בעיר. שם, באירוע מוחי קשה, איבדה את הכרתה למשך שנתיים והוזנה על ידי זונדה. עקב זיהום אושפזה בבית החולים 'שערי צדק' לכמה שבועות ומצבה הידרדר.
ביום ו' באדר תשס"ד קיבל איש החסד ר' אפרים הולצברג (בנו של אבי הפצועים שמחה הולצברג זצ"ל), שליווה את מרגלית במשך השנים, הודעה קצרה ובלתי ברורה בטלפון שהבהירה לו כי הגיעה העת לברך את ברכת "ברוך דיין האמת" על מותה.
ר' אפרים נזכר כי באחת הפעמים שבהן הגיע לבית החולים למצורעים לקחה אותו אחת האחיות הקשישות שבמקום אל גן העצים התנ"כיים שמאחורי בית החולים, והראתה לו מקום שבו נקברו כמה מהמצורעים שהלכו לעולם ואנשי החברא קדישא חששו לעסוק בהם, עטפו אותם בסדין ובסיד וקברו אותם.
הוא חשש שלא ישיג מניין ללוויה, ולכן ביקש להכריז ברמקול על מת מצווה, בתקווה שהציבור יגיע.
במוצאי שבת קרע הרמקול את האוויר בשכונות גאולה, מאה שערים וזיכרון משה, בקריאה: "הלווייתה של מת מצווה, הנפטרת מרגלית גמליאל בת אברהם, תצא בשעה עשר וחצי הלילה מבית ההספד להר המנוחות... הלווייתה של מת מצווה..."
רק שלושה חסידי גור נעתרו לכרוז המכריז "מת מצווה" ובאו לבית ההספד בבגדי השבת המבריקים והספודיק לראשם. הם נותרו עד לסתימת הגולל.
אנשי חברא קדישא ביקשו מר' אפרים להספיד את מרגלית. הוא עמד נרגש וקרא: "בורא עולם, למרגלית הצדיקה לא היו אף פעם שום טענות אליך על מר גורלה, והיא קיבלה את הדין באהבה. כך גם אתה, בורא עולם, שלא תהיינה לך טענות על בניך. בזכות מרגלית הצדיקה שמסכת ייסוריה תמה, ואשר בייסוריה הנוראים הגנה בוודאי על הדור, תאמר לצרותינו די!"
פעם בסעודה שלישית במחיצת הרב יוסף אלישיב סיפר אפרים הולצברג על מרגלית גמליאל וספרי התורה שלה, לבסוף אמר בהתלהבות ובתעוזה: "כמו שיש מושג חתן תורה, כך מרגלית היא כלת תורה!"
הרב אלישיב הנהן בראשו.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
