תפוס לשון אחרון?

הפטרתנו עוסקת בצוואתו של דוד המלך לבנו הצעיר שלמה היושב כבר בחיי אביו על כסא המלכות. הקשר לפרשה פשוט וברור שהרי גם בפרשה אנו עוסקים בצוואתו של יעקב אבינו לבניו.

ננסה השבוע לברר פרט אחד מתוך צוואתו של דוד המלך.

שלמה , נדרש להשתמש בחכמתו ול"טפל" בשמעי בן גרא. מי הוא שמעי?
א. בן משפחת שאול, המלך שקדם לדוד, כמו שמפורש במגילת אסתר "אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי" (אסתר ב' ה).
ב. שמעי הוא כנראה המנהיג של בניה של רחל כפי שהוא מכונה בכתוב "רִאשׁוֹן לְכָל בֵּית יוֹסֵף" (שמואל ב י"ט כא).
ג. שמעי הוא איש חכם מאוד שהרי חז"ל מוסרים לנו כי הוא היה רבו של שלמה, החכם מכל אדם. כך מצינו בגמרא "ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: לעולם ידור אדם במקום רבו, שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה" (ברכות דף ח ע"א).

ננסה עתה לברר כיצד הצליח שלמה המלך "להפיל את שמעי בפח". לאחר שמתברר לשלמה כי אדניה לא זנח את תכניתו לתפס את השלטון, מזהיר הוא את שמעי, כמורד פוטנציאלי נוסף,

שמעי מקבל על עצמו, הגבלות תנועה אלה

שלש שנים מאוחר יותר מפר שמעי את תנאי מעצרו

השאלה היא מה ראה שמעי לשטות זו, וכי כדאי לו לסכן את חייו בעבור מחירם של שני עבדים? גם כששלמה מוכיחו אין לו לכאורה תשובה

נסביר את העניין על סמך יסוד הלכתי.
מובא במשנה:

לכאורה שמעי סבר שהלכה כדעת רב ונאסר עליו רק לעבור את נחל קדרון, ששימש כגבול בין בנימין ןיהודה, כדי שלא יוכל לארגן מרד בעזרת בני שבטו. לכן הרשה לעצמו ללכת לגת ולצאת מירושלים בלי לעבור את נחל קדרון. לעומתו טען שלמה המלך אני אסרתי עליך לצאת "אָנֶה וָאָנָה", לכל הכיוונים ולכן עברת על שבועתך, כפי שמדגיש הוא בתוכחתו לשמעי "הֲלוֹא הִשְׁבַּעְתִּיךָ בַיקֹוָק וָאָעִד בְּךָ לֵאמֹר בְּיוֹם צֵאתְךָ וְהָלַכְתָּ אָנֶה וָאָנָה יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת".

לאחר שקיים שלמה את צוואתו של דוד אביו מסכם הכתוב " וְהַמַּמְלָכָה נָכוֹנָה בְּיַד שְׁלֹמֹה" (שם, שם מו).