ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
הפרשיה הפותחת את ספר מלכים מעוררת שאלות ותמיהות ובמבט ראשון אפילו הרגשה של אי נוחות. וז"ל הכתוב:
"וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ: וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּתְהִי לוֹ סֹכֶנֶת וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ: וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ: וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד מְאֹד וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת וַתְּשָׁרְתֵהוּ וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּ: וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו: וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר מְאֹד וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם"
לכאורה, נראה שהעניינים בארמונו של דוד המלך - נעים זמירות ישראל, אורחנו בסוכה ביום הושענא רבה, התנהלו כמו שהתנהלו מאות שנים מאוחר יותר בארמונו של אחשוורוש. בשני המקרים, לכאורה, העבדים היועצים הם המנהלים את העניינים ו"מכרזים" דומים מתפרסמים בשתי הממלכות. עוד יש לברר האם ההתנשאות של אדניה קשורה להצעת העבדים או שהיא רק תוצאה של חולשתו של דוד, כביכול?
על פי המבואר בהמשך הפרק העבדים הנזכרים בפסוק ב הינם אנשים רמי מעלה ששווים ומקבילים לבני המלך (עיין פסוקים ט ומ"ז). מה להם ולהצעה מסוג שכזה? יתכן והיה כאן ויכוח עקרוני בין דוד ויועציו-שריו הבכירים ביותר. דוד שנשבע לבת שבע כי שלמה בנה ימלוך אחריו (פסוקים יז ול) נתקל בהתנגדות חזקה של ראשי השרים ובראשם יואב בו צרויה ואביתר הכהן הגדול. שנייהם טענו שלא יתכן שהבן של דוד ובת שבע ישב על כס המלכות ובכך ינציח את החטא ואת הדרך הבלתי רצויה בה נוצר הקשר ביניהם. מה עוד שיש מועמד אחר שהוא כליל המעלות-אדניהו. המלכות מגיעה לאדניהו כי: 1. הוא בכור הבכורות ועל פי הסדר הוא המועמד הנכון "וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם" (עיין שמו"ב ג' ב-ה). 2. האישיות שלו מושלמת ומעשיו הם ללא דופי ולכן "לֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂית" (עיין ב"פרי צדיק" על פרשתנו). 3. מראהו החיצוני שבוודאי מראה גם על יופי פנימי מוכיח על התאמתו לתפקיד "וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר מְאֹד". 4. כל אחיו בני המלך מסכימים עם מועמדותו (פסוק ט). 5. כל עם ישראל מאוחד מאחרי בחירתו "וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ" (מלכים א ב' טו). לעומת כל הטענות הללו טען דוד כי המלכת שלמה משמעותה הנצחת החזרה בתשובה, כך יקים הוא "עולה של תשובה". עבדיו=שריו החליטו להעמידו באור המגוחך של הצעתם וכך להכריז קבל עם ועדה כי אי אפשר לסמוך על שיקול דעתו של דוד. לכן במודע או שלא במודע הם משתמשים בביטויים יחידאים הלקוחים ממשל כבשת הרש. "וּתְהִי לוֹ סֹכֶנֶת וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ" מקביל ל: "וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב וַתְּהִי לוֹ כְּבַת" (שמואל ב י"ב ג). אי תגובתו של דוד איננה מהווה הסכמה להצעה אלא ניצול ההזדמנות שהם אינו לידו, לעמוד שוב בנסיון ולעשות "תשובת המשקל". הכתוב מכריז פעמיים על צדקתו של דוד. בפעם הראשונה בשימוש בביטוי המשווה את דוד לאברהם אבינו " וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים" ובפעם השנייה בעדות מפי עליון "וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּ".
אם כך נוכל לסכם ולומר כי פרשיית הפתיחה של ספר מלכים מודיעה קבל עם ועדה כי תשובתו של דוד נתקבלה והא אכן הרביעי בין נושאי המרכבה יחד עם שלשת האבות.
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות שטיפת כלים בשבת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
"עין במר בוכה ולב שמח"
עבודה שאין לה סוף
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הנאה ממעשה שבת
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
