ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
פעם אחת, כשנפגשו השניים, אמר רבי אלימלך לאחיו- 'אחי, אימה תוקפת אותי לעיתים, שמא הרגשתי את קדושת השבת אינה הרגשה אמיתית אלא היא דבר שבדמיון, ואם כן גם עבודתי את ה' איננה עבודה אמיתית'.
הסכים איתו אחיו רבי זושא, והציע שעל מנת לבדוק את הנושא לעומקו, יערוך כל אחד ביום חול סעודת שבת על כל פרטיה ודקדוקיה, ויאמר בה לפני תלמידיו דברי תורה. והיה – אם במהלך הסעודה ירגיש את קדושת השבת, סימן שכל הרגשותיו הם דמיונות, אך אם לא ירגיש כלום – הרי זו ההוכחה שהרגשת השבת שלו היא הרגשה אמיתית.
ביצעו שני האחים את החלטתם. באחד מימות החול, לבשו את בגדי השבת, ערכו סעודת שבת על כל פרטיה ודקדוקיה, ואמרו דברי תורה בפני תלמידיהם. והנה, מיד כשלבשו בגדי שבת, בא לליבם רגש קדושת השבת כמו בימי השבת.
כשנפגשו שוב, שאל רבי אלימלך – 'אם כך הדבר, מה נעשה'?
הלכו השניים לרבם המגיד ממעזריטש זיע"א לספר לו את אשר בלבבם. אמר להם הרב המגיד – 'אם לבשתם מלבושי שבת, בדין הוא שהרגשתם את קדושת השבת, שכן יש בכוחם של מלבושי השבת להמשיך על האדמה את אור קדושת השבת. לפיכך, אינם צריכים לחשוש כלל'.
בשבוע הבא, כא' אדר, יחול יום ההילולא של הרבי רבי אלימלך מליז'נסק זיע"א. הסיפור בו פתחנו צופן בחובו מסר עמוק, המחובר למצוות השבת המופיעה בפרשתנו. תורת החסידות מדברת על שלושה מימדים הקיימים בעולם – עולם (מימד המקום), שנה (מימד הזמן), נפש (מימד האנשים), ראשי תיבות – עש"ן.
בשלושת המימדים הללו מצויות מדרגות של רוחניות וקדושה: בעולם – ארץ ישראל והמקדש, בשנה – השבת והמועדים, ובנפש – ישראל והכהונה. מימד הזמן הוא הרוחני ביותר משלושת המימדים, שהרי אין לו גוף חומרי שאפשר לראותו או למששו כמו המקומות והאנשים.
האחים הקדושים מנסים לתהות על שורשו של רגש קדושת השבת. זהו ניסיון לתהות על השורש של שיא הרוחניות. רגש הוא דבר רוחני, הזמן הוא המימד הכי רוחני, והשבת, כאמור, היא מוקד הרוחניות שבתוך מימד הזמן. (השבת רוחנית ושמימית אף יותר מהמועדים, שהרי 'שבת קביעא וקיימא'. השבת היא מעשה ה', בשונה מהמועדים שקדושתם נובעת מקדושת ישראל).
בחלק הראשון של הסיפור, ברור לאחים הקדושים, שרגש קדושת השבת הוא רגש אמיתי, רק אם הוא רגש שבא מלמעלה – ממעשה ה'. כדי לבדוק את העניין, הם מחליטים ליצור 'שבת אנושית', ולבחון האם הרגשות בשבת האנושית ישוו לרגשות של השבת האלוקית. כשהם מרגישים את אותם הרגשות, נשמטת הקרקע מתחת רגליהם, והם הולכים לבקש תשובה מרבם.
כאן מחדש הרב המגיד חידוש עצום – הרגש מגיע מבגדי השבת. מבחינה מסוימת, הבגד הוא שיא החומריות – מעשה ידי האדם. בגד – לשון בגידה. הבריאה האלוקית לא הייתה זקוקה לבגדים, אך בעקבות חטא אדם הראשון זקוקה היא לבגדים שיסתירוה. האדם לובש בגדים, שבהם הוא 'מייחצן' את עצמו בדרך שבה הוא מעוניין שיפגשוהו, דרך שמחפה לעיתים על מהותו האמיתית.
יש כאן מפגש מדהים בין מעשה האדם למעשה ה'. ה' מצווה אותנו לקדש את השבת גם בעניינים חומריים כבגדי שבת ואוכל טעים. לבגדים מצד עצמם אין כוח להמשיך את קדושת השבת, ואכן - בגדים יפים כמו בגדי השבת לא ימשיכו את קדושת השבת. אולם, בגדי השבת, ממשיכים את קדושת השבת, מכוח העובדה שלבשו אותם בשבת. כלומר, כשהאדם מבטל את מעשיו וחומריותו למעשה ה', הרי הקדושה והרוחניות שורים ונדבקים ממש במעשיו ובחומר שלו.
ובימינו, רבים הם מחפשי הרוחניות השואפים לעשות זאת בדרך ייחודית משלהם. חשוב שנזכור, שלרוחניות זו נזכה רק אם נדע לקשר את מעשינו שלנו לצו האלוקי, שניתן לנו על ידי הבורא בתורתו הקדושה.

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

איך זוכים לראות את אליהו הנביא?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

אנחנו קודש למענך

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

האם מותר לפנות למקובלים?

חידוש כוחות העולם

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.




















