ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
231 וְהָרְבִיעִי אוּלַי יְמַהֵר* מְמַהֵר בַּעֲבוּר מִצְוַת הַקָּרְבָּנוֹת, אִם לִשְׁחֹט הַבְּהֵמוֹת אוֹ לְהַקְטָרַת הַדָּם וְהַחֵלֶב. וַאֲקָרֵב הָעִנְיָן הַזֶּה וְאֹמַר, כִּי הַבּוֹרֵא גָּזַר עַל כָּל בַּעֲלֵי חַיִּים בְּמָוֶת, וְשָׂם לְכָל אָדָם יְמֵי חַיָּיו, וְשָׂם מִדַּת חַיֵּי הַבְּהֵמוֹת לְעֵת שְׁחִיטָתָהּ, וְשָׂם הַשְּׁחִיטָה בִּמְקוֹם הַמָּוֶת. וְאִם יֵשׁ בַּשְּׁחִיטָה צַעַר יוֹתֵר עַל צַעַר הַמָּוֶת, הוּא הַיּוֹדֵעַ זֶה וְרָאוּי אָז לָתֵת לָהֶם שִׁעוּר* תְּמוּרַת הַצַּעַר הַהוּא. וְנֹאמַר זֶה אִם תִּתְבָּרֵר הַתּוֹסֶפֶת בַּשֵּׂכֶל לֹא בַּנְּבוּאָה. אֲבָל הַקְטָרַת הַדָּם וְהַחֵלֶב כְּבָר בֵּאֲרָה הַתּוֹרָה שֶׁהוּשַׂם זֶה שֶׁיִּתְבּוֹנֵן [הָאָדָם] בּוֹ, כִּי נַפְשׁוֹתֵינוּ מִשְׁכָּנָם* הַדָּם וּכְמוֹ שֶׁאָמַר (ויקרא יז, יא) כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא, וְכַאֲשֶׁר נִרְאֶה זֶה נָשׁוּב אֶל נַפְשֵׁנוּ לֵאמֹר: לֹא נוֹסִיף לַחֲטֹא שֶׁלֹּא יִשְׁפְּכוּ דָּמֵנוּ וְיִשְׂרְפוּ חֶלְבֵּנוּ כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ רוֹאִים.
הזנחת המלאכים
232 וְהַחֲמִישִׁי אוּלַי חוֹשֵׁב יַחְשֹׁב: אֵיךְ הִשְׁכִּין הַבּוֹרֵא אוֹרוֹ בֵּין בְּנֵי אָדָם וְהִנִּיחַ הַמַּלְאָכִים הַטְּהוֹרִים. וְנֹאמַר וּמִי הוֹדִיעֲךָ שֶׁהִנִּיחַ הַמַּלְאָכִים הַטְּהוֹרִים בְּלֹא אוֹר? כִּי אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר הִשְׁכִּין הַבּוֹרֵא בֵּינֵיהֶם מֵאוֹרוֹ כִּפְלַיִם מִמַּה שֶּׁשָּׂמוֹ בֵּין בְּנֵי אָדָם, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁהַכָּתוּב אָמַר (תהלים פט, ח) אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו, רוֹצֶה לוֹמַר מִי שֶׁהוּא סְבִיב הָאוֹר הַהוּא.
אמונות ודעות (105)
רבנים שונים
43 - מאמר שלישי חלק כ'
44 - מאמר שלישי חלק כ"א
45 - לימוד שבועי באמונה י- טז אדר ב תשע"ו
טען עוד
233 וְהַשִּׁשִּׁי אוּלַי יִתְמַהּ מִמַּעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן וְיֹאמַר: מַה לַּבּוֹרֵא לְאֹהֶל וּלְמָסָךְ וּלְנֵרוֹת מֻדְלָקוֹת וּלְקוֹל נִשְׁמָע לְנִגּוּן וּלְלֶחֶם אָפוּי וּלְרֵיחַ טוֹב וּלְמִנְחַת סֹלֶת וְיַיִן וְשֶׁמֶן וּפֵרוֹת וְהַדּוֹמֶה לָזֶה? 234 וְאֹמַר וּבָאֱלֹהִים אֵעָזֵר, כִּי אֵלֶּה כֻּלָּם מִדַּרְכֵי הָעֲבוֹדָה, לֹא מִדֶּרֶךְ הַצֹּרֶךְ*, כִּי כְּבָר דָּן לוֹ הַשֵּׂכֶל שֶׁאֵינֶנּוּ צָרִיךְ אֶל דָּבָר אֲבָל* צֹרֶךְ הַכֹּל* אֵלָיו, אַךְ כֵּיוָן שֶׁיַּעַבְדוּהוּ עֲבָדָיו מִן הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ לָהֶם, וְהַטּוֹב מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶם הַבָּשָׂר וְהַיַּיִן וְהַסֹּלֶת וְהַקְּטֹרֶת וְהַשֶּׁמֶן וְהַדְּבָרִים הָעֲרֵבִים, וְיָבִיאוּ מֵהֶם דָּבָר מוּעָט כְּפִי יְכָלְתָּם, וְיִגְמְלֵם הוּא בְּדָבָר רַב כְּפִי יְכָלְתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (משלי ג, ט-י) כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ וגו' וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְגוֹמֵר. וְיַצִּילֵם מֵרָעוֹת שֶׁלֹּא יַצִּילֵם אַחֵר מֵהֶם זוּלָתוֹ בַּעֲבוּר הָעֲבוֹדוֹת הָהֵם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תהלים נ, יא) זְבַח לֵאלֹהִים תּוֹדָה וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה אֲחַלֶּצְךָ וגו'. 235 וִיכַבְּדוּ מִשְׁכַּן הָאוֹר הַהוּא שֶׁנִּקְרָא שְׁכִינָה מִמָּמוֹנָם בְּזָהָב וְכֶסֶף וּבַאֲבָנִים הַיְקָרִים וּשְׁאָר הַדְּבָרִים הַנִּכְבָּדִים, וְיִגְמְלֵם עַל זֶה שֶׁיַּרְאֶה לָהֶם הַנְּבוּאָה מִן הַמִּשְׁכָּן הַהוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עַל הַמִּשְׁכָּן (שמות כט, מג) וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי, וְכֵן יָשׁוּב* מָקוֹם לִשְׁמֹעַ תְּפִלַּת הָאֻמָּה וְכָל צָרָה שֶׁתִּמְצָאֵם כַּאֲשֶׁר סִפֵּר שְׁלֹמֹה בִּבְנוֹתוֹ הַבַּיִת מִשַּׁעֲרֵי שְׁמִיעַת הַתְּפִלּוֹת, וְאָמַר לוֹ הַבּוֹרֵא (מלכים א' ט, ג) שָׁמַעְתִּי תְּפִלָּתְךָ וְאֶת תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּה לְפָנַי.
________________________
יְמַהֵר – לדחות דברי תורה. שִׁעוּר − שכר. מִשְׁכָּנָם – מקום חיבורם לגוף. לֹא מִדֶּרֶךְ הַצֹּרֶךְ – אין ה' צריך לדברים אלו, אלא הם צורת העבודה שלנו אליו. אֲבָל – אלא. הַכֹּל – הברואים. יָשׁוּב – יהפוך להיות.
ביאורים
231 קושיה רביעית – יש הממהרים לדחות את דברי התורה מפני שאיך יכול להיות שהתורה מצוה את בני האדם לשחוט בהמות לפני הזמן בו הן צריכות למות מיתה טבעית, וכן מה הטעם של זריקת הדם והקטרת החלב? אלא שהבורא יתברך גזר על כל אדם ובהמה את משך החיים שלה, וזמן המוות של הבהמה יכול להיות גם זמן שחיטתה, ואם יש בשחיטה יותר כאב מאשר במוות אחר, הקדוש ברוך הוא ודאי יודע זאת ונותן שכר למי שסובל יותר ממה שהיה צריך לסבול (כך כתב גם הרמב"ם, מורה נבוכים ג, יז). זריקת הדם והחלב נועדה להחזיר את האדם בתשובה - כאשר הוא רואה את הדם נזרק כך והוא יודע הדם הוא משכן הנפש, הוא אמור להתחרט על מעשיו ולחזור בתשובה כדי שלא יצטרכו לעשות לו את אותם דברים.
232 קושיה חמישית - איך יכול להיות שהקדוש ברוך הוא השרה את שכינתו על בני האדם עם כל החסרונות שלהם, ולא השרה אותה על המלאכים הזכים והטהורים? קושיה זו נובעת מנקודת הנחה שאין השראת שכינה אצל המלאכים, אולם דבר זה איננו נכון שהרי הקדוש ברוך הוא השרה את שכינתו גם בקרב המלאכים כמו שנאמר (תהילים פט, ח): "אל נערץ בסוד קדושים רבה ונורא על כל סביביו".
233 קושיה שישית – יכול להיות שיתמה אדם מדוע ציווה הקדוש ברוך הוא את עם ישראל לבנות את המשכן ובתוכו להניח כלים יקרים, פרוכת, נרות דולקים, קטורת וריח טוב, מנחות ויין, דבר המעיד לכאורה שה' הוא אדם הנהנה מדברים טובים ומריחות טובים?
234 הקדוש ברוך הוא ציווה על דברים אלו לא בשבילו, אלא מטרתו הייתה לבחון אם עבדיו ישתמשו לכבודו במיטב חפציהם, דבר המראה כי הם נאמנים לו, או חלילה ישתמשו בדברים פשוטים, דבר המעיד על חוסר הערכה וכבוד. כשבני האדם מכבדים את הקדוש ברוך הוא כראוי הוא גומל להם גם כן בחיים טובים יותר, כמו שנאמר (משלי ג, ט-י): "כבד את ה' מהונך ומראשית כל תבואתך, וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרֹצו", והקדוש ברוך הוא מציל אותם מדברים רעים שיכולים לקרות להם, כמו שנאמר (תהלים נ, יד-טו): "זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך, וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני".
235 ישראל מצווים לכבד את המשכן שבו שורה השכינה, והדבר עושה אותם ראויים לנבואה שמקורה במשכן, כמו שנאמר (שמות כט, מג): "ונֹעדתי שמה לבני ישראל". כמו כן יהיה המשכן מקום שבו הקדוש ברוך הוא עונה לבני ישראל בתפילותיהם, כמו שאמר שלמה כשבנה את בית המקדש, ועל כך אמר לו ה' (מלכים א ט, ג): "שמעתי את תפלתך ואת תחִנתך אשר התחננתה לפני".
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות שטיפת כלים בשבת
אנחנו קודש למענך
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
בדיקת קורונה בשבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
