ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
א. שיעור מתנות לעניים- יש אומרים שיוצאים בפרוטה ויש אומרים שצריך לתת סכום כסף השווה לסעודה (כ15-20 ₪).
ב. טוב וישר לתת מתנות לאביונים ביד רחבה, שזוהי השמחה האמתית, לשמח לב עניים.
ג. נחלקו הפוסקים אם יש חיוב ללמוד הלכות פסח שלושים יום לפני החג. לסוברים שיש חיוב, החיוב חל כבר ביום פורים.
א. שיעור מתנות לאביונים.
נאמר במגילה "ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים". מלשון הכתוב משמע שאין הקפדה לשלוח לעני דברי מאכל או כסף שיקנה בו אוכל, אלא ניתן לתת לו מתנה, ולקביעה זו משמעות לגבי שיעור הנתינה.
הריטב"א כתב ששיעור המתנה המינימלית לעני בפורים היא פרוטה, למרות שסכום זה לא מספיק לסעודה, כיון שלדעתו אין המתנה מיועדת לאכילה.
אמנם יש פוסקים שכתבו שהמתנה צריכה להיות בשיעור סעודה (בזמנינו כ15 ₪). ויש שכתבו לתת יותר.
טוב וישר לתת ביד רחבה כפי האפשר "שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה" (רמב"ם מגילה פ"ב הל' יז) 1 .
ב. לימוד הלכות פסח.
במסכת פסחים למדנו, "שואלים ודורשים בהלכות פסח קודם הפסח שלשים יום", כלומר, יש חיוב ללמוד הלכות פסח שלושים יום לפני פסח.
מאידך במסכת מגילה למדנו, "משה תיקן להם לישראל שיהיו שואלין ודורשין בהלכות פסח בפסח, חג בחג, עצרת בעצרת", ולא שלושים יום לפני. כיצד מתיישבת הסתירה?
הבית יוסף מתרץ שלשה תירוצים:
א. כוונת הגמרא בפסחים היא לא להטיל חיוב ללמוד הלכות פסח שלושים יום קודם, אלא להורות שבשלושים יום קודם פסח, אם באים שני תלמידים לשאול הלכה, האחד שואל בהלכות פסח והשני בהלכות אחרות, על הרב לענות תחילה לשואל בהלכות פסח, כי הוא שואל כעניין.
ב. מאחר והלכות פסח מרובות, יש ללומדם שלושים יום קודם פסח, ומה שתיקן משה הוא לא לימוד ההלכות, אלא לימוד טעמי החג וטעמי הלכותיו.
ג. מאחר ובזמן שנהג קרבן פסח לקחו אותו שלושים יום קודם על מנת לבקר אותו ממומים, תקנו חז"ל ללמוד הלכות באותו זמן.
למעשה נחלקו ראשונים ואחרונים האם יש חיוב ללמוד את הלכות פסח שלושים יום לפני החג או שלא. דעת המשנה ברורה שיש חיוב ללמוד שלושים יום קודם לפסח, ויש להתחיל בלימוד הלכות פסח כבר מיום הפורים.
אמנם הגר"ע יוסף כתב שהרוצה להמשיך ללמוד בסדר לימודו הרגיל אינו חייב לשנותו שלושים יום קודם פסח וללמוד הלכות פסח, אלא ימשיך ללמוד את לימודו הרגיל.
בחג עצמו, כולם מודים שיש חיוב ללמוד את הלכותיו 2 .
*הצטרפו לישיבת בין הזמנים בבית המדרש גבעת אסף- לימוד מיוחד של הכנה לפסח- פרטים נוספים באתר בית המדרש. הרשמה בטלפון 054-3043114
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
