ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
א. שיעור מתנות לעניים- יש אומרים שיוצאים בפרוטה ויש אומרים שצריך לתת סכום כסף השווה לסעודה (כ15-20 ₪).
ב. טוב וישר לתת מתנות לאביונים ביד רחבה, שזוהי השמחה האמתית, לשמח לב עניים.
ג. נחלקו הפוסקים אם יש חיוב ללמוד הלכות פסח שלושים יום לפני החג. לסוברים שיש חיוב, החיוב חל כבר ביום פורים.
א. שיעור מתנות לאביונים.
נאמר במגילה "ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים". מלשון הכתוב משמע שאין הקפדה לשלוח לעני דברי מאכל או כסף שיקנה בו אוכל, אלא ניתן לתת לו מתנה, ולקביעה זו משמעות לגבי שיעור הנתינה.
הריטב"א כתב ששיעור המתנה המינימלית לעני בפורים היא פרוטה, למרות שסכום זה לא מספיק לסעודה, כיון שלדעתו אין המתנה מיועדת לאכילה.
אמנם יש פוסקים שכתבו שהמתנה צריכה להיות בשיעור סעודה (בזמנינו כ15 ₪). ויש שכתבו לתת יותר.
טוב וישר לתת ביד רחבה כפי האפשר "שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה" (רמב"ם מגילה פ"ב הל' יז) 1 .
ב. לימוד הלכות פסח.
במסכת פסחים למדנו, "שואלים ודורשים בהלכות פסח קודם הפסח שלשים יום", כלומר, יש חיוב ללמוד הלכות פסח שלושים יום לפני פסח.
מאידך במסכת מגילה למדנו, "משה תיקן להם לישראל שיהיו שואלין ודורשין בהלכות פסח בפסח, חג בחג, עצרת בעצרת", ולא שלושים יום לפני. כיצד מתיישבת הסתירה?
הבית יוסף מתרץ שלשה תירוצים:
א. כוונת הגמרא בפסחים היא לא להטיל חיוב ללמוד הלכות פסח שלושים יום קודם, אלא להורות שבשלושים יום קודם פסח, אם באים שני תלמידים לשאול הלכה, האחד שואל בהלכות פסח והשני בהלכות אחרות, על הרב לענות תחילה לשואל בהלכות פסח, כי הוא שואל כעניין.
ב. מאחר והלכות פסח מרובות, יש ללומדם שלושים יום קודם פסח, ומה שתיקן משה הוא לא לימוד ההלכות, אלא לימוד טעמי החג וטעמי הלכותיו.
ג. מאחר ובזמן שנהג קרבן פסח לקחו אותו שלושים יום קודם על מנת לבקר אותו ממומים, תקנו חז"ל ללמוד הלכות באותו זמן.
למעשה נחלקו ראשונים ואחרונים האם יש חיוב ללמוד את הלכות פסח שלושים יום לפני החג או שלא. דעת המשנה ברורה שיש חיוב ללמוד שלושים יום קודם לפסח, ויש להתחיל בלימוד הלכות פסח כבר מיום הפורים.
אמנם הגר"ע יוסף כתב שהרוצה להמשיך ללמוד בסדר לימודו הרגיל אינו חייב לשנותו שלושים יום קודם פסח וללמוד הלכות פסח, אלא ימשיך ללמוד את לימודו הרגיל.
בחג עצמו, כולם מודים שיש חיוב ללמוד את הלכותיו 2 .
*הצטרפו לישיבת בין הזמנים בבית המדרש גבעת אסף- לימוד מיוחד של הכנה לפסח- פרטים נוספים באתר בית המדרש. הרשמה בטלפון 054-3043114
איך עושים קידוש?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
האם מותר לפנות למקובלים?
טעינה למחשבה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אנחנו קודש למענך
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
