ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
- מדורים
- רביבים
מצוות השתייה והשמחה בפורים גדולה מהמצווה בשאר ימים טובים: בכל החגים המצווה לשמוח, שנאמר: "ושמחת בחגך" (דברים טז, יד), ומכיוון שבפועל רוב האנשים שמחים בשתיית יין – מצווה לשתות יין, אבל אין מצווה להרבות בשתייה (שו"ע או"ח תקכט, א-ג). ואילו לגבי פורים המצווה לעשותו יום משתה, ועל כן אמרו חכמים: "מיחייב איניש לבסומי בפוריא (חייב אדם להשתכר בפורים) עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה ז, ב).
מצוות המשתה והשמחה
כדי לקיים את מצוות השתייה והשמחה צריך לקיים סעודה, שכך היא הדרך לשתות ולשמוח. אין יוצאים ידי המצווה בשתייה וסעודה שבליל פורים.
מצוות הסעודה כוללת, בנוסף למשקאות המשכרים, גם אכילת לחם ובשר בהמה, ומי שמעדיף עוף יכול לקיים באכילתו את המצווה. ומי ששמח יותר בארוחה חלבית, יכול גם בה לקיים את מצוות המשתה והשמחה.
אף שעיקר מצוות השמחה מתקיימת בסעודת הפורים, גם בכל משך הפורים, בלילה וביום, יש מצווה להרבות בשמחה על ידי לימוד תורה, שירה וריקודים, דיבוק חברים, טעימת מאכלים טובים ושתיית מעט משקאות משמחים.
כמות השתייה
יש אומרים שדברי חכמים כפשוטם, שאדם צריך להשתכר כל כך עד שלא ידע להבחין בין "ארור המן לברוך מרדכי" (רי"ף, רא"ש). כלומר, יגיע למדרגה של שמחה פשוטה שבה הוא שמח בכל הדברים בלא חילוקי מדרגות, ואז יהיה אצלו "ארור המן" שווה ל"ברוך מרדכי". ואף שידע שהמן היה רשע גדול שרצה להשמיד את כל ישראל, לא יחוש שום מרירות בעת אזכרתו כפי שרגילים להרגיש בעת שמזכירים רשעים, אלא ירגיש שמחה כפי שמרגישים בעת שמזכירים צדיקים כמרדכי; כי מתוך שמחת שתייתו יראה רק את הטוב שהגיע לישראל על ידי המן, שבזכות גזירתו חזרו ישראל בתשובה והתהפכה הגזירה לישועה גדולה, ועל ידי כך תיקנו את שמחת הפורים.
ויש אומרים שהואיל ובשכרות כזו אדם אינו יכול לשמור על כבודו כמקובל, נכון לקיים את המצווה בשתייה שגורמת לסחרור ושמחה, עד שאין אדם יכול לדבר לפני מלך. אבל אין הכוונה להגיע לשכרות שבה כל ראיית העולם משתנה (רבנו אפרים). ומה שאמרו עד שלא ידע להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי, הכוונה שלעתים יתבלבל בדיבורו מחמת שתייתו, אבל מכל מקום ישלוט במעשיו ולא יתבזה (תוס' ור"ן). ויש אומרים שהכוונה שיישן מחמת שתייתו ושמחתו (רמב"ם).
נראה ששורש המחלוקת נעוץ בתגובתם השונה של האנשים לשתיית היין. יש אנשים שהשתייה המרובה משמחת אותם מאוד, ויש שהיא מדכאת אותם. יש שהיא מעוררת אותם ויש שגורמת להם עייפות. יש שגורמת להם להתפרע, ויש שעושה אותם נוחים וטובי לב. יש שהיא גורמת להם להתגולל בקיאם ולהתבזות לעיני כול, ויש שהיא מעוררת אותם לגלות את לבם הטוב. ומכיוון שעיקר המצווה הוא לשתות ולשמוח, צריך כל אדם לבחון את עצמו, האם הוא מאלה ששמחים יותר בשתייה מרובה או מאלה ששמחים יותר בשתייה מועטת, או שמא הוא מאלה ששותים וצריכים ללכת מיד אחר כך לישון.
בכל אופן, מי שיודע בעצמו שמתוך השכרות הוא עלול להתפרע, להכות חברים, לעשות דברים מכוערים או לבזות את עצמו מאוד, צריך להימנע מלהגיע לשכרות.
נשים במצוות השתייה
גם נשים חייבות בכל מצוות הפורים, ואף שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, כיוון שאף הן היו באותו הנס אף הן מחויבות. בכלל זה מצווה לנשים להרבות בשתיית יין המשמח, אלא שעליהן להיזהר יותר משכרות ואובדן שליטה, שהשכרות מגונה אצל הנשים יותר מאשר אצל הגברים, מפני שהיא מפירה את מצוות הצניעות שנשים משתבחות בה.
מצוות השמחה כוללת לשמח אחרים
כלל יסוד במצוות השמחה, שהיא כוללת בתוכה לשמח אחרים. כך בכל החגים, שנאמר: "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך" (דברים טז, יד), וכך גם בפורים, שנאמר: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" (אסתר ט, כב).
משלוח המנות
מצוות משלוח מנות היא שישלח כל אדם שתי מנות לחברו. המנות צריכות להיות דברי מאכל, כדי להרבות בשמחת הפורים, אבל השולח לחברו בגד או ספר, אף שהם משמחים ומבטאים אהבה - לא יצא.
שתי המנות צריכות להיות שונות זו מזו, כמו למשל לחם ובשר, בשר ואורז, דג וביצים, עוגות ותפוחים או שתי מנות בשר בטעמים שונים.
השולח עוף חי לחברו, לא יצא ידי חובתו, מפני שאינו ראוי עדיין לאכילה. ואפילו אם שלח בשר חי שעדיין לא בושל, יש אומרים שלא יצא ידי חובתו, אלא צריך לשלוח מנות מוכנות לאכילה. אפשר לשלוח קופסת שימורים, מפני שבקלות אפשר לפותחה ולאכול את המאכל שבה.
בקבוק של משקה שיש לו חשיבות, כמו יין או בירה או מיץ טעים, לדעת רוב הפוסקים נחשב כמנה, ואפשר לקיים את המצווה בשני משקים, ויש מחמירים שמשקה אינו נחשב כמנה. והרוצה להדר, במשלוח מנות אחד יחוש לדעת המחמירים.
שיעור המנות
כל מנה צריכה להיות כשיעור שאפשר להגיש לפני אורח בדרך כבוד (ערוך השולחן תרצה, טו). אבל שזיף אחד, למשל, אינו בשיעור שאפשר לכבד בו אורח, ולכן הרוצה שמנה אחת תהיה משזיפים, צריך לצרף כמה שזיפים כדי שייחשבו למנה. יש שנתנו לכך הגדרה, שתהיה כל מנה כשיעור שלוש ביצים לפחות, ששיעור כזה בוודאי אפשר להגיש לפני אורח.
יש מוסיפים עוד, שהמנות צריכות להיות חשובות לפי ערך השולח והמקבל, שאם הם עשירים, המנות צריכות להיות חשובות ומשמחות לפי ערכם. אבל אם אין המנות נחשבות בעיניהם, לא יצאו בהן ידי חובה. ונכון להחמיר גם כשיטה זו.
מתנות לאביונים
מצווה על כל אדם מישראל שייתן בפורים שתי מתנות לשני אביונים, כלומר מתנה אחת לכל אביון. וכל המרבה במתנות לאביונים הרי זה משובח.
אביון הוא עני שאין לו כסף לצרכים הכרחיים לבני ביתו, והכול יחסי לזמן ולמקום. אפשר לתת את המתנה גם לילד עני, ובתנאי שתהיה לו דעת שלא לאבד את הכסף.
הנותן שיעור שתי מתנות לזוג עניים, או לאלמנה ובנה הקטן הסמוך על שולחנה, יצא ידי חובת שתי מתנות. אבל הנותן שתי מתנות לאביון אחד, אפילו אם נתנן בזו אחר זו, לא יצא, כי צריך לתת לשני אביונים.
נוהגים כיום לתת את המתנות לאביונים על ידי גבאי צדקה, שאם הם חכמים וצדיקים, הרי שהם יודעים למי ראוי לתת יותר, והם גם יודעים לתת את המתנות באופן המכובד, המשמח והמועיל ביותר.
שיעור המתנה לאביון
המתנה יכולה להיות כסף או דבר מאכל, אבל לא בגדים או ספרים, מפני שיש אומרים שהמתנות צריכות להיות מדבר שאפשר ליהנות ממנו בסעודת פורים, ועל כן יש לתת מאכלים או כסף שאפשר לקנות בו מאכלים.
אף שהמתנה צריכה להיות ראויה לסייע לסעודת פורים, מותר לאביון לעשות במתנה מה שירצה, ואין הוא חייב להשתמש בה דווקא לצורכי סעודת פורים.
שוויה של כל מתנה צריך להיות כשיעור שאפשר לקנות בו מאכלים פשוטים שמשביעים כארוחה קטנה ופשוטה. בדיעבד אם נתן שיעור של שקל לכל מתנה - יצא ידי חובה, מפני שאפשר לקנות בו לחם בנפח של שלוש ביצים (כשלוש פרוסות), שהוא מאכל שאפשר לשבוע ממנו בצמצום.
נשים וזוגות נשואים
כאמור, נשים חייבות בכל מצוות הפורים למרות שהזמן גרמן, הואיל ואף הן היו באותו הנס. גם אישה נשואה חייבת במצוות אלו. הרי שזוג נשוי חייב לשלוח שני משלוחי מנות, אחד מהאיש ואחד מהאישה, ובכל משלוח צריכות להיות שתי מנות. אף שבמשלוח מנות העיקר הוא קירוב הדעת שבין השולח למקבל, נראה שאין צורך לציין במפורש שמשלוח זה מהאיש וזה מהאישה, אלא מספיק שדעת השולחים תהיה שמשלוח זה של האיש ומשלוח זה של האישה. ואין בזה פגם בקירוב הדעת, שהואיל והם זוג נשוי, ברור שהמשלוח שייך לשניהם, וקירוב הדעת נעשה כלפי שניהם.
למתנות לאביונים, זוג נשוי צריך לתת כשיעור ארבע מתנות, שתי מתנות מהאיש ושתי מתנות מהאישה. אין צורך שהאישה תיתן בידיה את המתנות, אלא יכול בעלה לתת את המתנות בעבורה.
נערים וילדים
ילדים שהגיעו למצוות, אף שהם סמוכים על שולחן הוריהם, כיוון שהגיעו לגיל מצוות חייבים במצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים. את משלוח המנות שעניינו להרבות באהבה הם צריכים לשלוח במפורש בשמם, ואת המתנות לאביונים יכולים ההורים לתת בעבורם. גם ילדים שהגיעו לגיל חינוך, טוב לחנך למצווה.
זמן המצוות
זמן מצוות שליחת המנות איש לרעהו ונתינת המתנות לאביונים הוא ביום הפורים, ואם נתנם בליל פורים לא יצא ידי חובתו.
מי שלא מצא אביונים לתת להם מתנות בפורים, יפריש את מתנותיו וישמרן עד אשר ימצא אביונים, ובעצם הפרשתו הוא מקיים את המצווה. אבל משלוח מנות שייך דווקא ליום הפורים, שאז המצווה להרבות באהבה ושמחה בין רעים. מי שנמצא לבדו בפורים, יתקשר לחבר ויבקש שיקנה בשבילו מנות וייתנן בשליחותו לאחד מחבריו, ויצא בזה ידי חובה.
מי שחושש שבפורים לא ימצא אביונים, יכול לתת לגבאי צדקה את כסף המתנות לפני פורים, ויסכם במפורש שהכסף יישאר שלו עד יום הפורים, וביום הפורים ייתן הגבאי את הכסף בשליחותו לשני אביונים.
מתוך העיתון בשבע.
לתגובות: [email protected]
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
שתי דקות על בדיקת חמץ
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
