ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
371 וְכַאֲשֶׁר יִשְׁלְמוּ אֵלֶּה הָאַרְבָּעָה הֵם גִּדְרֵי הַתְּשׁוּבָה, וְאֵינֶנִּי יָרֵא עַל רֹב עַמֵּנוּ שֶׁיַּפִּילוּ* מִגִּדְרֵי הַתְּשׁוּבָה, כִּי אִם זֶה הַשַּׁעַר* הָרְבִיעִי, רוֹצֶה לוֹמַר הַהִשָּׁנוּת*, כִּי אֲנִי בּוֹטֵחַ כִּי בִּשְׁעַת הַצּוֹם וְהַתְּפִלָּה, יַעַזְבוּ וְיִתְחָרְטוּ וִיבַקְשׁוּ הַכַּפָּרָה, אַךְ אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהֵם מַסְכִּימִים* לִשְׁנוֹת. 372 וְאַחַר כֵּן אֹמַר מַה תִּהְיֶה הַתַּחְבּוּלָה לְהָסִיר הַמַּחְשָׁבָה לִשְׁנוֹת מֵהַלְּבָבוֹת, אֹמַר לְחַבֵּר דְּבָרִים בִּפְרִישׁוּת מִן הָעוֹלָם, וְיִזְכֹּר הָאָדָם עִנְיַן חֲלִישׁוּתוֹ וְעָנְיוֹ וִיגִיעָתוֹ וּמוֹתוֹ וְהִפָּרֵד חֲלָקָיו, וְהַתּוֹלֵעָה וְהָרִמָּה, וְהַחֶשְׁבּוֹן, וְהַיִּסּוּרִין, וְהַדּוֹמֶה לָזֶה, וּמַה שֶּׁהוּא מִתְחַבֵּר* לְמַה שֶּׁיֵּשׁ בָּזֶה, עַד שֶׁיִּמְאַס בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכַאֲשֶׁר יִמְאַס אוֹתוֹ כֻּלּוֹ יִכָּנְסוּ חֲטָאָיו בִּכְלָל הַמִּאוּסִים, וְיֵיטִיב אֶת דַּעְתּוֹ לְעָזְבָם. וְאֹמַר כִּי עַל כֵּן מָצָאתִי הַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים, נָהֲגוּ לוֹמַר בְּיוֹם הַכִּפּוּר כְּמוֹ אֵלֶּה הַחִבּוּרִים* אַתָּה מֵבִין שַׂרְעַפֵּי לִבִּי, וְאַל תָּבוֹא עִמָּנוּ בְּתוֹכָחוֹת, אָדוֹן כָּל פֹּעַל וְהַדּוֹמֶה לָהֶם.
השונה בחטא לאחר התשובה
373 וּלְאֵלֶּה הָאַרְבָּעָה סְמוּכִים שְׁלֹשָׁה, וְהֵם הַתּוֹסֶפֶת בַּתְּפִלָּה וּבַצֶּדֶק*, וּלְהָשִׁיב בְּנֵי אָדָם לְמוּטָב, אָמַר (משלי טז, ו) בִּתְפִלָּה וּצְדָקָה: בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן וּבְיִרְאַת ה' סוּר מֵרָע. וּבְהָשִׁיב בְּנֵי אָדָם לְמוּטָב (תהלים נא, טו): אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וגו'. 374 וַאֲבָאֵר עוֹד כִּי הָאָדָם כַּאֲשֶׁר יַסְכִּים בְּעֵת תְּשׁוּבָתוֹ בְּלֵב שָׁלֵם שֶׁלֹּא יִשְׁנֶה, תִּהְיֶה תְּשׁוּבָתוֹ מְקֻבֶּלֶת. וְאִם תְּשִׁיאֵהוּ הַתַּאֲוָה אַחַר כֵּן לִשְׁנוֹת, אֵין תְּשׁוּבָתוֹ נִפְסֶדֶת, אַךְ יִמָּחֲלוּ לוֹ הָעֲווֹנוֹת שֶׁהָיוּ קֹדֶם הַתְּשׁוּבָה, וְיִכָּתֵב עָלָיו מַה שֶּׁיִּהְיֶה לְאַחֲרֶיהָ. וְכֵן אִם יִנְהַג הַמִּנְהָג הַזֶּה פְּעָמִים רַבּוֹת, שֶׁיָּשׁוּב וְאַחַר כֵּן יִשְׁנֶה לַחֵטְא, אֵין כּוֹתְבִין עָלָיו כִּי אִם מַה שֶּׁאַחַר הַתְּשׁוּבָה, כְּשֶׁתִּהְיֶה בְּכָל פַּעַם דַּעְתּוֹ שְׁלֵמָה וְלִבּוֹ טוֹב שֶׁלֹּא יִשְׁנֶה. 375 וְזֶה אֲשֶׁר אַתָּה מוֹצֵא הַכָּתוּב אוֹמֵר (עמוס ב, ו): עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, אֵינֶנּוּ בְּקִבּוּל הַתְּשׁוּבָה*, אֲבָל* הוּא בִּדְחוֹת הָעֹנֶשׁ מֵהֶם אַחַר הַשְּׁלִיחוּת*, כְּאִלּוּ הָיָה שׁוֹלֵחַ אֶל עַם שֶׁיָּשׁוּבוּ, וְאִם לֹא יָשׁוּבוּ, אָבִיא עֲלֵיהֶם הַחֶרֶב וְהָרָעָב, וְאִם יָשׁוּבוּ אַחַר הַשְּׁלִיחוּת הָרִאשׁוֹנָה אוֹ הַשֵּׁנִית אוֹ הַשְּׁלִישִׁית, לֹא יָבִיא עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁאָמַר לְהָבִיא, וְאִם לֹא, יִגְזֹר עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁאָמַר לְהָבִיא, וְאִם יִגְזֹר עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁאָמַר, אֲפִלּוּ אִם יָשׁוּבוּ אַחַר כֵּן לֹא יוֹעִיל לָהֶם תְּשׁוּבָתָם בָּרְבִיעִית, לִדְחוֹת מֵהֶם הָעֹנֶשׁ הַהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל הִיא מוֹעִילָה לָהֶם לְהִנָּצֵל בָּעוֹלָם הַבָּא.
___________________________
אמונות ודעות (105)
רבנים שונים
67 - מאמר חמישי חלק ח'
68 - מאמר חמישי חלק ט'
69 - לימוד שבועי באמונה ב- ח ניסן תשע"ו
טען עוד
ביאורים
371 רוב בני האדם עומדים בשלושת החלקים הראשונים של התשובה, עזיבה, חרטה ובקשת סליחה, הקושי העיקרי הוא בשלב הרביעי, ההחלטה שלא לחזור לחטוא. בשעת צום ותפילה, אנשים בוודאי עוזבים את החטא, מתחרטים ומבקשים כפרה, אך את ההחלטה שלא לשוב לחטא, רבים לא מקבלים באופן שלם.
372 מהי הדרך לחזק את האדם בקבלת ההחלטה שלא לחזור לחטא? נראה שהעצה היא לדבוק במידת הפרישות. האדם חוזר לחטוא בגלל שהוא דבק בתענוגות החיים. אם הוא יזכור את חלישות גופו, את עוניו ויגיעתו בעולם הזה ואת ייסוריו, ושסופו למות, וגופו יפסד וימאס, הרי שימאס בעולם הזה ותועבותיו, ולא יתאווה להם, וממילא לא ירצה לחזור לעבירה. מפני ששלב זה קשה ביותר בתהליך התשובה, כתבו חכמים פיוטים הנאמרים ביום הכיפורים: "אתה מבין שרעפי לב", "אל נא תבוא בתוכחות", "אדון כל פועל" ועוד, שענינם תחינה לה' שלא יכעס על האדם החוזר לחטוא.
373 לארבעת יסודות התשובה מצטרפים שלושה עניינים, הנוגעים לשלמותה של התשובה, והם: תוספת בתפילה, תוספת בצדקה והשבת בני אדם למוטב. על צדקה ותפילה נאמר (משלי טז, ו): "בחסד ואמת יכופר עוון, וביראת ה' סור מרע", "בחסד ואמת יכופר עוון" זוהי הצדקה, "וביראת ה' סור מרע", זו התפילה. על השבת אנשים בתשובה נאמר (תהילים נא, טו): "אלמדה פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו". בזכות שלוש המצוות החשובות האלו, הקב"ה מוחל על העוונות. הראב"ע מקשר את הפסוק לנאמר בתחילת הפרק: "למנצח מזמור לדוד בבא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע... כי פשעי אני אדע וחטאי נגדי תמיד".
374 כאשר אדם שב בתשובה בלב שלם, אף אם אחר כך חוזר לסורו ולא עומד בפיתויי היצר, תשובתו מקובלת ואין זה פוסל את התשובה. מכוח התשובה נמחלות כל העבירות שעשה קודם ששב, ואין הקב"ה מחשיב עוד את העבירות שמחל עליהן. חטאי האדם, אם יכשל, נמנים רק מכן ולהבא. דבר זה נכון, גם אם עשה תשובה וחזר ונפל כמה וכמה פעמים, בכל פעם שחוזר בתשובה בכל ליבו, הקב"ה מוחל לו על כל החטאים שעשה קודם ששב.
375 לכאורה קשה על דברינו מהפסוק בעמוס (ב, ו): "על שלושה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו", ממנו משמע שה' קורא לאדם שלוש פעמים לחזור בתשובה, אם לא שב, נגזרת עליו הגזירה, וגם אם יחזור בתשובה, הקב"ה לא מקבל את תשובתו, "על ארבעה לא אשיבנו". אך אין זה נכון, דברי עמוס לא מדברים על קבלת עצם התשובה, אלא על הייסורים בגלל החטא בעולם הזה. אם ישראל עושים תשובה, אחר הקריאה הראשונה, ה' מוחל ואין הם נענשים, כך בפעם השנייה והשלישית, אבל אם חוטאים ברביעית, שוב אין בכוח התשובה למנוע את העונש בעולם הזה. ואף שה' מעניש אותם בעולם הזה, אין זה מבטל את התשובה, והיא מועילה לעולם הבא.
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד אמונה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה ללמוד גמרא?
למה הכל אסור בתשעה באב?!
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
מה המשמעות הנחת תפילין?
שיא השיאים בפסח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
