ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
את חלומה ללמוד גמרא הגשימה במת"ן ירושלים, ואת חלומה ליצור ניסתה להגשים בקורס לכתיבה יוצרת של האוניברסיטה הפתוחה בתל אביב.
לימוד הגמרא היה מרתק כפי שחשבה, ובאשר לכתיבה יוצרת - כאן ציפתה לה הפתעה.
רחל מצאה את עצמה כותבת אודות אמה שנפטרה לפני עשר שנים, ודווקא על ימיה הראשונים ולא האחרונים. מיד הבינה כי הצורך לכתוב את סיפור חיי אמה כמעט בלתי נשלט, למרות שהמידע שבידיה היה דל מאוד. בכאב לב חשבה כי כשהיה לה ממי לבקש לספר, לא עניין אותה הנושא. ועכשיו, כשהנושא בוער בעצמותיה, לא נותרו עוד מבני דורה של אמה כדי לענות על שאלותיה...
בצר לה פנתה לקרובי המשפחה הצעירים יותר וניסתה לשאוב מהם מידע שקיבלו מהוריהם. להפתעתה נוכחה כי בנוסף לסיפורים המעטים בעל פה, יש גם "תורה שבכתב" - אבותיה ואמותיה הרבו לכתוב זה לזו וזו לזה וגם כתבו יומנים. חלק נכבד מהמכתבים וחלק קטן מהיומנים נשמרו, והקריאה בהם הייתה מרתקת ומסעירה. נפרש לפניה עולם שלפני למעלה ממאה שנה היה חי ותוסס, ואילו עתה נעלם ואיננו.
מצוידת באוצרות אלו החלה רחל לכתוב בקדחתנות. חייה היומיומיים הפכו לשוליים ואילו מציאת התיעוד ההיסטורי והכתיבה הפכו לעיקר, לדבר שנפלא לקום בשבילו בבוקר!
יותר מכול ריתקה אותה דמות סבה, אבי אמה, שאודותיו שמעה מעט מאוד מפי אמה, מכיוון שאפילו היא כמעט לא הכירה את אביה. שמו היה צבי-הירש בן צבי-הירש. כאשר נולד, אביו כבר לא היה בין החיים. גם הוא לא האריך ימים. בהיותו בן 25, והוא אב לילדה בת שלוש ולתינוק כבן שנה, הלך לטפל בסבתו שחלתה בטיפוס. סבתו הבריאה בזכות טיפולו המסור, אך הוא עצמו נדבק, הדביק את בנו התינוק ושניהם נפטרו ביום אחד.
לרחל לא הייתה תמונה של סבה, אבל היו לה פרקים מיומנו שנכתב ביידיש ומכתבים שכתב לאביו, לאמו ולאשתו האהובה. מכל אלו הצטיירה דמות של אדם חם, אוהב, רגיש, מוכשר מאוד ובעל כושר ביטוי יוצא דופן. ככל שהכירה אותו יותר כך הצטערה על מותו הטראגי, על שמעולם לא שאלה את אחיו ואחותו אודותיו, ועל שאין לה מזכרת ממנו. היא שיתפה את קרובי משפחתה בצערה.
אחד מהם, הרב יהושע לוין, סיפר לה כי סבתו ע"ה, שהייתה אחותו הצעירה של הסבא צבי-הירש, שמרה כל השנים במזנון בביתה שבירושלים את תיק התפילין שלו, אבל לאחר פטירתה נמסר כנראה התיק לגניזה. רחל הצטערה מאוד על כך, אך לא אמרה דבר כי את הנעשה אין להשיב.
היא המשיכה בכתיבת סיפורה של אמה ומשפחתה. פרק ועוד פרק יצרו סיפור ארוך. כל מי שקרא את הסיפור אמר לרחל כי מדובר בסיפור מרגש במיוחד שעליה לפרסמו, אך היא הסתפקה: האם יעניין אנשים שאינם בני משפחה? האם הוא כתוב יפה? ובעיקר, האם היא רשאית לחשוף את חיי אמה בפני אחרים? למרות שהספקות לא הותרו שלחה רחל את כתב היד לספריית בית אל. להפתעתה, כעבור מספר ימים התקשרה אליה העורכת הראשית, מרים הופמן, ובישרה לה כי הם אהבו את כתב היד.
באותו היום קיבלה הודעה טלפונית נוספת, מרגשת לא פחות ואולי יותר.
הרב יהושע לוין סיפר לה כי מצא בבית הוריו את תיק התפילין של סבה, וכי אביו ישמח לתת לה אותו, למרות שבשבילו זו מזכרת יקרה מאוד מאמו ע"ה. הוא זוכר אותה מנשקת את התיק ובוכה, כשהיא מספרת אודות אחיה האהוב שנפטר בדמי ימיו.
זה היה שיאו של מסע החיפושים והתגליות. התיק, העשוי קטיפה שחורה, רקום ברקמת עבודת יד משני צדדיו, נשמר במצב מדהים בהתחשב בעובדה שמלאו לו מאה ושמונה שנים. על שני צדיו נשמרה רקמת פרחים צבעונית. בצד אחד נרקם "צבי נ"י" ומתחת "ירושלם עהת"ו". בצד השני נרקם "תרסח" - שנת בר המצווה של צבי-הירש.
נרגשת, הראתה רחל את תיק התפילין לבני משפחתה וסיפרה להם על רצונה למסגר את התיק בין שני לוחות זכוכית, כדי שאפשר יהיה לשמרו מפני פגעי הזמן, אך גם לראותו משני צדדיו. בנה הציע: "אמא, שניים מנכדייך יגיעו בשנה הבאה לגיל מצוות. אולי תיתני למישהו לעשות להם תיקים לתפילין בדוגמת התיק של הסבא צבי-הירש. ואם לא אכפת לך גם אני אשמח לקבל תיק תפילין כזה".
הרעיון להכין לנין ולבני הנינים תיקי תפילין כדוגמת זה שהיה לסבא רבא, מצא חן בעיניה. האם יש משהו שמסמל יותר את המשכיות הדורות? אבל מי יוכל לקחת על עצמו את מלאכת השחזור?
חברה יעצה לה לפנות למפעל 'אותיות' המתמחה ברקמה ממוחשבת על פרוכות. כאשר הראתה רחל לבעל המפעל את תיק התפילין וסיפרה לו את סיפור, התלהב והבטיח להשתדל מאוד. ואמנם הם הוציאו מתחת ידם מלאכת מחשבת של שילוב הדגם העתיק של התיק עם שיטת העבודה הממוחשבת.
העבודה על התיק ארכה כמה חודשים, במקביל התקדמה הוצאתו לאור של הספר שכתבה רחל. לבסוף הספר שנקרא 'שלכם, אסתר' יצא לאור במקביל להשלמת תיקי התפילין.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
הקשבה בזמן של פילוג
אנחנו קודש למענך
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך עושים קידוש?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד אמונה?
למה ללמוד גמרא?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
