ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ז - 394 וְכֵיוָן שֶׁהִשְׁלַמְתִּי בֵּאוּרֵי הָעֲשָׂרָה הָהֵם אֲשֶׁר הִקְדַּמְתִּי שְׁמוֹתָם, אֹמַר עַתָּה בָּאָדָם הַשָּׁוֶה, וְהוּא אֲשֶׁר שִׁעוּר עֲווֹנוֹתָיו כְּשִׁעוּר זְכֻיּוֹתָיו. הָאָדָם הַזֶּה אִם יִמָּצֵא מְרֻחָם*, וְנֶחְשָׁב עִם הַצַּדִּיקִים. וְהוּא שֶׁהָרַחֲמִים הַנִּזְכָּרִים לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר* שֶׁיָּחוּלוּ עָלָיו* וְיָבוֹאוּ בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ מִקְרֶה כַּאֲשֶׁר הִקְדַּמְנוּ, רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה מוּשָׁב* אֶל הַנִּבְרָאִים, וְיִהְיוּ מִשְּׁמוֹת הַפֹּעַל. 395 וְיַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ מֵהֶם* שְׁלֹשָׁה עִנְיָנִים, הָאֶחָד קִבּוּל הַתְּשׁוּבָה, כַּאֲשֶׁר אָמַר (ישעיה נה, ז): וְיָשֹׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ. 396 וּשְׁמוֹעַ תְּפִלַּת מִי שֶׁהוּא בְּצָרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (חבקוק ג, ב): בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכֹּר. 397 וְהַשָּׂגַת הַשָּׁוֶה בַּצַּדִּיקִים*, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תהלים קטז, ה): חַנּוּן ה' וְצַדִּיק וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם. 398 וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (ראש השנה יז, א): וְרַב חֶסֶד מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה מַכְרַעַת, וְעַל כֵּן לֹא יִהְיוּ בְּנֵי אָדָם בְּעֵת הַגְּמוּל* כִּי אִם שְׁתֵּי כִּתּוֹת אֵין בָּהֶם שְׁלִישִׁית, אֶלָּא צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים בִּלְבַד כַּאֲשֶׁר אָמַר (מלאכי ג, יח): וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע.
___________________________
יִמָּצֵא מְרֻחָם − ראוי לרחמי ה'. שֶׁאִי אֶפְשָׁר וכו' − אין לומר כלפי ה' שהוא מרחם "כי הרחמנות התפעלות נפשית היא, והוא יתעלה מרומם ונעלה מכך". (הערת הרב קאפח). עָלָיו − על ה'. מוּשָׁב − תתייחס הפעולה. מֵהֶם − מהרחמים. וְהַשָּׂגַת הַשָּׁוֶה בַּצַּדִּיקִים − שזוכה 'השווה' למעלת הצדיקים. בְּעֵת הַגְּמוּל − לעתיד לבוא.
אמונות ודעות (105)
רבנים שונים
72 - מאמר חמישי חלק י"ב
73 - מאמר חמישי חלק י"ג
74 - מאמר חמישי חלק י"ד
טען עוד
394 -ז- מצוות ועבירות המקבלות משנה תוקף
לאחר שנתבארו עשרה סוגים של בני אדם, נבאר את מדרגת "השווה", שאמרנו שתתבאר בפני עצמה. השווה הוא אדם ששיעור המצוות והעבירות שלו שווה בדיוק, ואף שמצב זה נדיר, הוא קיים במציאות. כאשר הקב"ה שופט אדם כזה, הוא מחשיב אותו ברוב רחמיו לצדיק, שהוא אדם שיש לו רוב זכויות כמו שהתבאר לעיל. בארנו במאמר השני, שכאשר אנו מיחסים את מידת הרחמים לקב"ה, אין כוונתנו לומר שהוא בעל תכונה של רחמים, כי הרחמים קיימים רק בקרב בני האדם, שהם בעלי רגשות ומשתנים על פי המציאות ונפעלים ממנה, ואילו אצל הקב"ה אין שינוי, ואין המציאות פועלת עליו. הרחמים שאנו מיחסים לו משמעם, שמעשיו נראים בעינינו כרחמים של בשר ודם, היינו הוא פועל באופן שאצל בני אדם נובע ממידת הרחמים.
395 אנו רואים את פעולת ה', המכונה על ידינו רחמים באה לידי ביטוי בשלושה אופנים: האופן הראשון – קבלת התשובה. מושג התשובה הוא מושג לא פשוט, לכאורה לא יתכן שאדם שהורשע יבקש סליחה, והשופט יסלח לו, שהתשובה תמחק ותתקן את הפגם של החטא, אך בשונה משופט בשר ודם, הקב"ה סולח, כמו שנאמר (ישעיה נה, ז): "וישב אל ה' וירחמהו". בירושלמי (מכות פ"ב ה"ו) מובא: "שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו? אמרה להם 'חטאים תרדף רעה'. שאלו לנבואה חוטא מהו עונשו? אמרה להן 'הנפש החוטאת היא תמות'. שאלו לקודשא בריך הוא חוטא מהו עונשו? אמר להן יעשה תשובה ויתכפר לו, היינו דכתיב 'על כן יורה חטאים בדרך' יורה לחטאים דרך לעשות תשובה", אנו רואים מכאן עד כמה קשה להבין את רעיון התשובה, עד אשר רק הקב"ה יכול לגלות אותו.
396 האופן השני – הקב"ה שומע את תפילת האדם הנמצא בצרה אף אם אין הוא זכאי לכך, כמו שנאמר (חבקוק ג, ב): "ברוגז רחם תזכור", גם ברוגז הקב"ה מרחם. דוגמה לזה אנו רואים אצל מנשה מלך יהודה (דברי הימים ב לג), שעשה כל עבירות שבתורה, וכשנשבה ביד אשור, התפלל אל ה' ונענה.
397 האופן השלישי – העברת האדם "השווה" למדרגת "צדיק", אף על פי שמצד הדין אין לשפוט אותו כצדיק, או לחילופין אפשר להטות כלפי הדין ולדונו כרשע. זהו שנאמר בתהילים (קטז, ה): "חנון ה' וצדיק ואלוהינו מרחם", בפרק זה דוד מבקש שהקב"ה יציל אותו: "צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא", ואז הוא אומר "אנא ה' מלטה נפשי חנון ה' וצדיק ואלוהינו מרחם".
398 במסכת ראש השנה (יז, א) על הפסוק (שמות לד, ו): "ארך אפיים ורב חסד" דרשו, שמטה כלפי חסד, כלומר כאשר זכויותיו וחובותיו של אדם שקולות, ה' רב חסד ומטה כלפי הזכות. לכן לעתיד לבוא לא יהיו שלושה כתות, צדיקים, רשעים ובנונים, אלא תהינה רק שתי כתות, צדיקים ורשעים, מפני שהבינונים יהפכו להיות צדיקים, ולכן נאמר במלאכי (ג, יח): "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלוהים לאשר לא עבדו", הרי שלעתיד לבוא תהינה רק שתי כתות, צדיקים ורשעים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
