ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שביעי של פסח
שביעי של פסח התשע"ו מדברי הרב אליהו זצוק"ל
האם מצה היא תעודת עניות?
משה אומר לבני-ישראל שיתכוננו ליציאה ממצרים: "וְכָכָה תּאֹכְלוּ אתֹוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אתֹוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לה'". אל תתפזרו – "וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בּקֶֹר".
האמת היא שהם מתכוננים ליציאה הזאת לפני מכת דם. כבר אז אומר להם משה שהוא מתעתד להוציאם ממצרים בשליחות ה'. הם שומרים את ההבטחה הזאת בלבם כמסורת מהאבות הקדושים כבר קודם לבואו של משה (בראשית טו): "וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל".
למרות שהם יודעים שיש גאולה בדרך, הם לא מכינים צידה. הם לא מכינים אוכל או מים כמו שכל אדם רגיל עושה לפני שהוא יוצא לדרך כל כך ארוכה. אפשר לומר שיש פה חוסר אמונה. אפשר לומר שהם לא התנהגו כראוי, שלא האמינו לדבר ה'.
הקב"ה לא אוהב שמקטרגים על בניו
הקב"ה לא אוהב את הדיבורים מהסוג הזה. כשמשה אומר על בני-ישראל: "והן לא יאמינו לי", הוא נענש. ה' מלמד את משה שתפקידו הוא לעודד את ישראל ולא לבקר אותו. הם עברו כל כך הרבה עינויים ותלאות, יש מספיק אנשים שמבקרים אותם על כל צעד ושעל. ממש כמו שכתוב בדברי הנביא (זכריה ג, א) על שטן שמקטרג על יְהוֹשֻׁעַ הַכּהֵֹן הַגָּדוֹל: "וַיּאֹמֶר ה' אֶל הַשָּטָׂן: יִגְעַר ה' בְּךָ הַשָּטָׂן וְיִגְעַר ה' בְּךָ הַבּחֵר בִּירוּשָׁלִָם. הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ".
אומר הקב"ה לשטן: מה אתה מקטרג על אנשים שעברו כל כך הרבה תלאות? מה אתה מקטרג על עם שניצל מכבשנים עשנים של גזים? תקטרג על השונאים שלהם שכל כך הרעו להם וכל כך הציקו להם עד שאיבדו מהם כל שביב של אמונה.
מצה – לחם האמונה
כך גם עושה ה' לעם ישראל במצרים. במקום לקטרג עליהם שהם לא מתכוננים לדרך ולא מספיק מאמינים, הופך ה' את הדבר הזה לברכה גדולה. אומר ה' לירמיהו הנביא: "הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַם לֵאמרֹ כּהֹ אָמַר ה': זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה".
אומר הקב"ה: ראו כמה גדולה אהבת בני-ישראל אלי. כמה גדולה אמונתם. אף-על-פי שלא הייתה להם שום צידה לדרך, הם הלכו אחרי והאמינו בי. הלכו אחרי לארץ לא זרועה בלי אוכל ובלי מים. לעולם לא אשכח את החסד הזה. "חֶסֶד נְעוּרַיִךְ". לעולם לא אשכח את האמונה הזאת, את האהבה הזאת, "אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ".
המצה הזאת שאנו אוכלים מגלה לנו עד כמה ה' אוהב אותנו. עד כמה הוא מתאמץ לשפוט אותנו לטובה. עד כמה הוא מתאמץ למצוא בנו נקודות של זכות. "כּהֹ אָמַר ה' מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל: מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד".
כל דכפין ייתי וייכול
סיפר הרב: שנה אחת בערב חג הפסח גמרו בבית את כל ההכנות לחג, ערכו את שולחן הסדר והלכו בני הבית לנוח לקראת הלילה. הרב נשאר ער וישב ללמוד תורה. בא יהודי ודפק על הדלת. הרב פתח, והאיש מבקש מהרב אוכל לחג. הלך הרב למטבח לארגן בעצמו ולארוז ליהודי עופות ותבשילים לחג. פנה היהודי ואמר לרב: מצות אני רוצה, ומצביע לרב על המצות שעל השולחן. הרב מסביר לו: אלה מצות מיוחדות שאפינו עכשיו אחרי חצות, והאיש אומר לרב, כן כאלה אני רוצה, ממה שאפה הרב היום אחרי הצהריים, ממה שעל השולחן! הרי הרב יאמר עוד מעט "כל דכפין ייתי וייכול"! הרב הלך הביא לו מאותן מצות מצווה שאפה ובחר לעצמו לליל הסדר! והיה מספר הרב, שבתפילת שחרית בהנץ החמה של אותו חג הפסח ניגש לרב יהודי עשיר וסיפר לו שחיפש לעצמו בערב החג מלון להתארח בו לליל הסדר, ובחיפושיו מצאו אדם שהזמינו לביתו לליל הסדר ושכנע אותו לבוא אליו, כי יש לו מצות של חכם מרדכי אליהו. באתי והתארחתי אצלו, אומנם אין שם הרבה כסף בבית והצבע מתקלף מהקירות, אבל נהניתי, שמחתי והתפעלתי מאוד מכל היופי ודברי התורה שנאמרו על-ידי האבא והילדים עם המצות של חכם מרדכי. הרב היה מספר סיפור זה בתור דוגמה ליופי של ליל הסדר, איך צריך להיראות כאשר נאמרים בו דברי תורה, שאלות ותירוצים בהגדה. אחרי כל חוצפתו של האיש כלפי הרב, הרב בטובו מספר בשבחו...
למה לא הגדת לי
סיפר הרב על הזמן שהיה מתפלל ב"מדרש משה". בעת הדרשה והשיעור נהג הרב כבוד ביהודי אחד, שחזר בתשובה כמה שנים קודם לכן והיה בא בקביעות לשיעורים בשבת. העיר אחד מבאי השיעור לרב: איך הרב מכבד אדם שנוסע באוטו לכותל ביום טוב? הרב התפלא, איך ייתכן שלא ידע אדם שאסור לנסוע ברכב בחג?! ומצא הזדמנות להסביר באחד השיעורים, שביום טוב מותר רק מלאכת אוכל נפש, אבל לנסוע באוטו אסור! מייד הרים אותו יהודי את קולו בפליאה ואמר: מה? אף פעם לא שמעתי את הרב אומר שזה אסור! ואמר הרב ללמוד מכאן, כמה רב צריך ללמד את כל ההלכות, אפילו את הפשוטות והידועות.
והבדילה הפרוכת
סיפר הרב, שפעם היה בבית כנסת כלשהו, והווילון בין עזרת גברים לעזרת הנשים היה פחות מגובה אשה. אמר להם הרב שזה לא טוב, וצריך לעשות מחיצה בגובה אשה, שגם כשתעמוד לא יוכלו לראותה מעזרת ישראל. והציע להם הרב לעשות מחיצה מזכוכית כזאת שמצד אחד היא כהה ולא רואים ומצד שני שקופה ורואים, ואמרו לרב שאין להם כסף לזה. אמר להם הרב: אין לכם? אני אתן לכם! וכשהתפלאו על כך, מדוע הרב ייתן, השיב להם: למה לא אתן? זאת מצווה.
וכמה הרב הזהיר על זה, והתאמץ גם בהיותו במיטת חוליו, בשבוע פרשת פנחס התשס"ט, לתת שיעור שכולו אזהרה וזעקה על שמירת גדרי הצניעות וההפרדה בין גברים לנשים, ודיבר שם מקירות לבו על שמירת הצניעות שזה עיקר התורה והיהדות.
ידוע שהרב בקדושתו הרכיב משקפיים שמספרם היה קטן באופן משמעותי מהמספר הנכון.
ונפשי כעפר
באחת מנסיעותיו של הרב, בדרך חזרה מאתרא דרשב"י מירון לירושלים, כובד מאן דהוא להצטרף לרכבו של הרב. התיישב לו האורח לצדו של הרב, ובמהלך הנסיעה שמע רוני הנהג קולות של נחירות מאחוריו. הביט במראה, והנה הוא רואה את האורח הנכבד ישן לו ונוחר בחופשיות, כשגופו שעון על הרב! הרב סימן לרוני: שש... שקט... תמשיך לנסוע. כך עשו את הדרך עד לירושלים.
..
מי כאן הלל
סיפר פעם תלמיד חכם אחד, שבהיותו צעיר ולמד בישיבת "פורת יוסף", אמרו להם חכמי הישיבה: ראו כמה תלמידי חכמים מופלגים למדו בישיבה, רב פלוני, רב אלמוני. לכו לימדו מהם תורה, ואם רצונכם ללמוד גם מידות טובות לכו לחכם מרדכי. והם, במעשי צעירות, בשעה 02:30 בלילה התקשרו בטלפון למספר רבנים גדולים וידועים לשאול שאלה בהלכה ולבדוק את ה"מידות" של הרבנים. כולם טרקו להם את הטלפון, חוץ מאחד שענה לטלפון והשיב לשאלה הדחופה: מה מברכים על שקד מצופה סוכר? ענה ואמר: אם הציפוי דק, אז רק "העץ", ואם הציפוי עבה, אז "שהכול", או להפריד ולברך שתי ברכות כמבואר בבן איש חי (פרשת פנחס הלכה ט"ו), ושלום לכם. ומי הוא אותו אחד? חכם מרדכי.
סעודת יום טוב שחל בערב שבת
כא. יום טוב שחל בערב שבת צריך שיאכל את סעודת הפת של ה"יום טוב" בבוקר בכדי שיוכל לאכול סעודת ליל שבת לתאבון. אם לא עשה כן - יאכל עד לפני זמן מנחה קטנה \שעתים וחצי לפני השקיעה\, ואם לא הספיק - יאכל אחרי זמן מנחה קטנה אולם אז יאכל רק כזית פת לצאת ידי חובה סעודה. \ולא יאכל כביצה משום שבליל שבת חייב ודאי מדאורייתא באכילת פת\.
הדבקת הנרות
ה. אסור להדביק נרות לפמוטים ביום־טוב, ועל כן כשחל יום טוב בערב שבת או ביום ראשון, וכן כשיש שני ימים טובים צמודים \ראש השנה או חוץ לארץ\ יש להכין שני מערכות של נרות. כמו כן כשחל יום טוב בימים חמישי ושישי, אם מדליקים נרות רגילים, יש להכין שלוש מערכות של פמוטים ויניח בתוכם את הנרות כבר מיום רביעי. ועל כן הטוב ביותר להדליק נרונים המונחים בתוך קופסת פח שאין צורך להדביקם ולא יצטרך להכין שתיים או שלוש מערכות נרות. \עיין מג"א תקיד ומשנ"ב ס"ק יח וכה"ח מב\.
ו. מי שלא הכין פמוטים כנ"ל, יניח את הנרות בתוך הפמוט ויחזק את הנרות שלא יפלו על ידי ניר או אלומיניום החתוך מערב יום טוב. אבל לקרוע ביום טוב - אסור.
ז. נשים המדליקות בשמן יתחבו את הפתילה במקומה בערב יום טוב. ואם לא עשו כן יכולות בדיעבד להכינם גם ביום טוב, ועדיף שיהא בשינוי. וגדילת הפתילה אסורה ביום טוב \סעיף ט\ ועל כן יש להכינה מערב יום טוב. ואע"פ שכתבנו הדין על הנשים - עיקר חובת ההכנה היא על הבעל בין בשבת בין ביו"ט, ובמיוחד בערב חג ושבת שעזרתו נדרשת ביותר. \עיין כה"ח תקיד ס"ק מא, מב\.
ח. כשאשה מדליקה נרות ביום טוב צריכה להעביר אש מאש אחרת שדולקת כבר וטוב להכין בערב שבת וחג נר גדול שיוכלו להדליק ממנו. ותזהר מאוד מהדלקת גפרור על ידי שפשוף או מהדלקת החשמל וכיבויו שאסורים ביום טוב. \עיין ר"פ ח"ב סי' נ"ח נ"ט\.
ג. אם חל יום טוב ביום שישי - מתפללים במוצאי יום שישי כמו בכל ערב שבת, דהיינו קבלת שבת בלי "במה מדליקין" ותפילת שבת ללא כל שינוי וללא כל תוספת.
מלאכה ביום טוב
א. אמרו חז"ל: לא נתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא כדי שיהיה האדם פנוי מעסקיו לעסוק בתורה. \ירושלמי, שבת פרק טו ה"ג\. ואמרו חז"ל: חציו לה' וחציו לכם. ולכן צריך האדם לעסוק בתורה בימים טובים, גם ביום וגם בלילה. \שו"ע תקכט סע' א\.
ב. כל מלאכה האסורה בשבת אסורה ביום טוב, חוץ ממלאכת אוכל נפש. ואף על גב דהותרה מלאכת אוכל נפש מן התורה, מכל מקום אסרו חז"ל קצירה, דישה, עימור, טחינה, הרקדה, סחיטת פירות, תלישה מן המחובר, צידה וכל כיוצא בזה, מפני שדברים אלו דרכן לעשותם הרבה ביחד וחיישינן שמא יעשה לצורך חול. וכל דבר שאסור לעשותו מהתורה או מדרבנן, אסור לעשות גם על ידי שינוי, ואסור גם לומר לגוי לעשותו. \בא"ח במדבר ח\.
ג. הלכות אלו של יום טוב שייכות בנשים כמו באנשים.
הכנת אוכל
ד. טחינה - אסור לטחון או לרסק ביום טוב על ידי מטחנת יד או פומפיה \וכ"ש במטחנת חשמל\ אפילו בשינוי ואפילו יפוג טעם המאכל אם יעשהו בערב יום טוב, אבל לטחון במכתשת בשינוי או לרסק בשינוי על ידי מזלג מותר. \עיין שו"ע תקד סע' א. כה"ח שם ס"ק יד\.
ה. מותר לרסק או לפורר מצות ביד כי אין טוחן אחר טוחן. \שו"ע תקד סע' ג הגה. כה"ח שם ס"ק לה\.
ו. לא נוהגים להשתמש בשום קצוץ דק דק ביום טוב כיוון שיש בקציצתו מעין טחינה, ומלבד זאת אין להשתמש תמיד בשום קצוץ או מקולף מבעוד יום מכיון ששורה עליו רוח רעה. \נדה יז א\.
ז. קילוף - הקולף תפוחי אדמה וכד' צריך לקולפם סמוך לבישול ולאכילה, ובכל מקרה אין לקלוף בקולפן אלא יקלוף בשינוי, בסכין וכד'.
ח. הרוצה לקלוף תפוחי אדמה על מנת לבשלם ביום טוב לצורך שבת שלמחרתו, אף על פי שאין האכילה בסמוך לבישול, אם עשה עירוב תבשילים מותר, כאילו הוא לאלתר.
ט. הקפאת מים - מותר להקפיא מים ביום טוב. \כמו בשבת\.
כא. חידוד סכין - מכשירי אוכל נפש מותרים ביום טוב רק אם אי אפשר לעשותו בערב יום טוב. ולכן אין מחדדים סכין ביום טוב אבל מותר להכשיר כלי שנצרך לבישול ביום טוב.
כו. מותר להכין אוכל מיום טוב לשבת רק אם עשו מערב יום טוב "עירוב תבשילין".
כז. אין לשטוף כלים ביום טוב ליום המחרת, בין אם הוא יום חול ובין אם הוא יום טוב שני.
כח. מותר להקפיא שירי אוכל של יום טוב אם אפשר שיצטרך להם לשבת. \בתנאי שיעשה עירוב תבשילין\.
הבערה וכיבוי
כט. הבערה והעברה - אסור להדליק אש ביום טוב על ידי גפרור או מצית גז או חשמל. וכן אסור להדליק אור או כל מכשיר חשמלי ביום טוב. אמנם מותר להעביר אש ממקום למקום לצורך בישול או חימום או הדלקת סיגריה. ויזהר שלא לכבות את הקיסם שמעביר בו את האש.
ל. מותר להעביר אש בעזרת גפרור דוקא מאש קיימת, אבל אסור להדליק בגפרור על ידי חיכוך. כמו כן אסור להדליק גפרור על ידי קרובו למקור חום ככירת חשמל וכדומה, אולם מגחלת מותר. \שו"ת רב פעלים שם ועיין משנ"ב תקב ס"ק ב'\.
לא. מתוך שהותרו הוצאה והבערה לצורך, הותרו גם כן שלא לצורך. ולכן מותרת הוצאה והבערה שלא נעשית לצורך אכילה ובלבד שיהיה בזה צורך קצת, ולכן נוהגים להדליק נר יארצייט ביום טוב, שהוא לצורך הנשמה. \כה"ח תקמח ס"ק ד, לב\. ויש בו נחת רוח לנפטרים ולהבדיל גם לחיים.
לה. שעון גז - מותר לכוין "שעון גז" על מנת שיכבה את הגז ביום טוב, ובלבד שעושה כן קודם שמדליק את הגז. \אחרונים\. וצריך להקפיד להכניס את התקע לחשמל מערב יום טוב. חג שמח
לרפואת כל חולי ישראל וצה"ל ובתוכם רבקה בת טאוס אילנה בת אסתר עזיז בן גוהר נעם אלעד דרור בן אביטה יוכבד רבקה איתי אהרון בן אילנה מרדכי חי בן ברכה יהודית ידדיה בן טובה יהודה יצחק בן איריס יהונתן בן מלכה רוני תחיה בת טובה ינון דוד בן טובה גיטל שלום בן טאוס אסתר בת נרקיס אסתר בת צפורה
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א ממשבר התעוררות אל אמונה גדולה
אורות התחיה - פסקה ז'
השיעור עוסק בהתעוררות הלאומית ובתהליך שיבת ציון מתוך כתבי הרב קוק, ומסביר כיצד המשבר הרוחני המתלווה אליה הוא שלב מעבר בונה. דרך התבוננות מעמיקה והרחבת הדעת, עם ישראל נקרא להתעלות מעל אמונה מצומצמת ומפוחדת לעבר עבודת השם שלמה, אמיצה וגדולה בארצו.

שם משמואל על הפרשה יעקב אבינו ושעבוד ארבע מלכויות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ו)
השיעור עוסק במשנתו של בעל ה"שם משמואל" המבארת את חלום סולם יעקב ואת משמעות הברית שנכרתה עמו, שבמסגרתה קיבל יעקב על עצמו ועל זרעו את תפקיד בירור הטוב ותיקון העולם מתוך שעבוד ארבע המלכויות. דרך הקבלה למדרשים ולספר הזוהר, המרצה מסביר כיצד ההתמודדות של ישראל בגלות – ובפרט צרותיו של יעקב בבית לבן כדוגמה מוקדמת לגלות בבל – מהווה תהליך הכרחי של הפרדת הטוב מהרע וזיקוק הקדושה עד לגאולה השלמה

ויצא יעקב אבינו: בין שמיים לארץ
פרשת ויצא
השיעור עוסק בדמותו הייחודית של יעקב אבינו המשלב בין עולמות הרוח והתורה העליונים לבין עשייה ארצית, כישרון מעשי והתמודדות עם קשיי הגלות. דרך התבוננות בחלום הסולם ובנישואיו לרחל ולאה, מוסבר כיצד שילוב זה מניח את היסודות לבניין עם ישראל ומהווה דגם להתמודדות של האומה לאורך הדורות.

שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ג)
השיעור עוסק בחששו של יעקב אבינו מפני אחיו עשו ומפני הכישוף והטומאה שבבית לבן הארמי. על פי פירוש ה"שם משמואל", ההתמדה והשקיעה המוחלטת בלימוד התורה בבית המדרש של שם ועבר הן אלו שהעניקו ליעקב הגנה רוחנית והתעלות מעל כוחות הטבע והכישוף.

שמונה פרקים לרמב"ם דרך האמצע וחטא אדם הראשון
שיעור 8
השיעור עוסק במשנתו של הרמב"ם לגבי דרך האמצע ובפער שבין "המושכלות" (אמת ושקר אובייקטיביים) לבין "המפורסמות" (טוב ורע יחסיים ומוסריים) בעקבות חטא עץ הדעת. דרך ניתוח פרשת בראשית ומגילת אסתר, מוסבר כיצד החטא יצר את ההבחנה הסובייקטיבית ואת התודעה המוסרית בעולם האנושי.

תורה ומדע חירות אמיתית: בין שיעבוד לצמיחה
השיעור עוסק בהגדרת מושג החירות, ובוחן את ההבדל בין חופש פיזי חיצוני לבין חירות פנימית ותבונית המשחררת את האדם מדחפים, מהתמכרויות וממגבלות החומר. דרך משנתם של הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, מוסבר כי חירות אמיתית אינה מתמצה בניתוק מוחלט מהעבר, אלא בבחירה חופשית להתחבר לתורה ולצמוח מתוך המהות הפנימית של האדם

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מידת ההשתוות והכבוד הרוחני האמיתי
טהרת הנפש והמידות י"ז - י"ח
השיעור עוסק בהתמודדות עם מידת הגאווה והזלזול באחרים, שלעיתים צומחים דווקא מתוך תחושת גדלות ועלייה רוחנית, וצורך לזכך אותם באמצעות תשובה וענווה. בהמשך נבחנת מידת ההשתוות כדרגה עליונה שבה האדם אינו מושפע משבח או מגנאי חיצוני, וזוכה לכבוד רוחני אמיתי הנובע מערכה הפנימי של התורה והנשמה.

יסודות הש"ס כללי ספקות בהלכות השבת אבידה
השיעור עוסק ביישום כללי הספקות ההלכתיים (כגון "ספק דאורייתא לחומרא", "ספק ממון לקולא", חזקה ורוב) בהקשר של מצוות השבת אבידה. במהלך הדיון נבחנת השאלה העקרונית והמחלוקת בין הראשונים (הרא"ש מול הרמב"ם) האם מצוות השבת אבידה מוגדרת כדין איסור והיתר או כדין ממונות, וכיצד הגדרה זו מכריעה במקרים של ספק בבעלות או בייאוש.

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

ויצא מסע הנשמה: תפילה, תורה ושליחות
פרשת ויצא
השיעור מתחקה אחר מסעו של יעקב אבינו מבאר שבע לחרן כמשל לירידתה של כל נשמה לעולם הזה ולשליחותה לבנות את "בית ישראל". דרך סיפור חלום יעקב והמפגש עם "המקום", מוסבר כיצד ההתעצמות בתפילה ובלימוד התורה מעניקה לאדם כוח רוחני להפוך את המציאות החומרית למשכן להשראת השכינה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית









