ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ג - 531 וְכֵיוָן שֶׁזָּכַרְתִּי אֵלֶּה הַשִּׁשָּׁה עִנְיָנִים, צָרִיךְ שֶׁאֶסְמֹךְ לָהֶם הַשִּׁבְעָה הָאֲחֵרִים אֲשֶׁר מִן הַכָּתוּב. וְאֹמַר כִּי הֵם שִׁבְעָה עִנְיָנִים, לְכָל עִנְיָן רֶמֶז מִן הַתּוֹרָה וּרְאָיָה, וּבִשְׁאָר סִפְרֵי הַנְּבִיאִים פֵּרוּשׁ וּבֵאוּר. 532 הַשֹּׁרֶשׁ הָרִאשׁוֹן, קְרִיאַת מַה שֶּׁמַּקְנָה אוֹתוֹ* הַחָכְמָה וְהַתּוֹרָה חַיִּים, כְּאָמְרוֹ (ויקרא יח, ה): אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם, וּקְרִיאַת מַה שֶּׁמַּגִּיעִים אֵלָיו הַכְּסִילִים, מִמַּה שֶׁמַּקְנָה אוֹתָם סִכְלוּתָם מָוֶת, כְּאָמְרוֹ (יחזקאל יח, ד, כ): הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת, 533 וְעוֹד (משלי ח, לה-לו): כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים, וְחֹטְאִי חֹמֵס נַפְשׁוֹ כָּל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת. וְעוֹד (שם טו, כד): אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מָטָּה. וְעוֹד (שם ז, לז): דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ. וְעוֹד (תהלים כז, יג): לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים. וְעוֹד (שם טז, י-יא): כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים. וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לִרְמֹז* בַּחַיִּים הָאֵלֶּה אֶל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, מִפְּנֵי שֶׁהַצַּדִּיק וְהָרָשָׁע שָׁוִים בּוֹ, הִתְחַיֵּב לִרְמֹז בָּהֶם אֶל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְתַחַת כָּל פָּסוּק דְּבָרִים אֲרֻכִּים. 534 וְהַשֹּׁרֶשׁ הַשֵּׁנִי, הַהוֹדָאָה כִּי טוֹבָה צְפוּנָה קַיֶּמֶת לִפְנֵי הָאֱלֹהִים לַצַּדִּיקִים, וְרָעָה צְפוּנָה לָרְשָׁעִים. אָמַר בָּזֶה (משלי י, ז): זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב. וְאָמַר נְחֶמְיָה (נחמיה ה, יט): זָכְרָה לִּי אֱלֹהַי לְטוֹבָה, וּבָרְשָׁעִים אָמַר (שם ו, יד): זָכְרָה אֱלֹהַי לְטוֹבִיָּה וּלְסַנְבַלַּט כְּמַעֲשָׂיו אֵלֶּה. וְזֶה אַחַר מַה שֶּׁאָמַר בַּתּוֹרָה (דברים ו, כה): וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ. וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ (שם כד, יג). וְעוֹד (ישעיה נח, ח): וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, וְתַחַת כָּל פָּסוּק פֵּרוּשִׁים רַבִּים. 535 וְהַשֹּׁרֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, הוֹדָעָה שֶׁלֵּאלֹהִים סְפָרִים שְׁמוּרִים, יֵשׁ בָּהֶם מַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים וְהָרְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה (שמות לב, לב): מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ. וְאָמַר (תהלים סט, כט): יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים. וְעוֹד (מלאכי ג, טז): וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. וְאָמַר (ישעיה סה, ו): הִנֵּה כְתוּבָה לְפָנָי. וְכָל מַאֲמָר כּוֹלֵל פֵּרוּשִׁים רַבִּים. 536 וְהַשֹּׁרֶשׁ הָרְבִיעִי, הַהַתְרָאָה שֶׁיֵּשׁ לַבּוֹרֵא מַעֲמָד*, יִגְמֹל בּוֹ עַל כָּל מַעֲשֶׂה אִם טוֹב וְאִם רַע, כְּאָמְרוֹ (בראשית ד, ז): הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ. וְעוֹד (קהלת ג, יז): כִּי עֵת לְכָל חֵפֶץ וְעַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה שָׁם. וְעוֹד (תהלים יד ה): שָׁם פָּחֲדוּ פָחַד. וְעוֹד (שם לו, יג): שָׁם נָפְלוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן. וְעוֹד (איוב לה, יב): שָׁם יִצְעֲקוּ וְלֹא יַעֲנֶה. וְכוֹלֵל כָּל מַאֲמָר מִזֶּה פֵּרוּשִׁים רַבִּים.
___________________________
קְרִיאַת מַה שֶּׁמַּקְנָה אוֹתוֹ וכו' – התורה קוראת "חיים" לגמול שבעולם הבא. לִרְמֹז – להבין, להתכוון. מַעֲמָד – זמן, עת ומציאות.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
107 - לימוד שבועי באמונה כג- כט ניסן תשע"ו
108 - מאמר תשיעי חלק ג'
109 - מאמר תשיעי חלק ד'
טען עוד
531 -ג- עוד שבע הוכחות מן הפסוקים על קיום העולם הבא
ישנן עוד שבע הוכחות מן הפסוקים לקיום העולם הבא, והן:
532 הוכחה ראשונה – התורה קוראת ללימוד התורה וקיום המצוות בשם חיים, כמו שנאמר (ויקרא יח, ה): "ושמרתם את חקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם". וכן להפך, הכסיל שלא מקיים מצוות נקרא מת, כמו שנאמר (יחזקאל יח, ד, כ): "הנפש החוטאת היא תמות".
533 וכן נאמר בפסוקים נוספים, במשלי (ח, לה-לו) נאמר: "כי מצאי מצא חיים ויפק רצון מה', וחטאי חמס נפשו". וכן (שם טו, כד): "אורח חיים למעלה למשכיל". וכן (שם ז, כז): "דרכי שאול ביתה". וכן (תהילים כו, יג): "לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים". וכן (תהילים ט, י-יא): "כי לא תעזב נפשי לשאול... תודיעני אורח חיים". וכן (משלי יא, יט): "כן צדקה לחיים". אי אפשר לומר, שהכתובים המייעדים חיים לצדיק ומיתה לרשע מתכוונים לחיי העולם הזה, שהרי פעמים רבות הכופרים מאושרים יותר מן הצדיקים בעולם הזה או חיים כמוהם, לכן ברור שהכוונה היא לחיי העולם הבא.
534 הוכחה שנייה – בפסוקים רבים נאמר, שה' זוכר את הצדיקים לטובה ואת הרשעים לרעה, במשלי נאמר (י, ז):"זכר צדיק לברכה, ושם רשעים ירקב", ונחמיה אמר (ה, יט): "זכרה לי אלהי לטובה". ועל הרשעים נאמר (שם ו, יד): "זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה". וכן נאמר בתורה (דברים ו, כה): "וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות", וכן (שם כד, יג): "ולך תהיה צדקה לפני ה' אלהיך". וישעיה אמר (נח, ח): "והלך לפניך צדקך". זיכרון הצדיקים לטובה והרשעים לרעה משמעותו זכירה לשכר ועונש בעולם הבא.
535 הוכחה שלישית – בפסוקים שונים מוזכר, שלה' יש ספרים בהם כתובים מעשי הצדיקים והרשעים. משה אמר (שמות לב, לב): "ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת". ונאמר (תהילים סט, כט): "ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו". וכן (מלאכי ג, טז): "אז נדברו יראי ה' איש את רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו". וכן (ישעיה סה, ו): "הנה כתובה לפני לא אחשה כי אם שלמתי ושלמתי על חיקם". הכתיבה בספרים האלו משמע, שה' זוכר את כל מעשי בני האדם, וידון אותם עליהם.
536 הוכחה רביעית – בפסוקים רבים מוזכר, שעתיד להיות מעמד, בו הקב"ה ידון את בני האדם על מעשיהם הטובים והרעים. נאמר (בראשית ד, ז): "הלא אם תיטיב שאת ואם לא תטיב לפתח חטאת רובץ". וכן (קהלת ג, יז): "כי עת לכל חפץ ועל כל מעשה שם ". וכן (תהילים יד, ד-ה): "הלא ידעו כל פעלי און אכלי עמי אכלו לחם ה' לא קראו שם פחדו פחד". וכן (שם לו, יג): " שם נפלו פעלי און". וכן (איוב לה, יב): " שם יצעקו ולא יענה". בפסוקים נאמר: "שם", והכוונה לעולם הבא.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה מברכים על פיצה?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
איך מותר להכין קפה בשבת?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
סוד ההתחדשות של יצחק
הלכות קבלת שבת מוקדמת
אנחנו קודש למענך
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
