ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
"זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן: וְיָצָא הַכֹּהֵן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע הַצָּרַעַת מִן הַצָּרוּעַ: וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב" (ויקרא י"ד ב-ד).
עץ הארז והאזוב משתתפים בהליך ההיטהרות מן הצרעת.
ננסה להסביר את המסר.
המצורע חייב לעזוב את העיר, הוא מוצא אל מחוץ למחנה, מוקע חברתית ונאלץ לשבת בדד. לכן, חז"ל זיהו בין ארבעת המצורעים שישבו מחוץ לחומת שומרון לבין גחזי ובניו שנצטרעו (עיינו מלכים ב ה' כז ושם ז' ג, סנהדרין דף ק"ז ע"ב).
יתכן ועונש המאסר בימנו, מקביל לעונש הבידוד וההרחקה שהוטל על המצורע.
חז"ל קבעו: "והמצורע חשוב כמת שנאמר (במדבר יב) אל נא תהי כמת, ואומר (ישעיה ו) בשנת מות המלך עוזיהו (והכוונה לשנה בה נצטרע)" (שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה א).
הגדילה הפסיקתא וקבעה: "מצורע גרע ממת".
המצורע היה שייך לאלפיון התחתון מבחינה חברתית. כך משמע מקללת יואב בידי דוד כתגובה על רצח אבנר בן נר. וז"ל הכתוב:
"יָחֻלוּ עַל רֹאשׁ יוֹאָב וְאֶל כָּל בֵּית אָבִיו וְאַל יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע וּמַחֲזִיק בַּפֶּלֶךְ וְנֹפֵל בַּחֶרֶב וַחֲסַר לָחֶם" (שמואל ב ג' כט).
עץ הארז שימש מאז ומתמיד סמל לעוצמה ושלטון. אחת המחמאות החשובות שנתנה הרעיה לדוד בשיר השירים הייתה: "מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים" (ה' טו).
כשמלך ישראל רצה לומר למלך יהודה שהוא הרבה יותר חזק ממנו, הוא דימה עצמו לארז
"וַיִּשְׁלַח יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר הַחוֹחַ אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן שָׁלַח אֶל הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן לֵאמֹר תְּנָה אֶת בִּתְּךָ לִבְנִי לְאִשָּׁה..." (דברי הימים ב כ"ה יח).
לכן רש"י הסביר: "ארזי הלבנון - דוגמא הוא על הגבורים" (רש"י ישעיהו ב' יג).
האזוב הוא השפל שבצמחים. כמו שהסביר אבן עזרא על פרשתנו: "ואזוב הוא הקטן במיני הצמחים, ואין צורך לחפש על האזוב כי הוא ידוע בקבלה". לכן, קבעו חז"ל מטבע לשון: "אם בארזים נפלה שלהבת - מה יעשו איזובי קיר" (מועד קטן כ"ה ע"ב).
המצורעים המופיעים בתנ"ך הם נעמן שר צבא ארם, גחזי ששלט בחצרו של הנביא אלישע ועוזיה מלך יהודה. שלשתם היו בעלי עוצמה –ארזי לבנון.
לכן, נציע שפרשתנו איננה מפרטת רק את דרך טהרתו של המצורע הפרטי. בפרשתנו מופיעה אזהרה חמורה המופנית בעיקר למי שנמצא בשלטון ומרגיש עצמו כארז חזק, שכולם כפופים לו ועושים את רצונו. הזהר! המעמד הזה עלול להשחית ולהביא על מי שיכשל את עונש הצרעת, את עונש הבידוד החברתי, את הנפילה הגדולה ממעמד של ארז למעמד של אזוב. אם המנהיג לא ישים את ליבו לסכנה זו סופו שיזדקק לאזוב.
הפתרון הוא לפעול, גם כאשר העוצמה בידו, מתוך ענווה ולזכור כי גם האיש החזק, חייב לפעול כמשרת ציבור-כאזוב.
לפני פסח, לקראת אכילת המצה שנאפית מבצק שלא תפח, נתפלל שנזכה למנהיגים חזקים וראויים כארזי הלבנון שזוכרים שכל אדם הוא בעצם אזוב קיר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
