ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
מעשה נורא אירע עם אותם מדפיסים, ואף הם הורו שמהמעשה שאירע עימם יש ללמוד מוסר השכל גדול. לפיכך, אף על פי שהמעשה עצמו אינו מהווה מחמאה לבעל ההילולא, בכל זאת הרי וודאי שאותו צדיק רוצה שנלמד מהמעשה ונתקן דרכינו, ויהא הדבר לעילוי נשמתו.
וכך היה המעשה – אנשי סלאוויטא הדפיסו את הש"ס. באותם ימים, הוצאת הספרים עלתה ממון רב, ולפיכך מקובל היה להוציא מכתב רבנים הקובע שזכות ההדפסה של ספר מסוים תהיה שייכת לדפוס מסוים במשך מספר שנים. אנשי סלאוויטא קיבלו הסכמה מגדולי הדור, שזכות הדפסת הש"ס שייכת להם למשך 25 שנה.
ואכן, הם הספיקו להדפיס את הש"ס בשלוש מהדורות ולמוכרו. עברו 27 שנים מיום הדפסת המהדורה הראשונה, שהם 21 שנים מיום הדפסת המהדורה השלישית, ובדפוס וילנא החליטו להדפיס את הש"ס. מיד החל וויכוח גדול בשאלה – האם מותר לדפוס וילנא להתחרות בדפוס סלאוויטא? האם סופרים את השנים משנת הדפסת המהדורה הראשונה או המהדורה השלישית?
נחלקו בדבר גדולי ישראל, ולכולם היה ברור שהפוסק העיקרי בשאלה יהיה גדול הדור הישיש – רבי עקיבא איגר. צידד רבי עקיבא איגר באנשי וילנא, אך אנשי סלאוויטא הפיצו עליו שמפני זקנותו כבר דעתו מעורפלת, ומי שמשפיע עליו הוא בנו רבי שלמה איגר.
שמע רבי עקיבא איגר את דברי אנשי סלאוויטא, הקפיד מאד ואמר – הרי דעתי דעת תורה. יודע אני בעצמי שדעתי צלולה וחדה, ובכוחי לפסוק ולומר תורה והלכה. נמצא, שהאומרים עלי שדעתי מעורפלת, אומרים שהתורה אינה אמת, ועל כך איני מוחל.
לא עברו ימים רבים, ואחד מעובדי דפוס סלאוויטא, התאבד (ל"ע) בבית הדפוס. העלילו הגויים על בעלי בית הדפוס שידם במעל, ויצא דינם ל- 1500 מלקות ושנות מאסר רבות בסיביר. כאמור, צדיקים נשגבים היו המדפיסים, ובעת שעברו בין שורות המלקים, נפלה כיפתו של אחד מהם, ובעוצם צדקתו עמד במקומו וספג מלקות נוספות עד שהושבה כיפתו לראשו.
ולאחר שהשתחררו, אמרו אותם צדיקים, שהדבר אירע להם בעקבות הקפדתו של רבי עקיבא איגר. מאז ומעולם, היו אנשים שריננו ודברו סרה בגדולי ישראל. מי לנו גדול ממשה רבינו (שאף יום פטירתו חל בשבוע הבא), שאף עליו ריננו רינונים רבים וביניהם שמועל בכספי תרומות המשכן. לפיכך, פותחת פרשתנו ב- 'פקודי המשכן'. משה מפרט את כל התרומות שתרמו למשכן, ומציין את הכלים, האדנים, הווים וכו' שאליהם יועדה כל תרומה.
ובימינו, אפשר לדון עניינית ולחלוק בכיוונים תורניים שונים, אך עלינו לעשות מאמץ עצום שלא לדבר סרה בגדולי ישראל. וכבר מצינו בגמרא, שלעיתים תלמידי חכמים לא זוכים שבניהם יצמחו לתלמידי חכמים, כי לא כיבדו תלמידי חכמים אחרים. מי שרוצה להצליח בחינוך ילדיו, עליו לייקר את התורה ולומדיה, ובזכות זאת – ילדיו ישאפו להתחבר לתורה. שנזכה...
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
תורה מן השמים
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
מה המשמעות הנחת תפילין?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הקשר בין ניצבים לראש השנה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
