ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
המסילת ישרים פותח את ספרו 1 וז"ל: " יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא, שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו... ", כלל זה הוא יסוד לבנין המעלות והדרגות שבעליית האדם, וכבר הדגישו המפרשים, בעולמו דיקא, שלו – דהיינו האדם עצמו לפי מה שמתאים לו – צריך רצון ושאיפה לברר את חובתו בעולמו, הברור העצמי הנוקב של חובת האדם בעולמו וכמובן עשיית המעשים, היא פה בעולם הזה, בעולמו הפרטי – לכל אדם יש את האות שלו בתורה, את התג שלו, המושג שצריך להיות אצל האדם הוא האם עושה את מה שהוא יכול, ומתוך כך מזכך את כל העולם כולו – או חלילה הפוך. שכידוע כבר אמרו חז"ל 2 , וז"ל: " עשה מצוה אחת – אשריו, שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות; עבר עבירה אחת – אוי לו, שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה... ", פעם אמר ר' זושא , שכשיגיע לשמיים לא ישאלו אותו למה לא היה משה רבנו, אלא למה לא היה זושא? האדם צריך להיות הוא עצמו, כי רק לו יש את התפקיד המיוחד שהוא יכול לעשות ואף אחד אחר אינו יכול במקומו – שלולא כן, אין צורך בשני זושא.
לצערנו, בתרבות הקלוקלת היום המגיעה מהמערב, הכל נבדק על פי התוצאות ועל פי מה שחושבים עלי, וזה מתחלחל בקרבנו. התפיסה העמלקית הזאת היא בדיוק הפך התורה, התורה רוצה שתהיה מה שאתה עם כל הכוח שאתה יכול להגיע לזה, אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוונו ליבם לשמיים, השכר לא נמדד על פי התוצאה, אלא אדרבה אלא על פי העמל – וכבר אמרו חז"ל 3 : " לפום צערא אגרא ".
ולעצם הבירור, ההתחלה של הכל היא התורה, כמו שהברייתא 4 מונה תחילה את התורה ולאחר כך את שאר המידות, הכל נובע מתוך התורה, זוהי ההבנה הכוללת והאמונה הכוללת, זה היעד. לפני הניווט ישנה הדרכה: "חיילים, אתם רואים את ראש ההר? זה היעד, הדרך אמנם קשה וארוכה אך סופה שהיא מגיעה אל יעדה", ולכן אין לקפוץ שלבים אלא יש ללכת שלב אחר שלב וכך מגיעים בבטחה ליעד, עשיית רצון ד' זה היעד שלנו בעולם, עוד לפני שאני יודע איך אני עושה זאת אני צריך לדעת את היעד וזהו יעודנו לעשות רצונו יתברך.
התורה שניתנה לנו, מדריכה אותנו כיצד לעבוד את ד', כיצד למלא יעודנו בהצלחה, כמובן – ישנה בחירה חופשית – אך ההמלצה היא לבחור בחיים. האדם צריך, ע"י התמלאות בלימוד תורה ומצוות לפי כוחותיו וכמובן ע"י התיעצות עם תלמידי חכמים, לברר מה תפקידו במערכת, איזה בורג הוא צריך למלא בדרך לגאולה השלמה, איזה אבן הוא בונה בגאולתן של ישראל ע"י מימוש רצון ד' ממנו, אין ספק שצריך האדם לעמול קשות במיוחד בדורנו עם כל הנסיונות כדי להגיע למימוש עצמי על פי מה ש-ד' רוצה ממנו. כשקמים בבוקר אנו אומרים: "מודה אני... רבה אמונתך " – הפשט הוא, שבזה שקמתי בבוקר זה אומר ש-ד' מאמין בי שאני יכול למלאות את תפקידי והוא לא התיאש ממני למרות כל מה שעשיתי, כמה רבה היא האמונה של ד' באדם!
הנסיונות בדורנו מאד מקשים על האדם את בירור ועשית תפקידו, האר"י הקדוש אמר לתלמידו המהרח"ו , שאם היה עכשיו בדורות של הראשונים היה נחשב ליותר מהם, תמה ושאל המהרח"ו – הכיצד? וענה לו האר"י , שהנסיונות שבדורנו גדולים מאד ביחס לנסיונות שלהם ולכן הזכות שלנו יותר גדולה, ואם האר"י אומר זאת על זמנו, אז ק"ו בן בנו של ק"ו בדורנו אנו, אך למרות הכל עלינו לעבוד. הגענו לעולם הזה בשביל לעמול, וצריך המון תפילה והמון לחרוק שיניים כדי שבסיעתא דשמיא נוכל לקיים ולברר את תפקידנו, ואחר ההשתדלות ישנה סיעתא דשמיא, וכבר אמרו חז"ל 5 : " הבא ליטהר מסייעין לו ".
בגמרא 6 ישנה מחלוקת בית שמאי ובית הלל אם טוב לאדם שנברא משלא נברא, ופסקה שם הגמרא – " נוח לאדם שלא נברא משנברא, ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו וא"ד ימשמש במעשיו ". על כורחנו אנו חיים, נכון, אבל אומרת הגמרא, שעכשיו מה שאמור לעניין אותנו זה עבודת ד' במלא מובן המילה, מה ד' שואל מאיתנו כי אם ליראה, אמנם זה לא דבר קל 7 – יראת ד', אך עבודתנו במשך שנותינו בעולם הזה, בעולם הנסיונות היא להגיע ליראתו.
כמובן – בל נשכח את כוח התפילה שישנו ליהודי. יש לנצלו ולהתפלל ל-ד' שנזכה להגיע לשלמות ולעשיית תפקידנו, יש לדעת שהתפילה היא לא משהו פסיכולוגי שעוזר להרגעה, חלילה לחשוב כך, אלא היא יצירת קשר עם ד' שע"י כך האדם משנה את המציאות למרות כל הסיכויים, יש לדעת שלא כל דבר שאנו מבקשים מעומקא דליבא יתקבל כבקשתנו, אלא שלפעמים אין אנו רואים כיצד זה עוזר לנו ישירות, אך יש לדעת שלא אלמן ישראל, שערי דמעה לא ננעלו 8 והתפילות פועלות במציאות בדרך הכי טובה שמגיעה לנו, גם אם לנו זה לא נראה טוב, צריך המון אמונה וביטחון ועלינו להתחזק בזה, "קווה אל ד', חזק ויאמץ ליבך וקווה אל ד'", לאחר שקיוינו ל-ד' והתפללנו יש להתחזק שוב פעם ולהתפלל, ולא חלילה להתיאש, שהרי אין יאוש בעולם כלל, והיאוש הוא אבי אבות הטומאה והפתח לכל החטאים והיצר הרע הגדול ביותר, כמו שמאריך בזה ר' נחמן מברסלב בספריו.
לסיכום: עלינו לברר את תפקידנו בעולם על פי התורה, שהיא כללי היצרן להפעלת המכונה, וזה כמובן ע"י קיום התורה והמצוות והתיעצות עם תלמידי חכמים, ישנם המון קשיים בדרך וסיבוכים אך צריך לדעת שזה תפקידינו בעולם ואדרבה הנפילות והנסיונות בונות את האדם, וגם שנופלים אין ליפול חלילה ליאוש שהרי אנו יודעים ששבע יפול צדיק וקם, צדיק אמנם נופל אך הוא קם לאחר מכן לעומת הרשע שנופל ולא קם, יש לנו את כוח התפילה שמשנה עולמות למרות כל הסיכויים ויחד עם זה את העמל שהאדם משקיע, ובסיעתא דשמיא מן השמים יסייעו לו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
