ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ח - 578 אֲבָל תְּשׁוּבַת הַשְּׁאֵלָה, אִם גְּמוּלָם וְעָנְשָׁם שָׁוִים בָּעִנְיָן? 579 אֹמַר, כְּמוֹ שֶׁלֹּא יִכְלֶה גְּמוּל* אֶלֶף זְכוּת, כֵּן לֹא יִכְלֶה גְּמוּל זְכוּת אַחַת, וּכְמוֹ שֶׁאֶלֶף חוֹבָה לֹא יִכְלֶה עָנְשָׁהּ, כֵּן חוֹבָה אַחַת לֹא יִכְלֶה עָנְשָׁהּ, אֶלָּא שֶׁהַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁהֵם לָנֶצַח לְמַעֲשֶׁה אֶחָד וּלְאֶלֶף מַעֲשֶׂה, עִנְיַן כָּל אֶחָד יִהְיֶה כְּפִי מַעֲשֵׂהוּ. וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה זְכוּת אַחַת, אוֹ עֶשֶׂר, אוֹ מֵאָה, אוֹ אֶלֶף, יִהְיֶה עִנְיָנוֹ בַּגְּמוּל כְּפִי מַה שֶּׁעָשָׂה, אֶלָּא שֶׁהוּא לָנֶצַח, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲנָשִׁים תַּכְלִית* טוֹבָתָם הַמְּנוּחָה בִּלְבַד, וַאֲנָשִׁים שֶׁהֵם עִם הַמְּנוּחָה אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים, וַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים, שֶׁהֵם עִם כָּל זֶה לוֹבְשִׁים הַבְּגָדִים הַחֲמוּדוֹת, וַאֲחֵרִים עִם כָּל זֶה יֵשׁ לָהֶם מַעֲלוֹת גְּדוֹלוֹת, כֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא אֲנָשִׁים, נֶאֱמַר בְּהַצְלָחָתָם (תהלים טז, ט): אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח, וַאֲחֵרִים (שם לו, ח): בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן, וַאֲחֵרִים (שם ט): יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ. וַאֲחֵרִים (זכריה ג, ד): וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצוֹת. וַאֲחֵרִים (שם ז): וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה, רָמַז בּוֹ אֶל הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר נֶאֱמַר (ישעיה ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ. 580 וְכֵן מִי שֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹ עֲשָׂרָה, אוֹ מֵאָה, אוֹ אֶלֶף, יִהְיֶה עִנְיָנוֹ בָּעֹנֶשׁ כְּפִי מַה שֶּׁעָשָׂה, אֶלָּא שֶׁהוּא מֻתְמָד לָנֶצַח, כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ רוֹאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲנָשִׁים שֶׁעָנְשָׁם שֶׁיּוּשְׂמוּ בְּמִשְׁמָר, וַאֲחֵרִים שֶׁגּוֹרְרִים עִם זֶה בַּחֲבָלִים, וַאֲחֵרִים עִם כָּל זֶה קְשׁוּרִים וּכְפוּתִים, וַאֲחֵרִים עִם כָּל זֶה אֲסוּרִים בְּזִקִּים וּכְבָלִים, וַאֲחֵרִים עִם כָּל זֶה מַכִּים אוֹתָם בְּמַה שֶּׁמַּכְאִיבָם. כֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא, אֲנָשִׁים שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִסּוּרֵיהֶם (ישעיה כד, כב): וְאֻסְּפוּ אֲסֵפָה אַסִּיר עַל בּוֹר וְסֻגְּרוּ עַל מַסְגֵּר, וַאֲחֵרִים (משלי ה, כב): עֲווֹנֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ וַאֲחֵרִים (איוב לו, ח): וְאִם אֲסוּרִים בַּזִּקִּים, וַאֲחֵרִים (ירמיה ל, כג): וְסַעַר מִתְגּוֹרֵר עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל.
___________________________
שֶׁלֹּא יִכְלֶה גְּמוּל – מקבל שכר נצחי. תַּכְלִית – שיא.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
123 - לימוד שבועי באמונה ל ניסן- ו אייר תשע"ו
124 - מאמר תשיעי חלק י'
125 - מאמר תשיעי חלק י"א
טען עוד
578 -ח- איכות השכר והעונש
ועתה נשיב לשאלה, האם השכר על מצווה אחת ועל מצוות רבות שווה, וכן האם העונש על עבירה אחת ועל עבירות שווה או משתנה לפי רוב ומיעוט המעשים?
579 ונשיב, שמצד משך הזמן בו ניתן השכר או העונש על מצוות ועבירות אין הבדל בין מעשים רבים ומעטים, כי השכר או העונש על מצווה אחת נצחי, אבל יש הבדל באיכות השכר והעונש בין המרבה לממעיט. כמו שבעולם הזה אנו רואים הבדלי מדרגות בטובה, שיש כאלה שהתענוג שלהם הוא המנוחה, ויש שגם אוכלים ושותים היטב, ויש שיש להם גם בגדי פאר, ויש שברשותם דירה רחבה ויפה, ויש שגם זכו בנוסף לכבוד רב, כך גם בעולם הבא יהיו סוגים שונים של אושר ושכר. על אחדים נאמר (תהילים טז, ט): "אף בשרי ישכון לבטח", ועל אחרים נאמר (שם לו, ח): "בצל כנפיך יחסיון", ויש שיזכו (שם ט): ל"ירויון מדשן ביתך", ועל אחרים נאמר (זכריה ג, ד): "והלבש אותך מחלצות", ועל אחרים (שם ז): "נתתי לך מהלכים בין העומדים האלה", והכוונה שיהיה בין המלאכים הנקראים עומדים כמו שנאמר (ישעיה ו, ב): "שרפים עומדים ממעל לו".
580 מדרגות מעין אלו נמצאות גם באיכות העונש, שאף שאדם שעבר על עבירה אחת יקבל עונש נצחי, עונשו קל מעונשו של אדם שעבר עבירות רבות. כשם שבעולם הזה יש סוגים רבים של עונשים, יש כלואים, ואחרים גם כבולים, ויש כאלה עם אזיקים, וכאלה שבנוסף גם מקבלים מכות. כך בעולם הבא, יש שנאמר עליהם (ישעיה כד, כב): "ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר", ויש שנאמר עליהם (משלי ה, כב): "עונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך", ועל אחרים נאמר (איוב לו, ח): "ואם אסורים בזיקים ילכדון בחבלי עני", ואחרים (ירמיה ל, כג) "סער מתגורר על ראש רשעים יחול".
לב הדברים
ההנאות בעולם שלנו מחולקות לקומות שונות. יש קומות בסיסיות ויש קומות גבוהות יותר. לדוגמה, רס"ג נותן לנו כאן רשימה קצרה של הנאות כמו מנוחה, אכילה, לבוש, דירה וכבוד. אפשר לראות איך כל אחת מהן מקדימה בהכרח את חברתה. אדם לא יכול ליהנות מאוכל טוב כל עוד חסר לו צורך בסיסי יותר של שינה, ומי שחסרים לו בגדים מתאימים, כל כבוד בעולם שיעניקו לו לא יכבד אותו. באותה מידה גם בעולם הבא בזמן קבלת השכר יש הכרח להקדים דברים בסיסיים לפני שניגשים לקומות מורכבות יותר ועמוקות יותר של שכר.
בהתפתחותו הפסיכולוגית של הילד חשוב להקדים את האהבה ותחושת הביטחון, לפני שהוא יוכל לגשת לעניינים חברותיים ומפותחים יותר. בדומה לכך, בעולם הרוחני, אהבת ה' והביטחון בו מעניקים יציבות לנפש האדם, כך שתוכל להתעלות בלא פחד לעולמות רוחניים שאינם מוכרים לה.
להבדיל, גם בעונש ישנן קומות של ענישה. ענישה קלה מספיקה לעובר עברות קלות, כמו אזיקים על ידיו. לפושע גדול יותר צריך בית כלא, ולאחרים מכות ועינויים. כל זה משמש משל לעונש בעולם הרוחני שניתן על עבֵרות בעלות חומרה שונה. יש הבדל בין עונש על עבֵרה פרטית לבין פגיעה באושיות התורה, לבין כפירה גמורה בה', שמנתקת את האדם מכל זכות לקיום רוחני בעולם הבא. בעונש יש ביטוי של צדק ויושר, שהרי כך הם החוקים שנקבעו מראשית היצירה. תפקיד נוסף יש לעונש, והוא לעורר את האדם לאחריות על חייו. הידיעה שבסופו של דבר ישנו דין ומשפט, תביא את הרשעים להיזהר ולהימנע מלבצע את כוונותיהם הרעות. השכר והעונש בעולם הבא, הנמדדים מידה כנגד מידה, מלמדים אותנו שיש תוכן ממשי ורוחני לכל פעולה שאותה אנו עושים במשך חיינו בעולם הזה.
מבוא לסדרת פתחי אמונה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
