ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מאמר תשיעי חלק ג'

דף הבית ראשי בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה אמונות ודעות Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

כ"ג ניסן התשע"ו

מאמר תשיעי חלק ג'

כ"ג ניסן התשע"ו



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

ראיות מהפסוקים לקיומו של העולם הבא
- ג - 531 וְכֵיוָן שֶׁזָּכַרְתִּי אֵלֶּה הַשִּׁשָּׁה עִנְיָנִים, צָרִיךְ שֶׁאֶסְמֹךְ לָהֶם הַשִּׁבְעָה הָאֲחֵרִים אֲשֶׁר מִן הַכָּתוּב. וְאֹמַר כִּי הֵם שִׁבְעָה עִנְיָנִים, לְכָל עִנְיָן רֶמֶז מִן הַתּוֹרָה וּרְאָיָה, וּבִשְׁאָר סִפְרֵי הַנְּבִיאִים פֵּרוּשׁ וּבֵאוּר. 532 הַשֹּׁרֶשׁ הָרִאשׁוֹן, קְרִיאַת מַה שֶּׁמַּקְנָה אוֹתוֹ* הַחָכְמָה וְהַתּוֹרָה חַיִּים, כְּאָמְרוֹ (ויקרא יח, ה): אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם, וּקְרִיאַת מַה שֶּׁמַּגִּיעִים אֵלָיו הַכְּסִילִים, מִמַּה שֶׁמַּקְנָה אוֹתָם סִכְלוּתָם מָוֶת, כְּאָמְרוֹ (יחזקאל יח, ד, כ): הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת, 533 וְעוֹד (משלי ח, לה-לו): כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים, וְחֹטְאִי חֹמֵס נַפְשׁוֹ כָּל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת. וְעוֹד (שם טו, כד): אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מָטָּה. וְעוֹד (שם ז, לז): דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ. וְעוֹד (תהלים כז, יג): לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים. וְעוֹד (שם טז, י-יא): כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים. וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לִרְמֹז* בַּחַיִּים הָאֵלֶּה אֶל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, מִפְּנֵי שֶׁהַצַּדִּיק וְהָרָשָׁע שָׁוִים בּוֹ, הִתְחַיֵּב לִרְמֹז בָּהֶם אֶל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְתַחַת כָּל פָּסוּק דְּבָרִים אֲרֻכִּים. 534 וְהַשֹּׁרֶשׁ הַשֵּׁנִי, הַהוֹדָאָה כִּי טוֹבָה צְפוּנָה קַיֶּמֶת לִפְנֵי הָאֱלֹהִים לַצַּדִּיקִים, וְרָעָה צְפוּנָה לָרְשָׁעִים. אָמַר בָּזֶה (משלי י, ז): זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב. וְאָמַר נְחֶמְיָה (נחמיה ה, יט): זָכְרָה לִּי אֱלֹהַי לְטוֹבָה, וּבָרְשָׁעִים אָמַר (שם ו, יד): זָכְרָה אֱלֹהַי לְטוֹבִיָּה וּלְסַנְבַלַּט כְּמַעֲשָׂיו אֵלֶּה. וְזֶה אַחַר מַה שֶּׁאָמַר בַּתּוֹרָה (דברים ו, כה): וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ. וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ (שם כד, יג). וְעוֹד (ישעיה נח, ח): וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, וְתַחַת כָּל פָּסוּק פֵּרוּשִׁים רַבִּים. 535 וְהַשֹּׁרֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, הוֹדָעָה שֶׁלֵּאלֹהִים סְפָרִים שְׁמוּרִים, יֵשׁ בָּהֶם מַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים וְהָרְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה (שמות לב, לב): מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ. וְאָמַר (תהלים סט, כט): יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים. וְעוֹד (מלאכי ג, טז): וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. וְאָמַר (ישעיה סה, ו): הִנֵּה כְתוּבָה לְפָנָי. וְכָל מַאֲמָר כּוֹלֵל פֵּרוּשִׁים רַבִּים. 536 וְהַשֹּׁרֶשׁ הָרְבִיעִי, הַהַתְרָאָה שֶׁיֵּשׁ לַבּוֹרֵא מַעֲמָד*, יִגְמֹל בּוֹ עַל כָּל מַעֲשֶׂה אִם טוֹב וְאִם רַע, כְּאָמְרוֹ (בראשית ד, ז): הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ. וְעוֹד (קהלת ג, יז): כִּי עֵת לְכָל חֵפֶץ וְעַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה שָׁם. וְעוֹד (תהלים יד ה): שָׁם פָּחֲדוּ פָחַד. וְעוֹד (שם לו, יג): שָׁם נָפְלוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן. וְעוֹד (איוב לה, יב): שָׁם יִצְעֲקוּ וְלֹא יַעֲנֶה. וְכוֹלֵל כָּל מַאֲמָר מִזֶּה פֵּרוּשִׁים רַבִּים.
___________________________
קְרִיאַת מַה שֶּׁמַּקְנָה אוֹתוֹ וכו' – התורה קוראת "חיים" לגמול שבעולם הבא. לִרְמֹז – להבין, להתכוון. מַעֲמָד – זמן, עת ומציאות.


ביאורים

531 -ג- עוד שבע הוכחות מן הפסוקים על קיום העולם הבא
ישנן עוד שבע הוכחות מן הפסוקים לקיום העולם הבא, והן:
532 הוכחה ראשונה – התורה קוראת ללימוד התורה וקיום המצוות בשם חיים, כמו שנאמר (ויקרא יח, ה): "ושמרתם את חקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם". וכן להפך, הכסיל שלא מקיים מצוות נקרא מת, כמו שנאמר (יחזקאל יח, ד, כ): "הנפש החוטאת היא תמות".
533 וכן נאמר בפסוקים נוספים, במשלי (ח, לה-לו) נאמר: "כי מצאי מצא חיים ויפק רצון מה', וחטאי חמס נפשו". וכן (שם טו, כד): "אורח חיים למעלה למשכיל". וכן (שם ז, כז): "דרכי שאול ביתה". וכן (תהילים כו, יג): "לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים". וכן (תהילים ט, י-יא): "כי לא תעזב נפשי לשאול... תודיעני אורח חיים". וכן (משלי יא, יט): "כן צדקה לחיים". אי אפשר לומר, שהכתובים המייעדים חיים לצדיק ומיתה לרשע מתכוונים לחיי העולם הזה, שהרי פעמים רבות הכופרים מאושרים יותר מן הצדיקים בעולם הזה או חיים כמוהם, לכן ברור שהכוונה היא לחיי העולם הבא.
534 הוכחה שנייה – בפסוקים רבים נאמר, שה' זוכר את הצדיקים לטובה ואת הרשעים לרעה, במשלי נאמר (י, ז):"זכר צדיק לברכה, ושם רשעים ירקב", ונחמיה אמר (ה, יט): "זכרה לי אלהי לטובה". ועל הרשעים נאמר (שם ו, יד): "זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה". וכן נאמר בתורה (דברים ו, כה): "וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות", וכן (שם כד, יג): "ולך תהיה צדקה לפני ה' אלהיך". וישעיה אמר (נח, ח): "והלך לפניך צדקך". זיכרון הצדיקים לטובה והרשעים לרעה משמעותו זכירה לשכר ועונש בעולם הבא.
535 הוכחה שלישית – בפסוקים שונים מוזכר, שלה' יש ספרים בהם כתובים מעשי הצדיקים והרשעים. משה אמר (שמות לב, לב): "ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת". ונאמר (תהילים סט, כט): "ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו". וכן (מלאכי ג, טז): "אז נדברו יראי ה' איש את רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו". וכן (ישעיה סה, ו): "הנה כתובה לפני לא אחשה כי אם שלמתי ושלמתי על חיקם". הכתיבה בספרים האלו משמע, שה' זוכר את כל מעשי בני האדם, וידון אותם עליהם.
536 הוכחה רביעית – בפסוקים רבים מוזכר, שעתיד להיות מעמד, בו הקב"ה ידון את בני האדם על מעשיהם הטובים והרעים. נאמר (בראשית ד, ז): "הלא אם תיטיב שאת ואם לא תטיב לפתח חטאת רובץ". וכן (קהלת ג, יז): "כי עת לכל חפץ ועל כל מעשה שם ". וכן (תהילים יד, ד-ה): "הלא ידעו כל פעלי און אכלי עמי אכלו לחם ה' לא קראו שם פחדו פחד". וכן (שם לו, יג): " שם נפלו פעלי און". וכן (איוב לה, יב): " שם יצעקו ולא יענה". בפסוקים נאמר: "שם", והכוונה לעולם הבא.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il