ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
במאמרנו נעסוק בשאלה האם ראוי לאדם להתעסק בשאלה 'מה יקרה אחרי מות אשתו', או לאשה מה יקרה אחרי מות בעלה.
המשנה (קידושין סב ע"א) עוסקת בדיני אדם הרוצה לקדש אשה כשרגע לא ניתן לקדש אותה בגלל שהיא גויה או שפחה, והאדם מקדש את האשה לזמן שאחרי הגיור או השחרור, לדעת התנא לא ניתן לעשות פעולת קניין או לקדש 'דבר שלא בא לעולם' לכן במקרים שכאלה האשה אינה מקודשת.
כמו כן מובא במשנה שלא ניתן לקדש אשה בזמן שהיא נשואה עדיין לבעלה הראשון, או לקדש אחות אשתו לאחר שאשתו תמות או לקדש אשה שהיא זקוקה לחליצה, מאותה סיבה.
בגמרא (קידושין סג ע"א) מובא שלדעת רבי מאיר הסובר שאדם מקדש או קונה דבר שלא בא לעולם, הקידושין יחולו גם במקרים אלה.
בירושלמי (ג, ה) מובא בשם רבי יוסי ברבי בון על המשנה: "מתניתא - (כשהמקדש אמר לאשה) 'לאחר שיחלוץ ליך יבמיך', אבל אם אמר: 'לאחר שימות יבמיך' - הרי זו מקודשת".
והאחרונים ניסו להבין מהו ההבדל בין שני המקרים לדעת רבי יוסי, אם כרגע לא ניתן לקדש את האשה, שהרי היא זקוקה ליבם מדוע יש הבדל בין אם המקדש מקדש לזמן שאחרי החליצה, או אחרי מיתת היבם?
האחרונים הציעו כמה הסברים.
א. האור שמח (אישות ז, יא, מופיע גם בחידושי ר' נחום יבמות יז - ה ובעוד אחרונים): שסברת רבי יוסי בירושלמי היא שכאשר היבם מת הרי שמתברר למפרע שאין לאשה למי לחכות ליבום, וממילא היא כלל לא זקוקה ליבום, ולכן הקידושין תופסים בה (הסבר נוסף מופיע בתשובות רעק"א תניינא סימן קטז).
ב. הפני משה (מפרשני הירושלמי): לדעת הירושלמי גם במקרה שאדם המקדש אשה נשואה ל'אחר שימות בעלה' צריך היה להיות הדין שהיא מקודשת לזמן זה, אלא שמשום שלא תהיה איבה בינה לבין בעלה, הפקיעו את הקידושין, ואיבה זו לא שייכת באופן שהאשה זקוקה ליבם, משום שהיא לא נשואה לו.
אחרונים רבים כתבו שהסבר זה אינו ראוי כלל להכתב (נודע ביהודה תניינא אבן העזר נד, חתם סופר ד - עט, שואל ומשיב תניינא ד - צז) מכיון שלא מצינו שחכמים הפקיעו באופן זה את הקידושין, ומסיבות נוספות.
אך מבחינה מוסרית נראה שדבריו נכונים, ואכן יש איסור מוסרי לקדש אשה בעודה נשואה לזמן שבו תהיה מותרת, וכפי שכתב החוות יאיר -
החוות יאיר (קצו) עסק במקרה שבו אדם שאשתו חולה רצה להבטיח לעצמו שאשה העובדת בביתו תהיה אשתו לאחר שאשתו תמות, כיון שהרופאים קצבו לה זמן קצר לחייה, אך האפטרופוס של המשרתת לא האמין לו ורצה לשדך אותה לאדם אחר, לכן הוא שאל אותו אם הוא יכול לקדש אותה לזמן שלאחר מיתת אשתו.
החוות יאיר כתב שהגיעה אליו שאלה דומה שבה היה שהיה סכסוך בין בעל לאשה, ושניהם החליטו להתגרש, אלא שלבעל היו דרישות כספיות שהאשה לא יכלה למלא אותם, ואדם שלישי הציע שהוא ימלא את דרישותיו הכספיות של הבעל, ולאחר שהבעל יגרש אותה הוא ישא אותה לאשה.
החוות יאיר כתב ש: "השבתי לו באף ובחמה ובקצף גדול שאל יוסיף לראות פני בבקשת עצה נגד מנהג עולם כי לא נכון לדבר עם אשת איש מענין נישואיה אחר גירושיה".
אך למרות זאת לאחר מכן הוא כותב לשואל במקרה הראשון כיצד ניתן לבצע קידושין שכאלו בצורה שתחול לפי ההלכה, אף שהוא כותב שאין לעשות כך באופן ציבורי, והוא מסיים: "ידי דעתי ועצתי אל תהא בזה, ואי אישר חילי (אם היה לי כח) הייתי גוזר עליך שלא תעשה כן, ודי בזה."
כלומר, למרות שהוא מצא דרך הלכתית על מנת שקידושין כאלו יתפסו על פי ההלכה, הוא אמר שלדעתו קידושין כאלו אינם מוסריים, ואין זה מדרך המוסר לחפש נשים אחרות, או גברים אחרים בעוד הבעל והאשה נשואים, ואפילו אם ברור לשניהם שנישואים אלו לא יארכו זמן רב. עיינו גם שו"ע אבן העזר הלכות אישות סימן כה סע' ח-י, ושו"ע אורח חיים סימן ר"מ סעיף ב ובנושאי הכלים שם בענין החומרא של אפילו מחשבות מסוג זה כל שכן מעשים.
סיכום: במשנה מובא כי אדם המקדש אשה לזמן שאחר שמת בעלה או דבר אחר המעכב את הנישואין, הנישואין אינם חלים לדעת חכמים. לדעת ה'פני משה' יש בקידושי אשה נשואה משום איבה, וזו הסיבה שהם אינם חלים. להלכה לא הסכימו איתו. החוות יאיר הזהיר מפני השחיתות המוסרית שיש בצעד מעין זה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
