ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא בתרא
בבבא מציעא סו ע"ב אומר רב נחמן שאדם שהתחייב לתת את השדה לחברו באופן שיש בו אסמכתא ולכן ההתחייבות אינה תקפה, אף אם כבר נתן לו ואכל מן הפירות, עליו להשיב את השדה ואת הפירות. הגמרא מדייקת מכך שרב נחמן סבר שמחילה בטעות אינה מחילה ומקשה מדבריו לגבי דבר שלא בא לעולם, ששם סבר שאי אפשר להקנות ובכל זאת אם הקונה אכל מן הפירות אינו חייב להשיב. הגמרא מתרצת שיש לחלק בין מכר ששם חייב להשיב לבין הלוואה שאינו משיב.
רש"י שם מפרש את החילוק, שבהלוואה נראה כריבית ולכן עליו להשיב. משמע מדבריו שיש תוקף למחילה בטעות אלא שבהלוואה למרות שיש תוקף אנו פוסקים שישיב כדי שלא ייראה כריבית. התוס' אצלנו (ד"ה אמר) ושם (ד"ה התם) מקשים על פירושו שלפיו דברי רב נחמן שם סותרים לדבריו בסוגייתנו מהם עולה כי אין תוקף למחילה בטעות, וכן קשה מדברי הגמרא המוסכמים בגיטין יד ע"א שכל קניין בטעות חוזר.
לפיכך מפרש רבנו תם , שעקרונית מחילה בטעות אינה מחילה, ולכן במקרה של הלוואה שנתן לו את השדה באסמכתא ובאמת אינו רוצה לתת לו אלא שחושב שחייב, צריך להשיב לו, אולם במקרה שמכר דבר שלא בא לעולם הוא מעוניין למכור לו, ואף כשמתברר לו שאין מחוייבות לקניין ויכול לחזור בו מן המכר הוא לא מעוניין לחזור בו כי רוצה לעמוד בנאמנותו, ולכן אם אכל הקונה מן הפירות אינו צריך להשיב.
ההגהות אשר"י שם (על הרא"ש ה, לב) הולך גם הוא בכיוון של רש"י וכותב שאכן יש תוקף למחילה בטעות, ואין להקשות מהנאמר בגיטין שכל קניין בטעות אינו תקף, משום שיש לחלק בין מכר שהממון עדיין בידו ולכן יש לו כח לחזור לבין מחילה על חוב שהכסף ברשות הלווה ולכן ברגע שמוחל אף שנעשה בטעות שוב אין לו כח לחזור, והדבר דומה להפקר שאף אם הפקיר בטעות שכנגדו זכה בו ביאוש בעלים.
הקצות (קמב ס"ק א) מסביר את דבריו, שיאוש מועיל אפילו בטעות שהרי בכל יאוש באבידה היאוש הוא רק משום שאינו יודע היכן החפץ ואילו היה יודע לא היה מתייאש, נמצא שיש כאן יאוש בטעות ובכל זאת מועיל, וסבר רב נחמן שהוא הדין במחילה מועיל מטעם יאוש. באופן פשוט נראה שכוונת ההגהות אשר"י והקצות היא שכאשר אדם סבור שהדין הוא שהחפץ שייך לשני, נגרם מכך שבפועל יהיה לו יאוש מן החפץ. אולם המנחת אשר (סימן יד) והברכת אברהם הבינו את דבריו שדין מחילה הוא כמו דין יאוש, שבשניהם מועיל אף בטעות. הם מסבירים שיאוש אינו החלת חלות אלא מציאות, ולדברי ההגהות אשר"י כך יש לומר גם לגבי מחילה, שאין זו החלת חלות אלא מציאות, ולכן מועיל גם אם נעשה מתוך טעות 1 . על פי זה מסביר המנחת אשר גם את שיטת המהרש"ל (הביאוהו הקצות והנתיבות בסימן יב וחלקו עליו) שמחילה בלב מועילה ולא זקוקים לדיבור, והביאור הוא שבעלות על חפץ קיימת רק כל עוד יש זיקה בין הבעלים לחפץ או על ידי רצונו או על ידי שליטתו בחפץ, וביאוש בטלה זיקה זו וממילא פקעה הבעלות. הקובץ שיעורים (אות קעא) מקשה שיאוש מועיל רק על חפץ אבוד וכאן לא מדובר באבוד. המנחת אשר מתרץ שדווקא בחפץ ממשי השייך לאדם צריך את התנאי שיהא אבוד, אך מחילה שאינה על חפץ ממשי אלא רק על חוב ושיעבוד שיש לאדם על חברו מועילה אפילו כשאינו אבוד 2 .
הקצות מיישב בדעת ההגהות אשר"י את הסתירה בין הסוגיות, שאצלנו הואיל וגם הקונה טעה וממילא לא התכוון לקנות לא קנה. בדרך כלל מחילה בטעות מועילה משום שהיא כיאוש ולאחר שהמלווה טעה והתייאש זכה הלווה, אולם אם גם הלווה טעה ולא התכוון לקנות, לא יועיל לו יאושו של המלווה.
אולם ההגהות אשר"י עצמו כבר עמד על הסתירה ויישב באופן אחר, שאצלנו כלל לא הייתה מחילה, אלא הוא פשוט חשב שהשדה של רב ענן, אך אילו אדם היה מוחל בפועל עקב טעות כלשהי אכן יהיה תוקף למחילה. נוסיף ביאור, שאמנם גם במכירת דבר שלא בא לעולם ובאסמכתא על המשכנתא המוחל לא יודע שהוא צריך למחול כי הוא חושב שהחפץ באמת שייך לשני, אולם שם הוא כן מודע לכך שהחפץ שהיה שלו עובר לידי השני, אלא שהוא סבור שהחפץ עבר בגלל הקניין שעשה, ולא מודע לכך שהקניין לא חל מבחינה הלכתית ולכן מחילתו היא זו שמאפשרת לשני לזכות בחפץ. הגמרא אצלנו כן התבטאה בלשון "מחילה בטעות", וצריך להסביר לדבריו שהגמרא לא ירדה לדקדק בכך אלא כוונתה שטעה ולפיכך נתן לרב ענן להיות שם, אף שאין כאן ממש מחילה בפועל.
לכאורה יש ליישב באופן שלישי, כפי שכבר העיר הקובץ שיעורים, שבסוגייתנו מדובר בכלל על הקנאה ולא על חוב בו מספיקה מחילה, וקצת תמוה מדוע נתקשו בכלל הראשונים וראו בכך סתירה, ובעצם כבר יש לתמוה על לשון הגמרא שקראה לכך מחילה בטעות ולא קניין בטעות 3 .
ההגהות אשר"י ביאר את החילוק בגמרא בבבא מציעא בין חוב ממכר לחוב מהלוואה, שבהלוואה הואיל ויש בכך איסור ריבית אין תוקף למחילה כי פשוט שאילו היה יודע שיש בכך נדנוד עבירה לא היה מוחל כלל. כפי שנתבאר, במקרים שבבבא מציעא לא מדובר על מחילה בטעות כזו שאילו היה יודע לא היה רוצה למחול, אלא האדם כן מעוניין שהחפץ שלא בא לעולם יימכר, או שהעיסקא עם תנאיה תחול למרות האסמכתא, ולכן יובן חילוקו לגבי ריבית, שבכך אילו היה יודע לא היה רוצה שיחול. אולם עדיין צריך עיון, כי כמובא למעלה, ההגהות אשר"י ביאר את הטעם שמחילה בטעות מועילה בכך שיאוש מועיל אף בטעות, וכפי שנתבאר הסברא לכך היא שיאוש זוהי מציאות שיוצרת חלות ולא רצון שיוצר חלות, ואם כן מה אכפת לנו בכך שאילו היה יודע שיש כאן איסור ריבית לא היה מוחל הרי סוף סוף הוא לא יודע ויש כאן מציאות של יאוש או מחילה. בהמשך הוא כותב ביאור נוסף, שאכן מעיקר הדין היה צריך להיות תוקף למחילה אלא שחכמים ביטלו את המכירה כדי שלא יעבור על איסור ריבית.
^ 1.לכאורה לפי פשט דברי ההגהות אשר"י משמע שאין חילוק מהותי בין מחילה להקנאה אלא שבהקנאה יכול לחזור בגלל שעדיין נמצא ברשותו, וזה שלא כהסבר האחרונים, אולם קשה מדוע כותב שבמכר החפץ נמצא ברשותו, הרי זה נכון רק בקניין סודר בתנאי שעדיין לא מסר החפץ לקונה, ולא שייך לתרץ ולהעמיד דבריו רק במקרה זה, ויסבור שאכן בכל מקח שהחפץ כבר ברשות הקונה יהיה לכך דין מחילה ויועיל אפילו בטעות. הרב משה כהן שליט"א ביאר כוונתו, שבהקנאה החפץ היה ברשותו קודם שהקנהו ולכן זקוק להחיל חלות ובכך טעות מבטלת את המקח, לעומת חוב שגם קודם המחילה אינו ממש ברשותו ומספיקה מחילה הדומה ליאוש ובכך טעות אינה מבטלת.
^ 2.גם הקובץ שיעורים שם מחלק בין הקנאת חפץ שלו לחברו שוודאי לא מועילה בטעות לבין מחילה על חוב שבה מועילה מחילה, אך משמע קצת מדבריו שלא בא להסביר את ההגהות אשר"י שדימה זאת ליאוש, אלא את דברי ההגהות דחה בכך שלא שייך יאוש בדבר שאינו אבוד, והוא עצמו חילק בין מחילה להקנאה בלי לדמות ליאוש.
^ 3.עיין ברמב"ן ובראשונים נוספים שהביאו פירושים נוספים בביאור המקרה בסוגיא מחמת קושיא זו.
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
האם מותר לפנות למקובלים?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אנחנו קודש למענך
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הדלקה וכיבוי ביום טוב
להתיחס בכבוד
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
