ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
לכאורה אין כאן כל חידוש. כל אדם קם בבוקר מתוך רצון לעשות משהו, להזיז משהו בעולם שלנו, לא להפטיר כאשתקד, לקדם את עצמו לנקודה טובה יותר, להרוויח יותר, להכיר יותר אנשים, להספיק יותר. הרצון לשינוי הוא הבסיס והמובן מאליו של כולנו. אז מה התגלית הגדולה?
אז זהו, זה לא מובן מאליו. המציאות מראה את הדבר ההפוך. אמנם יש לכולנו רצון להתקדם אך מתברר שאנחנו לא כל־כך מסכימים לעשות את השינויים הדרושים כדי להתקדם. למעשה, עם כל הרצון – אנו סרבנים גדולים של שינוי. המין האנושי הוא למעשה חיה של הרגלים. את כל מה שמוכר לנו אנחנו עושים שוב ושוב, ואילו דבר חדש או שונה ממה שאנו מכירים אנו דוחים או מעבירים לשבוע הבא. מוכר לכם?
נשאלת השאלה - למה? מדוע עם כל הרצון הטוב אנו ממאנים לשנות הרגלים? מסתבר שיש בנו מנגנונים חזקים ועצומים שכל תפקידם הוא שימור הקיים. המנגנונים הללו פוחדים סוג של פחד קמאי שמא החדש יביא בכנפיו גם גורמים שיערערו את היסודות היציבים שמרכיבים את שגרת חיינו ואז לא נשרוד (יש הטוענים שזו ירושה מן האדם בתקופת בראשית, שנאלץ להתמודד תדיר עם גורמי הפתעה מסוכנים, כל בוקר וערב. לא נחמד להיות מופתע אם מדובר באורח חדש במערה כדוגמת דוב או ממוטה).
בסופו של דבר רובנו מבצעים בחיים מין ריקוד מוזר: רגל אחת מושכת צעד קדימה לעבר שינוי ומיד אותה הרגל מבצעת שני צעדים אחורה ומתבצרת מאחורי קו הביצורים, גם אם הוא הווה המלא בבטלה או במעשים שעושים לנו רע על הנשמה. בסופו של יום אנו שבים ומתבצרים באזור המוכר, החם והדביק הזה שמכונה "אזור הנוחות".
הפתרון מתחיל בהצבת המודעות: תפקידנו בחיים הוא פיתוח היכולת לשנות. כל מושג התשובה מיוסד על תנועה זו. אם לא נתקדם ונפתח משהו חדש לעולם, ורק נסמוך על מה שקבלנו ומוכר לנו – לשם מה נוצרנו? נשנן זאת ונבין שכל שינוי – הוא כבר גאולה בזעיר אנפין. יצאת קצת מאזור הנוחות? כבר בעובדה זו מלאת את צו החיים הבסיסי. הדבר הראשון שנצטווה אבינו אברהם הוא העניין הזה של יציאה מן המוכר. "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ". מעלת האדם היא היותו "מהלך", בלשון קדמונינו, בשל יכולותיו לשנות ולהתקדם.
לפני כל דבר אחר, תפקידו הראשון של מאמן הוא הטמעת הרצון והיכולת לשינוי אצל המתאמן. זהו המפתח לכל השאר. העיקר - איך אומר הרס"ר באפליקציית ה־?waze "קדימה צעד".
אז מה עושים תכל'ס?
תרגיל "חמש דקות ביום": בחרו הרגל שהייתם שמחים להיפטר ממנו. בחרו משהו קטן ממנו, שגם חמש דקות ביום יזיזו בו משהו. החליטו ובצעו את הדבר הקטן הזה.
דוגמה מתחום התזונה: לפני שתיית קולה, התחל לשתות באופן קבוע שתי כוסות מים. ביצעת? רמת הסוכר שלך תפחת בהדרגה, ואתה יצאת מתוק וצדיק.
קרוב אליך (659)
הרב יהושע שפירא
229 - למה? מה קרה?
230 - לֶךְ־לְךָ מאזור הנוחות!
231 - ...ואיך הזוגיות?
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
