ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- הלכות ירושלים והמקדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
בגמרא במסכת זבחים מובא:
"מאי קא מיבעיא ליה? כי קדיש דוד (את העזרה) - רצפה עליונה קדיש, או דילמא עד לארעית דתהומא (כולל גם מה שמתחת לפני הקרקע) קדיש?" (דף כד עמוד א).
מסביר רש"י על אתר:
"כי קדיש דוד - שהיה מקדש אותה בשתי תודות ובשיר של פגעים (יושב בסתר עליון- תהילים צ"א) כדתנן במס' שבועות (דף יד, טו:)".
הלכות ירושלים והמקדש (23)
הרב יוסף כרמל
14 - מה התחדש בבניין המקדש בירושלים? (חלק י"ד)
15 - כיצד מקדשים את מקום המקדש? (חלק ט"ו)
16 - מהיתר הבמות לאיסורן (חלק י"ז)
טען עוד
"ומה שפירש בקונטרס שקידשה בשתי תודות ובשיר אינו כן דעזרה אינה מקדשה בשתי תודות אלא בשירי מנחה כדאיתא בשבועות (דף טו.)" (תוס' שם ד"ה הואיל ורצפה).
לכאורה דברי רש"י קשים שהרי אכן מבואר בגמרא בשבועות:
"אמר רמי בר חמא: אין העזרה מתקדשת אלא בשירי מנחה; מאי טעמא? כירושלים, מה ירושלים - דבר הנאכל בה מקדשה, אף עזרה - דבר הנאכל בה מקדשה. אטו לחמי תודה בעזרה מי לא מתאכלי? אלא כירושלים, מה ירושלים - דבר הנאכל בה ויוצא ממנה נפסל, אף עזרה - דבר הנאכל בה והיוצא ממנה נפסל" (דף טו עמוד א).
רש"י חוזר על הסברו זה גם בעניין קידוש ערי חומה. במשנה במסכת ערכין מובא:
"ואלו הן בתי ערי חומה: שלש חצרות של שני בתים מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, כגון קצרה הישנה של ציפורי, וחקרה של גוש חלב, ויודפת הישנה, וגמלא, וגדוד, וחדיד, ואונה, וירושלים, וכן כיוצא בה" שואלת הגמרא "תניא, ר' ישמעאל בר' יוסי: למה מנו חכמים את אלו? שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקידשום…" (דף לב עמוד א ועמוד ב).
מסביר רש"י על המקום:
"וקידשום - מפרש במסכת שבועות (דף טו) דמקדשי לה בשתי תודות ובשיר".
מקשה מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל 1. מדוע כאן לא מקשים בעלי התוס' על רש"י. 2. הרי חייבים להסביר שמדובר בזמן שהבמות היו מותרות, ובזמן היתר הבמות לא שייכת ההגדרה של "נפסל ביוצא" שהרי אין גבול שממנו אפשר לצאת?
ועוד קשה על עצם קביעת הגמרא שדויד קידש את העזרה, 1. למה לא חיכה לתקופת שלמה, רק אז בנו את המקדש 2. הרי צריך קודם לבנות ואחר כך לקדש, ורק בימי שלמה בנו?! (עמוד הימיני סי' א סע' ח-ט).
בשבוע הבא נשתדל להסביר את התירוץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
