ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- הלכות ירושלים והמקדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"וכן היה רבי יהודה אומר: שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה" (דף כ עמוד ב).
הביטוי בית הבחירה שטבעו חז"ל מבוסס על דברי הפסוקים:
"כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלוקיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה:...וַעֲבַרְתֶּם אֶת הַיַּרְדֵּן וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אלוקיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח: וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלוקיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מצווה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַה': כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ" (דברים י"ב ה-יד).
וז"ל מרן הגר"ש ישראלי בביאור העניין:
"לפי זה יתפרשו דבריו מה שנצטוו רק לאחר שיניח לך, היינו המצווה של קביעת מקום והקדשתו, ושם לקבוע את המקדש. ואין לפני כן לא הייתה מצווה לקבוע מקום שהוא על ידי הקדשה בדווקא. ועיקר חידוש המצווה לא הייתה בבניית בית שזה כבר היה קודם גם כן (בשילה ואלי גם בנב וגבעון) וגם משכן איקרי מקדש. לכן (הרמב"ם) בהלכות בית הבחירה נקט הרמב"ם עיקר המוות עשה שהיא קיימת תמיד ונתקיימה גם בהקמת המשכן, בלשון (של) מצוות עשה "לבנות בית" וכן כתב בבנין שילה. וכן נקט בכוונה שם "מקדש" על נב וגבעון להשמיענו שאין הבדל לגבי פרט זה בין המשכן לבין בית העולמים. וכל עיקר ההבדל ומה שנתחדש לאחר שיניח לך מכל אויבך היא המצווה להקים המקדש על מקום קבוע שהוא רק על ידי הקדשתו, משום שבזה חל על המקום תורת "המקום אשר יבחר ד' ".
על כן שינה הרמב"ם הלשון בה' מלכים ששם מבאר המצווה שחלה דווקא לאחר ש"יניח לך" נקט המצווה לבנות "בית הבחירה" ולא סתם בית כמו שכתב במצוות העשה הכללית שבכל הדורות. כי עיקר ההתחדשות היא לבנות במקום אשר יבחר שמכאן השם "בית הבחירה". והביא לזה הרמב"ם הדרשה מ"לשכנו תדרשו" שהוא מתייחס אל ראש המקרא (התחלת הפסוק) שהדרישה לשכנו היא דווקא אל המקום אשר יבחר ד'"" (עמוד הימיני סימן א סוף סע' ו). כל זה לשיטת הרמב"ם בשיעור הבא נבאר את שיטת בעלי התוספות.
הלכות ירושלים והמקדש (23)
הרב יוסף כרמל
12 - ירושלים נחלקה לשבטים? (חלק י"ב)
13 - בית הבחירה (חלק י"ג)
14 - מה התחדש בבניין המקדש בירושלים? (חלק י"ד)
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
