"וכן היה רבי יהודה אומר: שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה" (דף כ עמוד ב).

"כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלוקיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה:...וַעֲבַרְתֶּם אֶת הַיַּרְדֵּן וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אלוקיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח: וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלוקיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מצווה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַה': כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ" (דברים י"ב ה-יד).

"לפי זה יתפרשו דבריו מה שנצטוו רק לאחר שיניח לך, היינו המצווה של קביעת מקום והקדשתו, ושם לקבוע את המקדש. ואין לפני כן לא הייתה מצווה לקבוע מקום שהוא על ידי הקדשה בדווקא. ועיקר חידוש המצווה לא הייתה בבניית בית שזה כבר היה קודם גם כן (בשילה ואלי גם בנב וגבעון) וגם משכן איקרי מקדש. לכן (הרמב"ם) בהלכות בית הבחירה נקט הרמב"ם עיקר המוות עשה שהיא קיימת תמיד ונתקיימה גם בהקמת המשכן, בלשון (של) מצוות עשה "לבנות בית" וכן כתב בבנין שילה. וכן נקט בכוונה שם "מקדש" על נב וגבעון להשמיענו שאין הבדל לגבי פרט זה בין המשכן לבין בית העולמים. וכל עיקר ההבדל ומה שנתחדש לאחר שיניח לך מכל אויבך היא המצווה להקים המקדש על מקום קבוע שהוא רק על ידי הקדשתו, משום שבזה חל על המקום תורת "המקום אשר יבחר ד' ".