ישיבה בית המדרש
משפטי התורה
ואלה המשפטים - כמצוות שבין אדם למקום; דרך הלימוד של המלמדים; לפניהם - ולא לפני בתי משפט; דין אמת לאמיתו.
פרשתנו פותחת בפסוק "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (שמות כ"א, א). ומבאר רש"י וז"ל:
"כל מקום שנאמר 'אלה' פסל את הראשונים, 'ואלה' מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני".
ולכאורה יש להבין, הרי במתן תורה כשאמרו ישראל 'נעשה ונשמע' הם היו במדרגה גבוהה מאד, עד שאמר הקב"ה "מי יתן והיה לבבם זה ליראה אותי כל הימים"; ואם כן מדוע הדינים הראשונים שניתנו לעם ישראל מייד לאחר מתן תורה, עוסקים בענייני סכסוכים ומריבות שבין אדם לחברו, היה מן הראוי ללמדם הלכות ודינים שקשורים למצוות שבין אדם למקום כי מדרגתם היתה גבוהה ונשגבה? אלא אדרבה, התורה באה ללמדנו, שלא יאמר אדם, מצוות שבין אדם למקום הם נשגבות ויש להפרידם ממצוות שבין אדם לחברו, אלא חובה עליו להקפיד לשמור על מצוות שבין אדם לחברו, באותה מידה שמקפיד על מצוות שבין אדם למקום. ויש לשים לב שבשני לוחות הברית, באחד יש מצוות שבין אדם למקום, ובשני מצוות שבין אדם לחברו.
דרך הלימוד של המלמדים
התורה מלמדת אותנו שהרבנים המרביצים תורה לעם ישראל צריכים להסביר את טעמי המצוות עד שיהיו מובנים היטב ויתיישבו על לב הלומדים. וכך התורה כותבת "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם", ומבאר רש"י, וז"ל:
"אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
וידוע המעשה עם רבי פרידא (עירובין נ"ד ע"ב) שהיה לו תלמיד שהיה רגיל ללמדו כל דבר ארבע מאות פעם כיון שהיה קשה הבנה. ופעם אחת באו באמצע הלימוד לרבי פרידא באיזה ענין של מצוה, ואותו תלמיד הסיח דעתו שלא באשמתו ולא היה מרוכז, ורבי פרידא חזר ושינן לו את אותם הדברים עוד ארבע מאות פעם. יצאה בת קול וא"ל מה אתה רוצה כשכר האם שיוסיפו לך ארבע מאות שנה לחייך או שתזכה אתה וכל בני דורך לחיי העולם הבא? ורבי פרידא ביקש שיזכו הוא וכל בני דורו לחיי העוה"ב. אמר להן הקב"ה תנו לו זו וזו.
לפניהם - ולא לפני בתי משפט
התורה מלמדת אותנו שכאשר אדם תובע את חברו, לא יתבע אותו אלא בפני בית דין הדן על פי דיני התורה בלבד, ולא בפני בתי משפט הדנים על פי חוקים שאינם חוקי התורה שעליהם נאמר "ומשפטים בל ידעום".
ורש"י מוסיף ואומר שמלבד האזהרה שבדבר, יש איסור וגם חיסרון והפסד לדון בפני ערכאות, ולא רק של גויים הדנים כחוקיהם, אלא אפילו בפני בית משפט של עכו"ם הדנים על פי דיני ישראל אסור; ומדברים אלו אנו למדים שאסור לדון אפילו בפני יהודים ששופטים כדיני העכו"ם (היינו לא לפי דין תורה), וז"ל רש"י:
"לפניהם - ולא לפני גויים, ואפילו ידעת בדין אחד שהם דנין אותו כדיני ישראל, אל תביאהו בערכאות שלהם, שהמביא דיני ישראל לפני גויים מחלל את השם ומיקר שם עבודה זרה להחשיבה, שנאמר (דברים לב, לא) 'כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים', כשאויבינו פלילים זהו עדות לעלוי יראתם", עכ"ל.
מדברי רש"י למדנו שאם יש לאדם ריב עם חברו, אין לו לתובעו בפני ערכאות, ואפילו אם השופטים יהודים, אלא יגש לדון בפני בי"ד הדנים כדיני התורה.
צריך להתחזק מאוד ולא להתפתות לדברי היצר הרע שכביכול בבית משפט יש רווח יותר גדול ממה שיתנו לי בבית הדין הרבני, או שיש שם יותר משמעת ואכיפה, ועל האדם לשים מבטחו בה', וידע שאדרבה בבית משפט עלול להרויח לפעמים שלא על פי דיני התורה, וממון שיקבל דרכם יהיה ממון גזול מבעליו. ומלבד כל זאת, צריך לדעת שהרווח שמרויח האדם - בתביעה שתובע את חברו בפני בית דין הדן על פי דיני תורה דוקא - הוא כפול ומכופל, גם רווח מיידי וגם רווח עתידי בטוח ויציב.
הרווח המיידי הוא בכך שבבית משפט לא ניתן לגשת ללא התערבותו של עורך דין, והוא כידוע "דורש דמים", מה שאין כן בבית דין יכול להביא טוען רבני שבד"כ אינו גובה מחיר יקר, ואם ירצה הוא יכול לטעון את טענותיו ללא התערבות חיצונית.
זאת ועוד, מי שהולך לבית משפט עלול גם להפסיד נגד האמת, ואם הוא יפסיד שלא כדין ובגלל טעות של השופט, לא יקבל פיצוי על הפסדו משום מקור. אבל מי שהולך לבית דין הדן על פי דיני התורה, זוכה לברכתו ולליוויו של הקב"ה לאורך כל הדרך, ואפילו אם יטעו הדיינים ויפסקו שלא כפי האמת הגלויה כלפי שמיא, יפצה הקב"ה את המפסיד וישלים לו את כל הפסדו וחסרונו, והרי משתלם מאוד לקבל פיצוי מהקב"ה בעצמו שנותן ברווח גדול וברחמים מרובים, בבחינת "הרחב פיך ואמלאהו".
דין אמת לאמיתו
הגאון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל - ראש ישיבת חברון, היה תקיף וחריף גדול, ולא חת מפני איש. בתקופה בה כיהנתי כדיין, הנהגנו שאם הנתבע היה חצוף ולא מגיע להזמנה של התובע לבית הדין פעם ופעמיים, היינו מתירים לתובע לתבוע אותו בבית המשפט. כששמע זאת הגאון הרב יחזקאל סרנא הוא בא אלי וטען בתוקף שההיתר לתבוע בבתי משפט זה לא על פי התורה, ודרש לבטל דבר זה. תקיפותו וישרותו על פי דרך האמת היתה לשם ולתהלה, ורדף את האמת הצרופה גם אם בעלמא היא נראתה אחרת.
פעם היה לו תלמיד שהיה לו דין ודברים בפני בית הדין בו ישבתי, ובפסק הדין זוּכה אותו תלמיד על פי דעת הרוב, אבל אני הבעתי את דעתי, דעת יחיד, שהוא חייב. הלך אותו תלמיד וסיפר את זה לרבו, והלה ביקש ממני שאגש אליו לבירור אותו העניין. אני ידעתי מראש על מה ידבר איתי ראש ישיבת חברון, והכנתי את עצמי היטב. כשבאתי אליו הוא שאל אותי מדוע חייבתי את הבחור, ואמרתי לו שאיני מבין על מה הרעש והרי לא נפסק כדעתי אלא כדעת הרוב שזיכוהו. אבל אף על פי כן רצה הרב סרנא להבין מדוע חשבתי לחייבו. אמרתי לו שאין לו מה להתפלא על דבריי שכן הרה"ג בעצמו כתב באחד מספריו במקום פלוני חידוש דין, ועל פי אותם הדברים התלמיד חייב. מייד עיין הרב באותו המקום ומצא שעל פי דבריו שלו התלמיד חייב ועליו לשלם, הוא קרא לאותו תלמיד וכעס עליו מאוד מדוע אינו יודע את הדברים שרבו כתב, ודרש ממנו לגשת ולשלם את המגיע לצד השני, ובלית בררה כך עשה אותו תלמיד למרות שעל פי דעת הרוב יצא זכאי בבית דין.
ויהי רצון שנזכה שהקב"ה יושיע אותנו, ולא תשועה ע"י בני אדם שתשועתם זמנית, אלא תשועה ע"י הקב"ה שהוא חי וקיים שתשועתו לעד ולעולמי עולמים ואין אחריה שום גלות, וישלח לנו משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א ממשבר התעוררות אל אמונה גדולה
אורות התחיה - פסקה ז'
השיעור עוסק בהתעוררות הלאומית ובתהליך שיבת ציון מתוך כתבי הרב קוק, ומסביר כיצד המשבר הרוחני המתלווה אליה הוא שלב מעבר בונה. דרך התבוננות מעמיקה והרחבת הדעת, עם ישראל נקרא להתעלות מעל אמונה מצומצמת ומפוחדת לעבר עבודת השם שלמה, אמיצה וגדולה בארצו.

שם משמואל על הפרשה יעקב אבינו ושעבוד ארבע מלכויות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ו)
השיעור עוסק במשנתו של בעל ה"שם משמואל" המבארת את חלום סולם יעקב ואת משמעות הברית שנכרתה עמו, שבמסגרתה קיבל יעקב על עצמו ועל זרעו את תפקיד בירור הטוב ותיקון העולם מתוך שעבוד ארבע המלכויות. דרך הקבלה למדרשים ולספר הזוהר, המרצה מסביר כיצד ההתמודדות של ישראל בגלות – ובפרט צרותיו של יעקב בבית לבן כדוגמה מוקדמת לגלות בבל – מהווה תהליך הכרחי של הפרדת הטוב מהרע וזיקוק הקדושה עד לגאולה השלמה

ויצא יעקב אבינו: בין שמיים לארץ
פרשת ויצא
השיעור עוסק בדמותו הייחודית של יעקב אבינו המשלב בין עולמות הרוח והתורה העליונים לבין עשייה ארצית, כישרון מעשי והתמודדות עם קשיי הגלות. דרך התבוננות בחלום הסולם ובנישואיו לרחל ולאה, מוסבר כיצד שילוב זה מניח את היסודות לבניין עם ישראל ומהווה דגם להתמודדות של האומה לאורך הדורות.

שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ג)
השיעור עוסק בחששו של יעקב אבינו מפני אחיו עשו ומפני הכישוף והטומאה שבבית לבן הארמי. על פי פירוש ה"שם משמואל", ההתמדה והשקיעה המוחלטת בלימוד התורה בבית המדרש של שם ועבר הן אלו שהעניקו ליעקב הגנה רוחנית והתעלות מעל כוחות הטבע והכישוף.

שמונה פרקים לרמב"ם דרך האמצע וחטא אדם הראשון
שיעור 8
השיעור עוסק במשנתו של הרמב"ם לגבי דרך האמצע ובפער שבין "המושכלות" (אמת ושקר אובייקטיביים) לבין "המפורסמות" (טוב ורע יחסיים ומוסריים) בעקבות חטא עץ הדעת. דרך ניתוח פרשת בראשית ומגילת אסתר, מוסבר כיצד החטא יצר את ההבחנה הסובייקטיבית ואת התודעה המוסרית בעולם האנושי.

תורה ומדע חירות אמיתית: בין שיעבוד לצמיחה
השיעור עוסק בהגדרת מושג החירות, ובוחן את ההבדל בין חופש פיזי חיצוני לבין חירות פנימית ותבונית המשחררת את האדם מדחפים, מהתמכרויות וממגבלות החומר. דרך משנתם של הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, מוסבר כי חירות אמיתית אינה מתמצה בניתוק מוחלט מהעבר, אלא בבחירה חופשית להתחבר לתורה ולצמוח מתוך המהות הפנימית של האדם

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מידת ההשתוות והכבוד הרוחני האמיתי
טהרת הנפש והמידות י"ז - י"ח
השיעור עוסק בהתמודדות עם מידת הגאווה והזלזול באחרים, שלעיתים צומחים דווקא מתוך תחושת גדלות ועלייה רוחנית, וצורך לזכך אותם באמצעות תשובה וענווה. בהמשך נבחנת מידת ההשתוות כדרגה עליונה שבה האדם אינו מושפע משבח או מגנאי חיצוני, וזוכה לכבוד רוחני אמיתי הנובע מערכה הפנימי של התורה והנשמה.

יסודות הש"ס כללי ספקות בהלכות השבת אבידה
השיעור עוסק ביישום כללי הספקות ההלכתיים (כגון "ספק דאורייתא לחומרא", "ספק ממון לקולא", חזקה ורוב) בהקשר של מצוות השבת אבידה. במהלך הדיון נבחנת השאלה העקרונית והמחלוקת בין הראשונים (הרא"ש מול הרמב"ם) האם מצוות השבת אבידה מוגדרת כדין איסור והיתר או כדין ממונות, וכיצד הגדרה זו מכריעה במקרים של ספק בבעלות או בייאוש.

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

ויצא מסע הנשמה: תפילה, תורה ושליחות
פרשת ויצא
השיעור מתחקה אחר מסעו של יעקב אבינו מבאר שבע לחרן כמשל לירידתה של כל נשמה לעולם הזה ולשליחותה לבנות את "בית ישראל". דרך סיפור חלום יעקב והמפגש עם "המקום", מוסבר כיצד ההתעצמות בתפילה ובלימוד התורה מעניקה לאדם כוח רוחני להפוך את המציאות החומרית למשכן להשראת השכינה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית










