ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אדיר בן ברכה
לפי זה בזמן שהארון יצא מן המשכן, כפי שהיה בתקופה שלאחר מות עלי ובניו ועד בנין המקדש בימי שלמה, המשכן הפך ממקדש לבמה גדולה עם כל ההשלכות ההלכתיות שיש לכך. הארון והכרובים שהיו חלק מן הכפורת שכיסתה אותו, מסמלים את הקשר ההדוק והמיוחד שבין כנסת ישראל וקודשא בריך הוא. כך דורש המדרש את הפסוק "וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו" (שמות כ"ה כ), "להראות לישראל חיבה יתירה שהקב"ה חיבבם" (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב, שם). לעומת זאת, כאשר הכתוב ביחס לכרובים ששלמה המלך בנה, מגדיר "וּפְנֵיהֶם לַבָּיִת" (דברי הימים ב ג' יג), מפרשים חז"ל "כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום" (בבא בתרא דף צט ע"א, עי"ש שתי דעות). גם הדיבור המיוחד עם משה רבנו התבצע דווקא שם כמו שמתואר בספר במדבר "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו" ( ז' פט). נוכל לסכם ולומר כי מצב הארון והכרובים משמש כמדד למצב הרוחני של עם ישראל.
מאידך גיסא גם לנסיעת הארון יש כנראה משמעות מיוחדת, בתחום של גילוי השכינה. הדבר בא לידי ביטוי בפסוק "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְקֹוָק וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ" (במדבר י' לה) שקיבל מעמד מיוחד. חז"ל תקנו לנו לומר פסוק זה בזמן פתיחת ארון הקודש בבית הכנסת לקראת הוצאתו של ספר התורה. המצב של ארון פתוח וספר תורה יוצא, בא לבטא נסיון ליצור מעמד של קרבה יתירה בין היהודי ואלקיו. קשר זה יכול לבא לידי ביטוי דרך העיסוק בתורה, העמל בלימודה וההשתדלות לקיום מצוותיה. אמנם הפסוק על פי הפשט עוסק בפן אחר של החיים היהודיים, פן שהיה רדום במשך כאלפיים שנה, החיים הלאומיים. הפסוק עוסק ביציאתו של העם למלחמה, מה ששייך רק כאשר הפן הלאומי קיים, כלומר ישנה מציאות מדינית עצמאית של העם. כאשר העם יוצא כנגד אויביו הוא מבקש שהשכינה תתלוה אליו ותכה את אויביו. שהרי אויביו של העם היהודי הם אויבי ד' כמאמר המשורר ברוח קדשו:
"(ג) כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ: (ד) עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ:(ה) אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד:(ו) כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ" (תהלים פ"ג).
כאשר העם נלחם, את מלחמות ד' הוא נלחם. שני פנים אלה באים לידי ביטוי בשתי שיטות פרשנות לפסוקים שמתארים לאורך התנ"ך הופעת שכינה. בנאום הפרידה של משה נאמר "וַיֹּאמַר יְקֹוָק מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים ל"ג ב). ובשירת דבורה מצאנו את התיאור הבא "יְקֹוָק בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם: הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְקֹוָק זֶה סִינַי מִפְּנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (שופטים ה' ד-ה, לפסוקים אלה מקבילות בתהילים ס"ח ובחבקוק ג).
לשיטת רש"י על פי התרגום פסוקים אלה עוסקים בהתגלות של מעמד הר סיני ומתן תורה וז"ל התרגום:
"ואמר יי מסיני אתגלי וזיהור יקריה משעיר אתחזי לנא אתגלי בגבורתיה על טורא דפארן ועמיה רבות קדישין כתב ימיניה מגו אישתא אוריתא יהב לנא".
לעומת זה האבן עזרא והרד"ק מסבירים שמדובר על התגלות בזמן מלחמה וז"ל
"כל השנים שהיו ישראל במדבר לא הראה השם גבורה בעמים עד בא ישראל אל שדה אדום. ... והטעם, שבא אש מרבבות קדש מימין השם לסבב ישראל, כטעם סוסי אש ורכב אש סביבות אלישע (מ"ב ו, יז)".
אם כך נוכל לסכם ולומר כי הארון מסמל את השכנת השכינה גם מהפן הרוחני תורני וגם מהפן הלאומי.
נתפלל כולנו להתחדשות משתי הבחינות.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה ללמוד גמרא?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך ללמוד אמונה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
