ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אדיר בן ברכה
לפי זה בזמן שהארון יצא מן המשכן, כפי שהיה בתקופה שלאחר מות עלי ובניו ועד בנין המקדש בימי שלמה, המשכן הפך ממקדש לבמה גדולה עם כל ההשלכות ההלכתיות שיש לכך. הארון והכרובים שהיו חלק מן הכפורת שכיסתה אותו, מסמלים את הקשר ההדוק והמיוחד שבין כנסת ישראל וקודשא בריך הוא. כך דורש המדרש את הפסוק "וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו" (שמות כ"ה כ), "להראות לישראל חיבה יתירה שהקב"ה חיבבם" (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב, שם). לעומת זאת, כאשר הכתוב ביחס לכרובים ששלמה המלך בנה, מגדיר "וּפְנֵיהֶם לַבָּיִת" (דברי הימים ב ג' יג), מפרשים חז"ל "כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום" (בבא בתרא דף צט ע"א, עי"ש שתי דעות). גם הדיבור המיוחד עם משה רבנו התבצע דווקא שם כמו שמתואר בספר במדבר "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו" ( ז' פט). נוכל לסכם ולומר כי מצב הארון והכרובים משמש כמדד למצב הרוחני של עם ישראל.
מאידך גיסא גם לנסיעת הארון יש כנראה משמעות מיוחדת, בתחום של גילוי השכינה. הדבר בא לידי ביטוי בפסוק "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְקֹוָק וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ" (במדבר י' לה) שקיבל מעמד מיוחד. חז"ל תקנו לנו לומר פסוק זה בזמן פתיחת ארון הקודש בבית הכנסת לקראת הוצאתו של ספר התורה. המצב של ארון פתוח וספר תורה יוצא, בא לבטא נסיון ליצור מעמד של קרבה יתירה בין היהודי ואלקיו. קשר זה יכול לבא לידי ביטוי דרך העיסוק בתורה, העמל בלימודה וההשתדלות לקיום מצוותיה. אמנם הפסוק על פי הפשט עוסק בפן אחר של החיים היהודיים, פן שהיה רדום במשך כאלפיים שנה, החיים הלאומיים. הפסוק עוסק ביציאתו של העם למלחמה, מה ששייך רק כאשר הפן הלאומי קיים, כלומר ישנה מציאות מדינית עצמאית של העם. כאשר העם יוצא כנגד אויביו הוא מבקש שהשכינה תתלוה אליו ותכה את אויביו. שהרי אויביו של העם היהודי הם אויבי ד' כמאמר המשורר ברוח קדשו:
"(ג) כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ: (ד) עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ:(ה) אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד:(ו) כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ" (תהלים פ"ג).
כאשר העם נלחם, את מלחמות ד' הוא נלחם. שני פנים אלה באים לידי ביטוי בשתי שיטות פרשנות לפסוקים שמתארים לאורך התנ"ך הופעת שכינה. בנאום הפרידה של משה נאמר "וַיֹּאמַר יְקֹוָק מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים ל"ג ב). ובשירת דבורה מצאנו את התיאור הבא "יְקֹוָק בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם: הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְקֹוָק זֶה סִינַי מִפְּנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (שופטים ה' ד-ה, לפסוקים אלה מקבילות בתהילים ס"ח ובחבקוק ג).
לשיטת רש"י על פי התרגום פסוקים אלה עוסקים בהתגלות של מעמד הר סיני ומתן תורה וז"ל התרגום:
"ואמר יי מסיני אתגלי וזיהור יקריה משעיר אתחזי לנא אתגלי בגבורתיה על טורא דפארן ועמיה רבות קדישין כתב ימיניה מגו אישתא אוריתא יהב לנא".
לעומת זה האבן עזרא והרד"ק מסבירים שמדובר על התגלות בזמן מלחמה וז"ל
"כל השנים שהיו ישראל במדבר לא הראה השם גבורה בעמים עד בא ישראל אל שדה אדום. ... והטעם, שבא אש מרבבות קדש מימין השם לסבב ישראל, כטעם סוסי אש ורכב אש סביבות אלישע (מ"ב ו, יז)".
אם כך נוכל לסכם ולומר כי הארון מסמל את השכנת השכינה גם מהפן הרוחני תורני וגם מהפן הלאומי.
נתפלל כולנו להתחדשות משתי הבחינות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
