ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
וְכֵן מַה שֶּׁאָמְרוּ שֶׁנִּבְרָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, זֶהוּ מִצַּד הַמַּעֲרָב. כִּי הַמַּעֲרָב נִקְרָא: אָחוֹר, וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא אָחוֹר הוּא הַשְׁלָמָה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְמַעְלָה. וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הוּא הַשְׁלָמָה, שֶׁהוּא מַשְׁלִים הָעוֹלָם, וְהִיא הַשְׁלָמָה פְּשׁוּטָה. שֶׁהַמַּעֲרָב הוּא הַשְׁלָמָה אֲבָל הוּא בִּלְתִּי פָּשׁוּט לְגַמְרֵי, שֶׁצַּד הַמַּעֲרָב בָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַמֻּרְכָּב מִכָּל צְדָדִין אֵינוֹ פָּשׁוּט. אֲבָל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא נִבְדָּל בְּעַצְמוֹ, כִּי מַעֲלַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵינוֹ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים, רַק קְדֻשָּׁתוֹ הָאֱלֹהִית שֶׁדָּבֵק בַּמִּקְדָּשׁ. וְדָבָר זֶה נִבְרָא קֹדֶם 1 שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, מֵאַחַר שֶׁבְּרִיאַת הַפָּשׁוּט קוֹדֵם לַמֻּרְכָּב, וְדָבָר זֶה מְבֹאָר.
שמו של משיח כנגד הלמטה
וְכֵן מַה שֶּׁאָמַר שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, רָצָה לוֹמַר עֶצֶם מַעֲלַת הַמָּשִׁיחַ מַה שֶּׁהוּא מְיֻחָד מִבֵּין שְׁאָר הַנִּבְרָאִים, מַעֲלָתוֹ הַמְיֻחֶדֶת לוֹ נִקְרָא שְׁמוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא מוֹרֶה עַל דָּבָר הַמְיֻחָד בּוֹ מִבֵּין שְׁאָר הַנִּמְצָאִים. וּלְפִיכָךְ אַף כִּי הַמָּשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ לֹא נִבְרָא קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אֲבָל שְׁמוֹ, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהוּא מְיֻחָד בּוֹ, נִבְרָא קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁגָּזַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם עַל הַמַּעֲלָה שֶׁלּוֹ הַמְיֻחֶדֶת לוֹ, וּגְזֵרָתוֹ יִתְבָּרַךְ 2 הִיא הַבְּרִיאָה בְּעַצְמוֹ. וְדָבָר זֶה הוּא כְּנֶגֶד צַד הַמַּטָּה, כִּי צַד הַמַּטָּה בִּבְחִינָה מָה הוּא עֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁהָעֶלְיוֹן אֵין דָּבָר עָלָיו כָּךְ אֵין דָּבָר עַל הַמַּטָּה, וְדָבָר זֶה יָדוּעַ מֵעִנְיַן הַמַּטָּה. וְנִמְצָא כִּי הַמַּטָּה מִצַּד זֶה הוּא עֶלְיוֹן, כִּי אֵין דָּבָר עָלָיו, וְהוּא כְּנֶגֶד שְׁמוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, שֶׁיִּהְיֶה מוֹשֵׁל בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁאֵין עָלָיו מֶמְשָׁלָה, דִּכְתִיב (ישעיהו נב, יג): וְיָרוּם וְגָבַהּ וְנִשָּׂא. וּלְפִיכָךְ הַמַּטָּה הוּא רֵאשִׁית, מִפְּנֵי שֶׁמִּצַּד הַמַּטָּה אֵין קוֹדֵם לוֹ. וְנִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ בְּרֵאשִׁית, וְהָאֶחָד הוּא הַמַּעְלָה וְהַשֵּׁנִי הַמַּטָּה. וְכֵן מָשִׁיחַ נִקְרָא: רִאשׁוֹן מִטַּעַם זֶה, דִּכְתִיב (שם מא, כז) רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם, מִפְּנֵי שֶׁאֵין קוֹדֵם לוֹ בַּהִתְנַשְּׂאוּת. וּלְפִיכָךְ שְׁמוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ נִבְרָא קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, כִּי הַפָּשׁוּט הוּא קוֹדֵם לַמֻּרְכָּב.
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
74 - גבורות השם פרק ע' חלק ז'
75 - גבורות השם פרק ע' חלק ח'
טען עוד
____________________________
וכן אמרו שבית המקדש נברא קודם לבריאת העולם, והוא כנגד צד מערב, כי המערב נקרא: אחור, וכל דבר שהוא אחרון בו ההשלמה, כמו שבארנו למעלה. בית המקדש הוא השלמת הבריאה, וזו השלמה רוחנית, שהיא פשוטה. צד מערב בעולם הוא צד גשמי, אבל בית המקדש 1 רוחני במהותו, כי אין מעלת בית המקדש העצים והאבנים מהם הוא בנוי, אלא הקדושה האלוקית השורה בו. מעלה זו נבראה קודם שנברא העולם, מכיון שבריאת הפשוט קודמת לבריאת הגשמי, דבר זה ברור.
וכן מה שאמרו ששמו של משיח נברא קודם שנברא העולם, כוונתם למעלת המשיח המיחדת אותו מבין שאר הנבראים, והיא הנקראת: שמו של משיח, כי השם משמעותו היחוד של אותו דבר. אף שהמשיח עצמו לא נברא קודם שנברא העולם, שמו, כלומר המיוחדות שלו, נבראה קודם שנברא העולם. הקב"ה גזר קודם שנברא העולם שיהא המשיח בעל מעלה מיוחדת משאר הנבראים, ועל גזירת ה' 2 נאמר שברא קודם שנברא העולם. מעלת המשיח היא כנגד צד המטה, כי צד המטה הוא מבחינה מסוימת הצד העליון, כי כמו שצד מעלה אין מעליו דבר, כך צד מטה אין עליו דבר. והוא כנגד שמו של משיח, שתהיה ממשלת המשיח על התחתונים ולא תהא ממשלה מעליו, שנאמר: ירום ונשא וגבה. לפיכך המטה הוא ראשית, מפני שאין דבר הקודם למטה. השמים והארץ נבראו תחילה, השמים הם המעלה והארץ היא המטה. מבחינה זו נקרא שמו של משיח: ראשון, שנאמר: ראשון לציון הנה הינם, מפני שאין דבר שיהיה יותר ממנו בהתנשאות, לכן שמו של משיח נברא קודם שנברא העולם, כי הפשוט נברא קודם למורכב. העולה ממאמר זה אשר בו העמיקו חכמים: שכל דבר שנברא בעולם מורכב, ובודאי הדבר הפשוט הרוחני, קדם לדבר המורכב. שבעה הדברים שהזכירו חכמים, הם דברים פשוטים, כמו שהתבאר למעלה. בארנו כי בית המקדש הוא השלמת העולם, לכן הוא מתייחס לצד מערב, שהוא צד ההשלמה של העולם. ועוד יתבאר דבר זה בפרק הבא.
ביאורים
כהמשך לימים הקודמים נעסוק היום במקדש וב'שם המשיח'. בית המקדש הוא הפשטות שמקבילה לצד מערב, צד המסמל את ההשלמה, השיא, הסיום המוצלח. בהתאם לכך, בבית המקדש לא נמצא עיקר העבודה של עם ישראל, אלא שיאה. למרות חשיבות המקדש, מבחינה היסטורית רוב ימיו של עם ישראל, וממילא הנתח הדומיננטי של פעילותו, היו בלא מקדש. מדוע ה' עשה זאת? כי קומות שלמות של קדושה צריכות להתבסס כהכנה בעבורו. זה היה הבלבול שנוצר בישראל, והצריך את החרבתו של המקדש. כיוון שהיה להם את השיא – השקיעו בו בלבד, והזניחו את כל השאר. רק כשניטל מהם אותו השיא, הם התחילו לשים לב לבניין כולו (ראה אורות פרק ג עמ' קו). אמנם, מובן שהמקדש 'עצמו' הוא נשמתו של המקדש, הקדושה שלו, ולא העצים והאבנים. קדושה זו היא שנבראה עוד לפני הופעת העולם. כיוון שבית המקדש מבטא שלמות רוחנית, הוא כנגד הצד הרוחני של צד מערב, צד המבטא שלמות.
גם שמו של המשיח נברא לפני העולם. שם מצביע על ייחוד. שם של מכשיר או משחק אינו משתנה בעקבות שינוי של פרטים שולִיים. בסך הכול יוסיפו הסבר, כמו 'מזלג ארוך' או 'מחשב נייד'. אבל אם השתנה משהו מהותי, היצירה החדשה תקבל שם חדש. ייחודיות של העצם החדש מצדיקה שם ייחודי משלו. כך המשיח, אף-על-פי שהוא יופיע בסוף ההיסטוריה, השם שלו, הרעיון הרוחני המופשט שלו, מוכן הוא מההתחלה, שהרי כל ההיסטוריה חותרת מראשיתה רק אליו. הוא מקביל לצד מטה, שצד מטה יש לו שייכות, מבט אפשרי, עם העליונות. הוא 'הכי למטה', אין מעבר אליו, כך שבעיני המתבונן 'משם' הוא הפסגה העליונה. כך המשיח, ממבט מהארץ הוא ייראה העליון על הכול, וימשול על כל הנבראים התחתונים.
למדנו אם-כן שלכל דבר גשמי שבקרבנו קדם רעיון מופשט. זהו מבט מאמין ועמוק על כל הבריאה, וכל שכן ביחס לשבעת הדברים שהם יסוד הבריאה. ובאשר למקדש, שייכותו למערב מבטאת את מהותו המשלימה, ומצביעה על תפקידו כמוציא אל הפועל את הפסגה של יצירת ישראל.
הרחבות
שמו של משיח
שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, רָצָה לוֹמַר עֶצֶם מַעֲלַת הַמָּשִׁיחַ. בגמרא נאמרו כמה אפשרויות לגבי שמו של המשיח: "מה שמו (של המשיח)? דבי רבי שילא אמרי: שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי: ינון שמו, שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר: חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה..." [סנהדרין צח:]. כל אחד מהחכמים אמר ששמו של המשיח כשמו [רש"י], ומסביר המהר"ל שאין מחלוקת ביניהם, אלא לגודל מעלתו של המשיח הוא כולל בתוכו את כל המעלות, ולא שייך דווקא לזרם מסוים, ולכן כל אחד מהחכמים מצא בו את הזווית המיוחדת שיש בו: "דבר זה מורה על מעלת המשיח אשר כולל הכל, ולפיכך הוא אל המעיין בו ומשיג בו, כאשר הוא אותו המעיין. ודבר זה אמרו על המלך המשיח, לפי שהוא כלול מכל מעלות כמו שיתבאר, ולכך נדמה למשיג בו כפי מה שהוא. ואינו דומה לשאר צדיקים, אשר יש להם שמות פרטיים. ומפני שהוא כולל הכל, לכך יקרא לו הקורא שם כפי מה שהוא הקורא, כי שם הקורא עצמו הוא יותר ראשון אליו... ולא פליגי אלו החכמים כלל, רק כי כל אחד אמר שהמשיח שיהיה במהרה בימינו יהיה כולל כל המעלות, ולכך אמר כל אחד שנקרא בשמו" [נצח ישראל מא].
לעילוי נשמת זאב בן רחביה יצחק שטריגלר ז"ל
לעילוי נשמת אהרן בן נתן הלוי ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
