ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
ברכה זו אופיינית היא לרב קוק, שהיה רואה תמיד בטוב ארצנו הקדושה. ומתוך אותה מידה מיוחדת של ראיית טוב ירושלים היה רואה תמיד גם בטובם של ישראל. ואף את מתנגדיו החריפים אהב ביותר, וכך סיפר ר' ברוך דובדבני:
פעם, כשחזרנו מברית מילה בעיר העתיקה, ליווינו את הרב חבורה של עשרות תלמידים. בדרך, קומץ קנאים התנפלו עלינו ושפכו על הרב מי שופכין. הרב התלכלך כולו, והרוחות סערו. בהגיעו לביתו, סרו אליו אנשים חשובים, והביעו את סלידתם מהמעשה הנורא והמביש. בין המבקרים היה גם היועץ המשפטי של ממשלת המנדט הבריטי, מר נורמן בנטויטש. היועץ הציע לרב שיגיש תביעה כנגד הפוגעים, והוא ידאג לגרשם מהארץ.
השיבו הרב: "אין לי עסק עם משפטים, וחרף המעשה שעשו עימדי, אני אוהבם, אף מוכן אני לנשקם מרוב אהבה. אני כולי בוער באהבת כל איש מישראל". וכל הדברים הללו נאמרו שעה קלה אחרי המעשה המכוער הזה. (הסיפורים מהספר – מלאכים כבני אדם).
ובאמת, דרכו זו של הרב היא דרך גדולה בעבודת ה' המתאימה לדורנו. הרב לא היה תמים. במקומות רבים אפשר לראות, שידע לעומק את כל המומים המתלווים לתהליך שיבת ציון. ולעיתים, כשהיה צריך להתריע ולתקן בעיה מסוימת, היה יוצא בכרוזים חריפים בעניין. והוא עצמו אמר – "אהבתנו לאומה לא תסמא את עינינו מלראות מומיה".
אך דווקא ביודעו את המעלות והמגרעות, בחר להתמקד בחיוב, וידע שכשמתמקדים חיוב אז הצד החיובי הולך וגובר. כך אפשר לדרוש את תחילת פרשת ראה – "ראה אנוכי נותן לפניכם...ברכה וקללה. את הברכה, אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם...".
כשקיבלנו תורה בהר סיני, מחוץ לארץ, קיבלנו אותה על הר אחד. אולם, כשנכנסים אנו לארץ ישראל, הרי מצווים אנו כבר ביום הראשון לכניסתנו, לקבל תורה מחדש במעמד הברכה והקללה על שני הרים - גריזים ועיבל. בארץ ישראל, התורה יורדת והופכת לחיים מציאותיים. המציאות אינה שלימה, ותמיד יהיו מעורבים בה ברכה וקללה, לכן בארץ ישראל התורה מתקבלת על שני הרים. וליתר דיוק – התורה לא מתקבלת, איננו פסיביים, אנו מקבלים ופועלים לקבל תורה שמבטאת את מציאות הברכה והקללה בעולם.
בארץ ישראל תמיד תהיה את ברכת החיבור לשמיעת התורה, אך זו תלווה בקללה המצויה באי שמיעת התורה. עלינו, עם ישראל, מוטל להיות – "את הברכה". להדגיש את החיוב, לשמוע לדבר ה', ואז החיוב יגבר ועליו נאמר – "החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים" (דברים ל, יט).
הרב חי והורה לדורות אחריו, שבשיבת ציון עלינו לראות בטוב ירושלים, להגביר את טוב ירושלים, ובזכות זאת לזכות לטוב ירושלים!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.














