ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
משני טעמים שינה רבי נתן ממנהג עדתו – א. חיבת ארץ ישראל. באותה עת, בארץ ישראל התפללו בנוסח והברה ספרדית, וכך נהג. ב. רבי נתן היה מקובל גדול, ורצה לכוון בכוונות האר"י הקדוש, שנכתבו לפי הנוסח הספרדי (וכך נהגה בהמשך התנועה החסידית, שעברה ל'נוסח ספרד').
סיפר החתם סופר, שפעם יצא רבי נתן למסע לילי בהול להצלת קהילה יהודית מגזירת גירוש. אותו הלילה היה ליל סופה וסערה, והסוסים והעגלה בוססו בשלג טובעני. בשלב מסויים, שקעה העגלה בערימת שלג גבוהה, והסוסים לא הצליחו לחלצה. העגלון ניאות תמורת סכום כסף גבוה לרכב לכפר הסמוך ולהביא סוסים נוספים.
לאחר שלוש שעות, שב העגלון ועימו שני שוורים, והתכוון לרתום את הסוסים והשוורים יחדיו לעגלה. להפתעת החתם סופר, קפץ רבי נתן החלש והחולני בבהלה מהעגלה. בקפיצתו, נשרו נעליו מרגליו, והוא החל לרקוד יחף בשלג. החתם סופר, שחרד לבריאותו, ניסה למושכו לעגלה, אך רבי נתן המשיך לרקוד. בהמשך, הסביר רבי נתן שרקד מתוך שמחה, על שזכה לקיים את המצווה הנדירה ולהימנע מהעבירה הנדירה של – "לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו".
סיפור זה מלמד אותנו נקודה חשובה בחיים בכלל ובחינוך בפרט – השמחה במצוות. חינוך הילד היהודי, ובעצם – כל החיבור של היהודי לתורה ולקדושה, בנוי הרבה על החוויה והשמחה בזמן עשיית המצוות. אם אדם עושה את המצווה ביובש ומתוך תחושת הכרח, הדבר טוב ויפה, אך המצווה מוטבעת בנפשו באופן חלקי בלבד. לעומת זאת, השמחה וההתלהבות במצוות, מטביעה בנפש המקיים אותה חותם עמוק ומשמעותי.
ואם כך בנפש מקיים המצווה, הרי שלחינוך ילדים השמחה חשובה פי כמה. ככל ידוע הוא, שילדים קולטים בחושיהם החדים לא רק את הנאמר והנעשה בשורות, אלא את המסר המועבר בין השורות. כשאמא מחייכת בחוץ ועצבנית בלב, גם הילד עצבני. כשההורים שמחים בתורה ומצוות, הילד חש בתת מודע שהתורה והמצוות הם הדבר היקר והמשמח ביותר.
פרשת 'כי תבוא' פותחת בפרשיית הביכורים. מי שקורא את המשניות במסכת ביכורים, המתארות את הטקס הגדול ורב הרושם של הבאת הביכורים לבית המקדש, רואה עד כמה חז"ל ראו חשיבות ביצירת חוויות של שמחה במצוות, שיטביעו את חותמם בנפש היהודי.
וכך מתארת המשנה (ביכורים פ"ג) – "כיצד מעלין את הבכורים? כל העיירות שבמעמד (באזור) מתכנסות לעיר של מעמד... והשור הולך לפניהן, וקרניו מצופות זהב, ועטרה של זית בראשו. והחליל מכה לפניהן...".
כל המתבונן בטקס זה רואה שמשולבים כאן צעדה, מחזה, מוזיקה, והכול מתוך שמחה, כפי שנאמר בביכורים – "ושמחת כל הטוב". ואכן חז"ל ראו חשיבות גדולה בחינוך הילדים מסביב לחוויות המקדש, עד שבזמן חז"ל הייתה תקופה שכל נערי ישראל נשלחו ללמוד בירושלים (ב"ב כא.). וטעם הדבר (תוס' שם), כדי שהילדים יספגו יראת שמיים מעצם המפגש עם המפגש והכוהנים, העוסקים בעבודת הקודש.
בימים אלה, קרבים ובאים ימי החגים, הימים שמהם בעז"ה ייקחו ילדינו את חוויות הילדות המתוקות ביותר, חשוב כל כך שנשמח חגים ובמצוותיהם. אם רוצים אנו, שילדינו ייקחו עימם להמשך חייהם זיכרון חיובי מהחגים ומהמצוות, וימשיכו בהם לאורך ימים, לא מספיק שנעשה את המצוות או שנאמר לילדים שחשוב לעשותם, עלינו להפוך את החגים והמצוות לחוויה שמחה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















