ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
על מנת להבין זאת יש לתת את ליבנו להבנה הפשוטה שאי אפשר לקבל מלכות שמים בהתעלמות מוחלטת ממה שהיה עד היום, אם אדם גורם רעה לחבירו הוא לא יכול לחייך ולומר בא נהיה חברים, קודם הוא צריך לכפר או להסדיר את מה שהיה בעבר, בטח אם מדובר במלך.
יתירה מזו, על פי מה שהסברנו העבירות שהן בעצם מרידה ואי עשיית הרצון האלוקי, הן ממש ההיפך מגילוי מלכות השם יתברך, בעצם אם אדם חוטא הוא מכחיש את מלכות השם, וכאשר הוא רוצה להמליכו מחדש הוא צריך למצוא דרך "למחוק" את מרידות העבר.
"(בהסתכלות שטחית אדם שעבר עבירה פגם יותר מאדם שלא קיים מצוה, אולם להלן מצפה לנו חידוש:) הנה צריך להבין איך יש כח בתשובה לתקן כל הפגם שבביטול מצוות עשה?
כי הנה במצות לא תעשה שאם עבר עבירה אחת קנה לו קטיגור א' כמו ששנינו בפרקי אבות (אך) מאחר שישוב אל ה' וירחמהו מעורר רחמים רבים למעלה והם בחי' מים טהורים שהכתוב אומר וזרקתי עליכם מים ...שעל ידי זה הוא מוחה ומעביר הפשע והקטיגור. (הקב"ה הוא אינסופי וגם רחמיו אינסופיים אין לו קושי לסלוח על מה שהיה אבל...) אבל מצוות עשה... מאחר שפגם וגרם חסרון השפעתם במה איפוא יתוקן על ידי התשובה להיות שלימות השפעתם ומילוי חסרונם.
העובדה שאדם מורד בהשם ולא עושה רצונו היא נסלחת כי רחמיו מרובים עד אינסוף, אבל מה עם כל הטוב והחשק והרצון שיכול היה להוסיף ולא הוסיף? הוא צריך לגרום לקדוש ברוך הוא שימלא את כל מה שהחסיר בכל המצוות שיכל לקיים ולא קיים.
הרצון הזה בא מתוך התעוררות מאוד עוצמתית וחרטה עמוקה על כל הריחוק והמרידה שהיו מנת חלקו, רצון זה מתבטא בתקיעה:
"הנה כתיב "ממעמקים קראתיך ה'" פירוש: שלהיות קראתיך מההעלם אל הגילוי (זאת אומרת להשלים מחדש את כל הרצון והחשק שנחסר במשך השנה שעברה מתוך רשלנות בקיום המצוות) להיות... המשכות והשפעות... הוא על ידי ממעמקים, דהיינו עומק העליון הוא רצון העליון (היכולת להשלים את כל הרצון שחיסר באי עשיית טוב)... המתגלה (על ידי) באתערותא דלתתא בעומקא דלבא (בהתעוררות האדם מלמטה בעומק הלב) ... דהיינו על ידי שיעמיק בלבו ענין המרירות בנפשו על גודל הפגם והחסרון שגרם. ולצעוק אל ה' בצר לו... שיהא הלב צועק ... מקרב איש ולב עמוק מאד מאד מכאשר תוכל נפשו שאת מפני שאין כח בנפשו להכיל גודל המרירות"
ביטוי עצום זה של צער על הריחוק, מולידה באדם צעקה פנימית המבטאת רצון כביר לקירבה מחודשת. ומולידה ממילא גם מצידו של השם יתברך רחמים אהבה ורצון גדולים הממלאים את כל החללים שנחסרו על ידי ביטול המצוות :
ולכן אין צעקה זו אלא בלב שכל מה שהנפש מכילה עדיין יוכל להוציא בשפתיו ורוח פיו מה שאין כן כשתגדל המרירות בנפשו במאד מאד עד שאין כח הנפש להכיל, אזי אי אפשר לכלוא את הרוח וצועק הלוך וגעו...
והנה גילוי בחינה זו ורצון זה (שהקדוש ברוך הוא מתמלא ברצון ואהבה לאדם באופן שממלא את כל החוסרים שנוצרו על ידי העבירות) הוא מתגלה בראש השנה... וגם בעשרת ימי תשובה שבכל עשרת ימי תשובה אומרים המזמור ממעמקים קראתיך
אותה קריאה פנימית שאין בה מילים מחמת עוצם וגודל המרירות וההשתוקקות, ויוצאת כצעקה פשוטה היא היא תקיעת השופר.
ולכן "תקעו בחדש שופר" פירוש: תקעו תקיעה הוא קול פשוט יוצא מהבל הלב מפנימיותו והוא בחינת צעקת הלב היוצאת מפנימית הלב שלמעלה למעלה מהחכמה שאי אפשר להוציא בשפתיו בדבור... וזהו (תקעו) בחדש (שופר) פירוש חִדוש העולמות מאין ליש המתחדשים בכל ראש השנה בדבר ה' ורוח פיו יתברך הוא על ידי תקיעה שהיא המשכת פנימיות עונג ורצון העליון ברוך הוא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
