ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
"'דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב' – אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים" .
בין ראש השנה ליום הכיפורים ישנם שבעה ימים. ר' יהונתן אייבשיץ זצ"ל מלמד אותנו ששבעה ימים אלו הם כנגד שבעת ימי השבוע של כל השנה. בכוחו של כל יום מימים אלו לתקן ולרומם את אותו היום בשבוע שאולי חטאנו בו בכל ימות השנה.
ימים אלו הם ימים שבהם הקב"ה קרוב אלינו יותר מבשאר ימות השנה. אלו ימים שבהם הקב"ה רוצה מאתנו קרבה יתרה ומיוחדת. כל מי שמתכוון לתקן מעשיו ולהתקרב לה' בימים אלו מרגיש בקרבה המיוחדת הזו,"הבא ליטהר מסייעין לו" . מתוך ההתרוממות הגדולה שלה זכינו בראש השנה, אנחנו נמצאים עכשיו כבר במקום אחר לגמרי. מתוך שיישרנו את מבטנו אל הדרך הנכונה בראש השנה, אנחנו הולכים ומתקנים את הטעויות ואת החטאים שלנו. כך נוכל להגיע לתכלית הגדולה של יום כיפור. כך נהיה ראויים לפגוש את הקב"ה כפי שזכה הכהן הגדול לפגוש את הקב"ה פעם אחת בשנה במקום הקדוש ביותר, בקודש הקודשים. ימים אלו הם גם ימים של תקווה גדולה וביטחון גדול בקב"ה, שאוהב אותנו ונותן בנו מחדש אמון שבכוחנו לתקן ולהתחדש.
הלכה- רחיצה ביום כיפור
ביום הכיפורים אנו מתענים בחמישה עינויים: איסור אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.
כל רחיצה של תענוג אסורה ביום הכיפורים, בין במים חמים ובין במים קרים, ואפילו מקצת גופו אסור לרחוץ, ואפילו להושיט אצבע אחת קטנה לתוך מים אסור. אבל מי שנתלכלך בבוץ או צואה או שנטף דם מחוטמו, רשאי לרחוץ את המקום המטונף, מפני שאינו מתכוון לתענוג. ואם הלכלוך או ריחו הרע אינו יורד במים בלבד, יכול להשתמש בסבון נוזלי. ואף שבכל רחיצה להסרת לכלוך יש גם קצת הנאה, מכל מקום כיוון שעיקר הכוונה להסרת לכלוך, אין היא נקראת רחצה של תענוג. (מתוך 'פניני הלכה')
דברים שבלב- צוחק מי שצוחק...
חוזרות הביתה בהסעה. מאחורה יושבות כל הבנות המגניבות, מריצות צחוקים על כל מה שזז. המורה ללשון, המורה למתמטיקה, המנהלת, המדריכה ומה לא. בשלב מסויים, שיר, אחת הבנות השקטות בכיתה, הסתובבה אחורה ואמרה להן שהן מפריעות לה לישון. זאת הייתה עילה לרדת לחייה. הן צחקו עליה ואמרו שתישן בבית ו"בשביל זה יש הסעה, כדי לצחוק קצת מה יש?". התעצבנתי נורא ואמרתי להן שירגעו קצת כי הן כבר עוברות כל גבול. הן המשיכו לצחוק והבנתי שהפעם זה פשוט לא יעזור...
***
הצחוק . במקרים מסוימים הוא יכול לשחרר ולפתוח, לחבר בין אנשים. במקרים אחרים הוא ממש חוסם בני אדם מלתקן את עצמם . גם מן הדברים החמורים ביותר אפשר להוציא את העוקץ כשצוחקים עליהם. אתה אומר משהו ברצינות ובהערה שנונה אחת מפילים את כל מה שאמרת. אנשים שמריצים צחוקים על כל נושא לעולם לא יוכלו להתקדם. הם יעדיפו להיות תקועים במקום שלהם, העיקר לא להקשיב למה שמעירים להם. הרמח"ל משווה את הצחוק למגן שמרחו עליו שמן. כל חץ שיירה עליו לא יחדור אותו. 'הוא מוגן מכל פגיעה'. העניין הוא ש'מה שלא נכנס דרך הראש ייכנס דרך הרגליים'. בגלל שאותם ליצנים צוחקים על הכל הם מחייבים שיסבירו להם'בדרך הקשה' . דבר שלא היה נצרך אם הם היו מקשיבים בצורה נורמאלית. הליצנות הזאת היא אחד המחסומים הגדולים מפני התיקון והתשובה. אווירה כזאת עלולה להותיר אנשים רבים במצב ירוד מאד והם יחשבו 'שהכל סבבה', הבדיחות מצחיקות והמצב מעולה. הצחוק משמש במקרה הזה כ'משכח כאבים'. בפנים עלולה להתפתח אצל האדם מחלה ממארת שהקשבה אמיתית הייתה מביאה לריפויה.
בדרך כלל, טיפוסים שצוחקים על הכל הם אחד משניים; או שהם מיואשים ואין להם מוטיבציה להתחיל ולשפר את מצבם ולכן הם עושים צחוק מכל דבר, או שהם סתם עצלנים ואין להם כוח להתאמץ ולתקן את עצמם ולכן במקום להתאמץ הם צוחקים.
אז אם אתם עוד מאמינים ויש לכם אנרגיות לשנות – עוד תצליחו בע"ה.
וצוחק מי שצוחק אחרון...
סיפור- הכותל
הגיעו לכותל. מקס מביט סביבו, והנה בא אדם אחד וביקש להניח לו תפילין. נתן לו כיפה גדולה מנייר, והניחה על ראשו. נטל אותו אדם את התפילין וביקש לכורכם על ידו של מקס. זלגו עיניו של מקס דמעות. אמר לאותו אדם: הנח לי. כרך מקס בעצמו את התפילין על ידו, והניח על ראשו. חזר וכרך על אצבעו שלוש כריכות, ופיו ממלמל מאליו: 'וארשתיך לי לעולם'. הגיע ידו על הבתים של התפילין, וחזר והגיע אותה על פיו, ונשק אותה. הגיש לו אות אדם דף, וביקש לקרוא עימו: "שמע ישראל", הראה לו מקס בידו שיניח לו. התקרב אל הכותל, עמד מולו ובכה. הקשיב לתפילתו המופלאה של חכם מוהדב, והיונים מנהמות בכנפיהם. יום שני בשבת היה, וקראו בתורה. ביקשו להעלות אותו. שאלו לשמו. אמר: מקס בן ז'ק. תיכף קפץ ותיקן תוך כדי דיבור: רפאל מנחם בן יעקב. זלגו עיניו דמעות וליבו הומה, שלוש-עשרה שנה לא הניח תפילין, שלוש-עשרה שנה לא עלה לתורה, שלוש-עשרה שנה לא קרא אותו שום אדם רפאל מנחם.
בירך על התורה לאחריה: אשר נתן לנו את תורתו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכנו. לא הספיק לומר: "ברוך", עד שעצרו אותו הדמעות. הביט בו חכם מוהדב באהבה, וגמר איתו את הברכה. נשק רפאל מנחם את ידו של חכם מוהדב, כשם שהיה נושק את ידו של זקנו חכם חייא, וביקש אותו שיעשה השכבה. התחיל חכם מוהדב לומר בקיצור כמו שאומרים על אדם פשוט: המרחם על כל בריותיו, הוא יחוס ויחמול וירחם על נפש... והיטה אוזנו לשמוע את השם, לחש לו רפאל מנחם: נפש זקני המרוחם, חכם חייא בן חכם רפאל, שהשבוע פקידת פטירתו. נזדעזע חכם מוהדב, וכמעט צעק: שפורטה? ניענע רפאל מנחם בראשו, ושערו הארוך התנדנד מצד אל צד. אחז חכם מוהדב בידו בחוזקה, וחזר על ההשכבה ואמר כדרך שאומרים בחלב על גדולי גדולים: והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה... מה רב טובך אשר צפנת ליראיך... לנשמת החסיד הדיין המצוין, הבקי בכל עניין, החכם השלם והכולל, ענוותן כהלל, חכם חייא...
רפאל מנחם לא שמע יותר. שיקע את פניו בסידור, והלך לו אצל הכותל. אמרו, עמד אצל הכותל, לא נע ולא זע עד שלוש שעות. חכם מוהדב המתין לו כל אותו הזמן כשהוא קורא חק לישראל. ניגש אליו, נטל את ידו ולקח אותו עימו.
לימים אמר רפאל מנחם: הרבה שאלות טורדות היו לי, והרבה ספקות אמיתיים, אלא שבכל ברכה וברכה שהתחנן בה החכם בדרך אל הכותל המערבי, הרגשתי שנפתר לי ספק אחד עד שבירכתי על התורה, והרגשתי שאין לי עוד מה שאשאל.
(אמת מארץ תצמח / הרב חיים סבתו)
למה ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות שטיפת כלים בשבת
רמב"ם וכוזרי
למה באנו לעולם הזה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
