ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
פרשת בראשית – ר' צדוק מלובלין
היום נלמד מתוך תורתו של ר' צדוק מלובלין. על פרשת בראשית שואל ר' צדוק שאלה שבזכותה נעמיק בערכו של חודש תשרי – מדוע אנו מתחילים את התורה בחודש תשרי ולא בחודש ניסן? הרי ישראל מונים את השנה לפי הלבנה – החודשים, וראשון לחודשי השנה הוא חודש ניסן. אם כן – למה לא תיקנו שיתחילו ויסיימו את התורה בחודש ניסן?
היום נראה את החלק הראשון של התשובה. ר' צדוק תולה את הדבר במחלוקת בין ר' אליעזר לבין ר' יהושע מתי נברא העולם ומתי עתידין להיגאל – בתשרי או בניסן. לפי ר' אליעזר הגאולה תהיה בתשרי. גאולה כזאת תלויה בתשובתן של ישראל, וחודש תשרי של הגאולה יהיה חודש שבו ישובו בתשובה שלימה, דרך 'מסלול חגי תשרי' – ראש השנה, יום כיפור וסוכות. לעומת זאת, לפי ר' יהושע הגאולה תהיה כמו במצרים, שלא הייתה תלויה בדרגה הרוחנית של עם ישראל, אלא מצד החלטתו של ה' לגאול את עמו.
בפרשת בראשית מופיע כוחו של משיח – הפסוק 'ורוח אלהים מרחפת על פני המים' רומז לפי המדרש לרוחו של משיח. המשיח עתיד לתקן את חטא הנחש (ניתן אף למצוא רמז לדבר – נחש בגימטריא (358) שווה למשיח). תיקון פרשת בראשית בחודש תשרי נובע מהרצון הגדול של עם ישראל להיגאל, ואף שעברו החגים ולא זכינו לגאולה, עדיין בכל החודש ראויים להיגאל. מחר נעסוק בכוחה של השבת והקריאה בתורה בפרשת בראשית לעורר את כוחו של המשיח.
מתחילין בראשית אחר שמחת תורה, אף דניסן ראשון לחודשי הלבנה וישראל מונין ללבנה, כמו שאמרו בבראשית רבה (ו', ג'), ולמה לא תיקנו שיתחילו בראשית אחר פסח ויסיימו בפסח.
אך בגמרא (ראש השנה י"א.) לר' אליעזר, דבתשרי נברא העולם, בתשרי עתידין להגאל, ולר' יהושע דבניסן נברא, בניסן עתידין להגאל. והענין דבפרשת בראשית כתיב: "ורוח אלהים מרחפת על פני המים". ובמדרש רבה (בראשית רבה ב', ד') "זה רוחו של משיח וכו'". והיינו כשנברא האדם ישר שלא יקלקל אך מכל מקום יהיה כח לנָחָש לכנוס ולגרום הקלקול. על זה נברא אז רוחו של משיח, שיבוא עת שיהיה משיח שאז יתוקן העולם שלא יוכל להתקלקל, שישחוט הקב"ה ליצר הרע כמו שאמרו בסוכה (נ"ב א).
ולר' אליעזר שבתשרי נברא העולם, הסדר הוא שיהיה הגאולה בתשרי, שבראש השנה יהיה התעוררות התשובה על ידי תקיעת שופר כמו שנאמר (עמוס ג', ו'): "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו". ואחר כך יום הכפורים לתקן כל העבר, וכשיזכו יהיה אז היחוד. ואחר כך סוכות זמן שמחתינו ומלחמת גוג ומגוג בסוכות. ואף שעל ידי התשובה זמן הגאולה תמיד כמו שנאמר (תהלים צ"ה, ז'): "היום אם בקולו תשמעו" כמו שאמרו בסנהדרין (צ"ח א), אך בעתה (הגמרא אומרת שהגאולה יכולה לבוא בעתה – בזמנה, או מוקדם יותר – 'אחישנה', במידה ועם ישראל ישוב בתשובה. כוונתו של ר' צדוק כאן היא לגאולה שתבוא 'בעתה' – בחודש תשרי, ולא 'אחישנה', שהרי בגאולה של 'אחישנה' הגאולה יכולה לבוא בכל זמן) יהיה התעוררות התשובה מצד ה' יתברך וכמו שנאמר (יחזקאל ל"ו, כ"ו): "והסירותי את לב האבן וגו'" וכתיב (שם, כ"ז): "ועשיתי את אשר בחוקי תלכו".
ולר' יהושע שבניסן נברא העולם נברא אז רוחו של משיח, שיהיה הגאולה בניסן כשיהיה בעתה, ויהיה הסדר כמו גאולת מצרים - מצד ה' יתברך. שיהיה מכות, ויתבררו ישראל בכל העשר מדות, ויהיה הגאולה מצד ה' יתברך.
ועל כן תיקנו שיסיימו התורה בתשרי ואחר סוכות, אף שרואין שעדיין לא היה התיקון כראוי, מכל מקום כל החודש מוכן ומסוגל לתשובה וכמו שאמרנו במה שאמרו בתנחומא (האזינו ד') שעל שם זה נקרא מזלו מאזנים.
(פרי צדיק בראשית, פרשת בראשית ה')
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
