ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
סיפור זה הוא סמל לחיבת המצוות, שאפילו בעת הפטירה מצטער הגר"א על הפרידה מהמצוות. יתר על כן – המצוות הן למעשה פעולות גשמיות, שלהן יש משמעות רוחנית אדירה. לפיכך, דווקא המצוות ,(אפילו יותר מלימוד התורה), מראות את יתרון העולם הזה, שבו ביכולתנו לפגוש את ה' בעולם החומרי, וזאת על ידי הפעולות הגשמיות של המצוות. בעולם הבא, לעומת זאת, יש מפגש רוחני עם ה', אך אין מפגש עימו במימד הפיזי.
מתאימים הדברים לגר"א, שהביא את דבר ה' עד לפרטי פרטים בדקדוקי ההלכה שלו, ועוד ועוד. וכבר אמרו, שפעמים רבות בעת פטירתו של האדם, מתרחש מאורע או נאמר משפט - המבטא נקודה תמציתית של חיי האדם.
מתאימים הדברים גם לחג הסוכות, המהווה יותר מכל סמל להבאת דבר ה' לעולם בפעולות הגשמיות של המצוות. בסוכות, כל חיינו הם מצווה. "כל שבעת הימים, אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי... אוכל ושותה ומטייל (מלשון- יושב בצל, 'טולא' בארמית משמעותה 'צל' בעברית) בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח:).
למעשה, הימים בשנה שבהם בדרך פשוטה וטבעית, אפשר ל'הספיק' ולעשות הכי הרבה מעשים של מצוות הם ימי חג הסוכות. פשוט, כל רגע שאנו יושבים בסוכה, אנו מקיימים מצווה, ואפילו כשאנו ישנים בסוכה אנו מקיימים המון מצוות. זוהי המצווה הכמעט יחידה שאפשר לקיים אפילו בזמן השינה, זמן שבו אנו נמצאים במציאות של חוסר מודעות, ובכל זאת ביכולתנו לקיים פעולה גשמית ומעשית של מצווה, וזהו החידוש של חג הסוכות.
למעשה, יש עוד מצווה אחת שדרכה אנו יכולים לקיים המוני מעשי מצוות בכל רגע נתון, והיא מצוות ישיבת ארץ ישראל. אלו שתי המצוות היחידות, שבהם נכנסים לתוך המצווה אפילו עם הנעליים החומריות והמגושמות. ואכן, מסיבה זו דימה הגר"א שתי מצוות אלו זו לזו, על פי הפסוק – "ויהי בשלם סוכה (מצוות סוכה) ומעונתו בציון (מצוות ישיבת ארץ ישראל)". ומתאימים הדברים לגר"א, שדחף את תלמידיו לעלות לארץ וליישבה, ומבחינות רבות היה המחולל הראשון של תנועת השיבה לארץ בדורותינו.
אכן, כדאי לכולנו להתעורר מכך, ולייקר את מעלת המצוות. ובסוכות, הרי קל הדבר, אפשר להשתדל לשהות בסוכה כמה שיותר, ולהרוויח הרבה מצוות. אצטט כאן מהספר 'מעילו של שמואל' (עמ' רסה) על הגאון רבי שמואל אהרון יודלביץ זצ"ל (גיסו של הרב אלישיב זצ"ל) – "אומר היה, מצוות סוכה נפלאה היא... בכל רגע שהוא יושב בסוכה, בכל שבריר שנייה, מקיים הוא מצווה... מה היינו אומרים על אדם, שנכנס לסוכה בערב החג , ולא יצא ממנה עד התקדש חג שמחת תורה? התכנס שם מניין לתפילה, והכל בסוכה... היינו מקנאים בו, כמה מצוות הוסיף. אבל גם להם יש גבול, 'שבעת ימים'. אילו ניתן להכפיל שרשרת מצוות רצופה זו לחצי שנה? אבל אין לשגות בדמיונות, דר זה אינו בנמצא.
אך לא, טעות בידינו! דבר זה נמצא, ובפועל ממש. לשיטת הרמב"ן, מצוות ישוב ארץ ישראל נוהגת בזמן הזה מן התורה, והאדם המתגורר בארץ הקודש- כאילו מסתופף בצל הסוכה! היש ערוך להמוני מצוותיו? אלא מאי, 'מצוות צריכות כוונה', יש להתכוון לכך, ומשעה שאתה חדור בידיעה זו, המונה פועם, והמצוות מצטרפות ברצף..."
לא צריך לחכות, חלילה, ליום האחרון, כדי להצטער על הפרידה מהמצוות. בואו נשמח על הזכות הגדולה שלנו להתחבר לה' במעשה מצוות. סוכות הוא חג שמחתנו, והוא גם חג החיים ('לולב' בגימטריה 'חיים'). נשב זמן רב בסוכה, ונעשה 'חיים', חיים של מצוות. נשהה אך ורק בארצנו הקדושה הקרויה 'ארצות החיים', ונכוון להרוויח הרבה מצוות וחיים. אשרינו! חג שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
