ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
סיפור זה הוא סמל לחיבת המצוות, שאפילו בעת הפטירה מצטער הגר"א על הפרידה מהמצוות. יתר על כן – המצוות הן למעשה פעולות גשמיות, שלהן יש משמעות רוחנית אדירה. לפיכך, דווקא המצוות ,(אפילו יותר מלימוד התורה), מראות את יתרון העולם הזה, שבו ביכולתנו לפגוש את ה' בעולם החומרי, וזאת על ידי הפעולות הגשמיות של המצוות. בעולם הבא, לעומת זאת, יש מפגש רוחני עם ה', אך אין מפגש עימו במימד הפיזי.
מתאימים הדברים לגר"א, שהביא את דבר ה' עד לפרטי פרטים בדקדוקי ההלכה שלו, ועוד ועוד. וכבר אמרו, שפעמים רבות בעת פטירתו של האדם, מתרחש מאורע או נאמר משפט - המבטא נקודה תמציתית של חיי האדם.
מתאימים הדברים גם לחג הסוכות, המהווה יותר מכל סמל להבאת דבר ה' לעולם בפעולות הגשמיות של המצוות. בסוכות, כל חיינו הם מצווה. "כל שבעת הימים, אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי... אוכל ושותה ומטייל (מלשון- יושב בצל, 'טולא' בארמית משמעותה 'צל' בעברית) בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח:).
למעשה, הימים בשנה שבהם בדרך פשוטה וטבעית, אפשר ל'הספיק' ולעשות הכי הרבה מעשים של מצוות הם ימי חג הסוכות. פשוט, כל רגע שאנו יושבים בסוכה, אנו מקיימים מצווה, ואפילו כשאנו ישנים בסוכה אנו מקיימים המון מצוות. זוהי המצווה הכמעט יחידה שאפשר לקיים אפילו בזמן השינה, זמן שבו אנו נמצאים במציאות של חוסר מודעות, ובכל זאת ביכולתנו לקיים פעולה גשמית ומעשית של מצווה, וזהו החידוש של חג הסוכות.
למעשה, יש עוד מצווה אחת שדרכה אנו יכולים לקיים המוני מעשי מצוות בכל רגע נתון, והיא מצוות ישיבת ארץ ישראל. אלו שתי המצוות היחידות, שבהם נכנסים לתוך המצווה אפילו עם הנעליים החומריות והמגושמות. ואכן, מסיבה זו דימה הגר"א שתי מצוות אלו זו לזו, על פי הפסוק – "ויהי בשלם סוכה (מצוות סוכה) ומעונתו בציון (מצוות ישיבת ארץ ישראל)". ומתאימים הדברים לגר"א, שדחף את תלמידיו לעלות לארץ וליישבה, ומבחינות רבות היה המחולל הראשון של תנועת השיבה לארץ בדורותינו.
אכן, כדאי לכולנו להתעורר מכך, ולייקר את מעלת המצוות. ובסוכות, הרי קל הדבר, אפשר להשתדל לשהות בסוכה כמה שיותר, ולהרוויח הרבה מצוות. אצטט כאן מהספר 'מעילו של שמואל' (עמ' רסה) על הגאון רבי שמואל אהרון יודלביץ זצ"ל (גיסו של הרב אלישיב זצ"ל) – "אומר היה, מצוות סוכה נפלאה היא... בכל רגע שהוא יושב בסוכה, בכל שבריר שנייה, מקיים הוא מצווה... מה היינו אומרים על אדם, שנכנס לסוכה בערב החג , ולא יצא ממנה עד התקדש חג שמחת תורה? התכנס שם מניין לתפילה, והכל בסוכה... היינו מקנאים בו, כמה מצוות הוסיף. אבל גם להם יש גבול, 'שבעת ימים'. אילו ניתן להכפיל שרשרת מצוות רצופה זו לחצי שנה? אבל אין לשגות בדמיונות, דר זה אינו בנמצא.
אך לא, טעות בידינו! דבר זה נמצא, ובפועל ממש. לשיטת הרמב"ן, מצוות ישוב ארץ ישראל נוהגת בזמן הזה מן התורה, והאדם המתגורר בארץ הקודש- כאילו מסתופף בצל הסוכה! היש ערוך להמוני מצוותיו? אלא מאי, 'מצוות צריכות כוונה', יש להתכוון לכך, ומשעה שאתה חדור בידיעה זו, המונה פועם, והמצוות מצטרפות ברצף..."
לא צריך לחכות, חלילה, ליום האחרון, כדי להצטער על הפרידה מהמצוות. בואו נשמח על הזכות הגדולה שלנו להתחבר לה' במעשה מצוות. סוכות הוא חג שמחתנו, והוא גם חג החיים ('לולב' בגימטריה 'חיים'). נשב זמן רב בסוכה, ונעשה 'חיים', חיים של מצוות. נשהה אך ורק בארצנו הקדושה הקרויה 'ארצות החיים', ונכוון להרוויח הרבה מצוות וחיים. אשרינו! חג שמח!
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כאב הגלות ותקוות הגאולה
קריעת ים סוף ומשל הסוס
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
