^ 1 הרחבה במכילתא, 'בשלח', ו לעניין "ויבוא עמלק".
^ 2 דוגמא לכך בפירושו של רב"צ אדלר לשיר השירים רבה ד, יט, לעניין חזקיהו ואי אֲמִירַת השירה.
^ 3 מל"ב ג', ז. הפניה סתמית מכאן ואילך הן לפסוקים, הן למפרשים, מכוונת למל"ב.
^ 4 סנהדרין מג ע"ב-מד ע"א.
^ 5 שם.
^ 6 עוד על כך בספר 'בית דוד' דרוש ו.
^ 7 על פי ירושלמי פאה פ"א ה"א, בעניין דורו של אחאב שירדו למלחמה ונצחו בגלל אחדותם למרות שעבדו עבודה זרה.
^ 8 אף רות המואבייה ביררה שורש זה בדבקותה בנעמי - רות א', ז-יז.
^ 9 הסיוע הנכרי למלכי יהודה וישראל נעשה רק אחרי הברית שנוצרת פנימה, ביניהם.
^ 10 ג', י.
^ 11 רד"ק שם.
^ 12 מלבי"ם שם.
^ 13 צפניה ב', טו.
^ 14 על הקשר בין גאווה לעבודה זרה - בישעיהו ב', ה-כב, ובסוטה ד ע"ב - דברי רבי יוחנן בשם רשב"י ומעצמו.
^ 15 'מצודת דוד' ג', י.
^ 16 הרחבה בפירוש 'תורה תמימה' במדבר יב', א-ו, בעניין הענווה.
^ 17 אבות פ"ב מ"א - ופירוש 'רוח חיים' שם.
^ 18 מלבי"ם ויקרא א', ג, ד"ה יקריב אותו לרצונו.
^ 19 ג', יא.
^ 20 הרחבה ב'כוזרי', מאמר ראשון, סעיפים מא-מג.
^ 21 עוד על כך בפירוש רש"ר הירש בראשית יב', א, בעניין "לך לך".
^ 22 על פי פירוש רד"ק ג', יא, ד"ה פה אלישע.
^ 23 ד', כז.
^ 24 כפי שאומר הרמב"ם ב'מורה נבוכים' ח"ב פט"ז, שבמקום שאין העיון האנושי מגיע - שם מכריעה האמונה.
^ 25 ג', יא.
^ 26 מל"א י"ט, טו-כא.
^ 27 הרחבה בהקדמת הרמב"ם ל'י"ד החזקה'.
^ 28 הובאו בפירוש רד"ק ג', יא.
^ 29 מל"א י"ח, לט.
^ 30 ורק משום כך 'סמך' אליהו על הנס, וערך את כל המאורע בהר הכרמל.
^ 31 במדבר י', לה-לו; וכן שופטים ה', כג; וכן בתהלים פ"ג, א-ד.
^ 32 ג', יא.
^ 33 ברכות ז ע"ב.
^ 34 ג', יא.
^ 35 רש"י, ברכות מז ע"ב, ד"ה שלא שימש ת"ח.
^ 36 פירוש 'רוח חיים' על פרקי אבות, פ"ג מ"ג, בעניין "שניים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה".
^ 37 שו"ת 'חתם סופר', 'אורח חיים' סימן ר"ח.
^ 38 פרקי אבות פ"ו מ"ו - "בדיבוק חברים".
^ 39 ברכות סב ע"א.
^ 40 פירוש הגאון רבי צבי הירש חיות לברכות ז ע"ב, על פי הגר"א ד"ה שימושה.
^ 41 מל"א י"ט, כא.
^ 42 וב'תנא דבי אליהו' פ"ה, ו, נלמד כל עניין השימוש שגדול מהלימוד מהמילה: "וישרתהו".
^ 43 כפי שנשלל הדבר בפסחים כב ע"ב - בדברי ר' שמעון.
^ 44 הרחבה בדברי הרמב"ם הלכות תלמוד תורה, פ"ד הלכות א-ה.
^ 45 שהרי יכולתם מצד עצמם - הוכחה כמוגבלת וכמצויה במבוי סתום, כפי שלמדנו לעיל.
^ 46 הרחבה בעניין החתירה אל האמת בהבנת הלימוד - באבות פ"ד מ"א - בדברי בן זומא: "איזהו חכם - הלומד מכל אדם".
^ 47 רד"ק, וכן 'מצודת דוד', ג', יב.
^ 48 שם.
^ 49 מלבי"ם שם.
^ 50 המשך פירושו שם.
^ 51 רד"ק שם.
^ 52 המשך פירושו של רד"ק שם.
^ 53 שם, יג.
^ 54 ירמיהו ל', ז.
^ 55 וכן ב'ילקוט שמעוני', מל"א י"ט.
^ 56 פסחים סו ע"ב.
^ 57 דבר זה נלמד שם על פי במדבר ל"א, יד, בעניין "ויקצוף".
^ 58 ג', טו.
^ 59 בבא מציעא פד ע"א.
^ 60 הרחבה ב'מעייני הישועה' לגרי"מ חרל"פ, 'מי מרום' ח"ו קצד-קצה.
^ 61 עוד על כך בשו"ת 'כתב סופר' אבן העזר מ"ז, וכן אורח חיים נ"ז.
^ 62 רמב"ם הלכות דעות פ"ב.
^ 63 ובהקשר זה גם כן ניתן לראות ש'כל האומר... חטא - אינו אלא טועה' - שבת נה ע"א.
^ 64 שבת קה ע"ב, לעומת השלילה ב"דקעביד נחת רוח ליצרו".