ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
הכל חייבין בקריאת מגילה, אנשים ונשים. שהרי המן רצה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד.
ואין האשה יכולה לומר לבעלה אתה שליח שלי לשמוע את המגילה, אלא היא חייבת לשמוע בעצמה. ואינה חייבת לעקוב אחר הקריאה מתוך מגילת קלף או גויל, אלא יכולה לקחת חומש ולשמוע את הקריאה.
ואם נמנעה מלבא לבית הכנסת ונשארה בביתה - כשיחזור הבעל מבית הכנסת יקרא לה את המגילה בטעמיה ודקדוקיה. ואם אינו יודע לקרא ישכור חזן כדי שיקרא לאשתו (עיין לבא"ח פרשת תצוה אות א').
יש שמכים בכל מיני רעשנים וכדו' בעת אמירת "המן" והדבר לעיתים גורם להפרעה. ועל כן ביום פורים יש בבית הכנסת שלנו ג' מניינים לתפלת שחרית, כדי שגם אלו שקמים מאוחר ישמעו את קריאת המגילה. ובלילה ישנם שני מניינים, ובמנין השני בלילה לא מכים באמירת "המן" כיון שלמנין זה באות נשים ויש מהן בהריון.
שמות הקדש במגילה
במגילה לא מוזכר שם ה' במפורש, אבל הוא רמוז בכמה מקומות במגילה בראשי תיבות וסופי תיבות, למשל בפסוק "יבא המלך והמן היום" (אסתר ה, ד) - ר"ת יקוק. יש שעושים סימן בראש כל עמודה שבה רמוז שם ה', ומ"מ אין הקורא חייב לכוון בזה (ועיין "שר שלום" כוונות זמניות משנת תרפ"א עמוד נ"ג ועמוד נ"ד שמות קדש הרמוזים במגילה, ובסך הכל ישנם מ"א שמות, עי"ש).
ואת עשרת בני המן תלו
יש מגילות שבהם ציורים נפלאים מענייני המגילה. ופעם אחת הראו לבעל הבא"ח מגילה מעין זאת והוא אמר שהתמונות שבהם רואים את המן ועשרת בניו תלויים על עץ אחד, הם טעות, כי המן נתלה בפסח - ורמז לכך "וישבות המן ממחרת הפסח", ורק בניו נתלו ביום י"ד באדר, כי ביום י"ג נהרגו (עיין מגילת אסתר פרק ט'. ועיין ב'תורה לשמה' סי' שכ"א).
וכיון שצריך לשמוע כל מילה מהקריאה, יזהר שלא יסתכל על הציורים כדי שלא יסיח דעתו מהקריאה.
קיימו וקבלו
וכתוב במגילה "קיימו וקבלו היהודים" (אסתר ט, כז). אומרים חז"ל כל המעלה של פורים זה קיימו וקבלו - קיימו מה שקבלו כבר. היה אומר דודי הרה"ג יהודה צדקה זצ"ל - ראש ישיבת 'פורת יוסף', כשבא הקב"ה ורצה לתת את התורה לעם ישראל במתן תורה, הוא כפה עליהם הר כגיגית ואמר להם אם תקבלו מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם, כלומר קבלת התורה היתה מתוך כפיה ועד אז לא למדו מתוך שמחה. אבל בזמן מרדכי ראו שאין מי שיעזור להם, ורק התפילות ולימוד התורה הם שעזרו, ואז הרגישו בערך ובחשיבות של התורה הקדושה ועל כן קבלוה עליהם ועל זרעם בשמחה ובטוב לבב, וזהו שכתוב "ליהודים היתה אורה ושמחה" - אורה זו תורה.
ויהי רצון, שכל שונאינו יפלו תחתינו, אויבנו ילבשו בושת ועלינו ירחם. ויהי רצון שכל התפילות שהתפללנו היום (היתה תפילה של ערב ר"ח בכותל המערבי ובה השתתפו רבנים מכל העדות וכן היה קהל רב בפ"י בפע"ע), וכל התפילות של עם ישראל יתקבלו בשמים, והקב"ה ישלח לנו את משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
