ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- ספריה
- קבעוני לדורות
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דקלה אלואי ז"ל
אם אכן מתברר עד היכן מגיעה תביעת "לך כנוס", ומהותה של הרֵעות מצד היבטיה הפנימיים - מתחדשת בפורים, אזי מדוע חוגגים שני ימים שונים 1 בי"ד ובט"ו באדר, ומתחלקים לאוכלוסיה של "מוקפות חומה מימות יהושע בן נון" וציבור של עיירות וכפרים, ולא קרב זה אל זה?
בחינת העניין קשורה הן למושג ההלכתי של "'לא תתגודדו' 2 - לא תעשו אגודות אגודות" 3 , הן להבנת הדרך שבה נבנית האחדות באמתיותה 4 .
מושגים אלו מלמדים כי חומרתו של הפיצול ועיוותיה של המחלוקת - אינם בעצם הגוון של האנשים, או בעצם השוני בין הפרצופים והדעות 5 . אדרבה, חז"ל ביארו לנו בחוכמת הקודש 6 - "כשם שפרצופיהם אינם שוים כך דעותיהם אינן שוות". לאמר, כפי השוני הטבעי , הנשמתי - שבא לידי ביטוי בלבוש הגופני והפרצופי 7 , כך גם השוני של האופי 8 ושל הדעות במובנן של תפיסות עולם 9 . ממש כמו שהתורה מתוארת כ"פטיש יפוצץ סלע" 10 ומתחלקת ל"שבעים לשונות" 11 ודווקא בגלל שאלוקית היא , אזי כל "דִבּוּר וְדִבּוּר שיצא מפי הקב"ה נחלק לשבעים לשונות" ונכללים בתורה אותם שבעים גוונים שונים 12 המחוברים כולם 13 אל המקור האחד, האלוקי 14 .
כאן נקודת המבחן!
אם יודע כל אחד לזהות 15 באמת ובכנות את ייחודו 16 , ומתוך כך נפתָח להכיר בייחודו של זולתו, ולתת לכך מקום ערך וסיוע 17 , ובהקשר זה - אין סתירה כלל בין אהבה לתוכחה 18 ובין אחדות לביקורת 19 , או אז נבנית האמת כולה במילואה בעָצמתה ובטהרתה. לכן אם יזהו אנשי הערים המוקפות את עצמם ואת תפקידם וילכו לחגוג בט"ו, ומשום כך יתנו מקום לאנשי העיירות והכפרים לזהות את ייחודם ולחגוג בי"ד - או אז נבנית אחדות כוללת , אמִתית, שאין בה דחיקת גוון אחד מחוץ לתמונה 20 , ומאידך, אין בה פרטיות מנותקת ומנוכרת 21 אלא "יחד, כולם קדושה לך ישלשו", "ונותנים רשות זה לזה להקדיש ליוצרם" 22 , וכך ינהגו גם אנשי העיירות והכפרים כלפי זיהוי עצמיותם ביחס לערים המוקפות חומה. מתוך כך שמחת המצווה של פורים תפרוץ ותרבה עוד יותר בגלל ההשתייכות 23 לאחדות אמתית וטהורה כזאת, ובכך תטוהרנה כל הקטנוניות והחשדנות, כמו גם האנוכיות 24 .
אשר על כן, לא בכדי נקבע עניינן של "המוקפות חומה" דווקא מימות יהושע בן נון, ולא רק מימות אחשורוש 25 . אחד הנימוקים לקביעה זאת, קשור לעניינה של ארץ ישראל ולמהותה, שמפני כבודה של ארץ-חיינו 26 , נקבעות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון. אין זה כבוד חיצוני אלא מפני ערכה 27 של הארץ שהיא מקור האחדות 28 והערבות ההדדית, ורק בה יתקיים בנו - "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" 29 . אמנם יש כאן שוני בין השבטים וגוון בין הנחלות, אבל הכל עולה לקנה אחד , כפי האחדות האלוקית של השראת השכינה בעם ובארץ כאחד 30 . בזכרונה של ארץ ישראל, טמון, אפוא, גם יסוד האחדות האמִתית שמכוחו נסוב "לך כנוס", שהוא שורשו של הניצחון על עמלק, באחדות לעומת הפיצול, כאשר נבנית עצמיותנו האישית, המשפחתית, התורנית, התרבותית, הלאומית והעולמית 31 . שאֶל כל אלו מנסָה הנשמה להתחבר ולהשתייך ביתר שאת בימי הפורים 32 .
ל. לב שמח, עַיִן טובה ולשון נקייה
אם אכן מתעוררת בימי הפורים התחושה הפנימית של ההשתייכות לנשמה הישראלית, ובאמת, מתוך כך אמורים להתגלות גם רבדיה היותר עמוקים של האישיות הפרטית, אזי עשוי האדם להתחבר אל הטהרה של הנשמה , חיבור שיהיה בכל נימי נפשו , ללא מחיצות, ללא שחיקה, ללא עיכובים רגילים של חיי היום יום 33 . בשעות חיבור שכאלו, עת קוראים במגילה על הגלגל המסתובב 34 , עת נפתחים, נפעמים ומתחדשים מגודל הופעת המהלך האלוקי, דרך מעשה בני האדם 35 , ומצרפים לכך את עשיית ההלכות 36 של משלוח מנות ומתנות לאביונים 37 - כל אלו יחד פועלים על הנפש במועדם של ימים מיוחדים אלו, את פעולת הטהרה בתוך מערכת החיים הטבעיים 38 .
אז אמור להתגלות הלב השמח בעצם מציאותו, לב בשר ולא לב אבן 39 , לב באמת פתוח, רגיש ולא אטום ושָחוּק, לב טהור בטהרה האלוקית 40 .
הלב הזה מביא לעין טובה 41 . הרבה דברים שליליים כוחם רק בדמיון, בסחף, באיבוד הפרופורציות 42 . משעה שמתקלפים מהקליפות החיצוניות, ומתגלה התוך האלוקי 43 , אין מקום לעין רעה 44 , לקפדנות 45 , לקנאה 46 , להתחשבנות, לחטטנות ולקטנוניות.
ולכן, מתגברת האמונה כי "בצלם אלקים עשה את האדם" 47 ומתחזקת התחושה של "ישמח ה' במעשיו" 48 , וכל הדבקות בטוב האלוקי וביושרו - מתמקדת ב"יתמו חטאים מן הארץ" 49 , ולא בחוטאים 50 . השאיפה אל הטוב והגעגועים אל הטוהר 51 , רק הולכים ומתגברים עד כלות הנשמה 52 , בכל עָצמתה.
ולכן אַל להם לימי הפורים להיות חלילה 'פסק זמן' המתיר את כל האסור בדיבור במשך השנה 53 . לשונו של האדם בשעת האמת הזאת, צריכה להיות לשון נקייה , עדינה, מסייעת, מתקנת, מעודדת, אוהבת ומאחדת 54 .
לא עת של זִלְזוּל ולעג, 'ירידות' על אנשים ודעות 55 , ולא זמן של חופש מופקר 56 , אלא אדרבא, ביטויים של אמת, טוב וטוהר. וב'כוסו' גם ניכר האדם 57 , האם אז הוא מגלה את חיבורו העמוק אל האמת 58 או שמא הגיע רק עד הרבדים השטחיים בלבד 59 , ושאותם הוא מוציא החוצה ללא ערך וללא תוכן 60 .
^ 1 על פי אסתר ט', כא.
^ 2 דברים י"ד, א.
^ 3 מסכת יבמות יג ע"ב.
^ 4 פירוש 'עולת ראי"ה', ח"א, עמ' של-שלא, על "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם".
^ 5 שהרי נאמר באבות פ"ה מכ"א: "כל מחלקת שהיא לשם שמים - סופה להתקיים".
^ 6 מסכת ברכות נח ע"א.
^ 7 הרחבת עיקרון זה - ב'תפארת ישראל' למהר"ל, פ"ז.
^ 8 אלא שצריך להשתדל לנקות עד כמה שיותר, את הנגיעות האישיות, והשוחד העצמי.
^ 9 גם בדברי הרמב"ם ב'י"ד החזקה' וב'מורה נבוכים', הלכות דעות שהן הלכות הנפש והמידות, קשורות להלכות של אמונות ותפיסות עולם. כגון: הלכות דעות פ"ב ו'מורה נבוכים' ח"ג פ"מד.
^ 10 על פי נבואת ירמיהו כ"ג, כט.
^ 11 על פי מסכת שבת פח ע"א, דברי ר' ישמעאל, שם.
^ 12 הרחבה בפירושי רש"י ותוספות בשבת שם.
^ 13 בין במודע ובין שלא במודע.
^ 14 "וכולם מפי רועה אחד נתנו" - על פי מסכת חגיגה ג ע"ב.
^ 15 "דובר אמת בלבבו" - תנא דבי אליהו פכ"א, ופירוש 'עולת ראיה', ח"א, עמ' קא-קב.
^ 16 על פי מסכת סנהדרין לח ע"א.
^ 17 הרחבה בספר 'אורות', 'אורות התחיה', יח, ובספר 'לנתיבות ישראל', ח"ב, עמ' רכו-רכז.
^ 18 בראשית רבה נו, בעניין "והוכיח אברהם".
^ 19 על פי דברי ר' יוחנן בן נורי בתיאור התנהגותו של ר' עקיבא - מסכת ערכין טז ע"ב.
^ 20 ל"בל ידח ממנו נדח" (שמו"ב י"ד, יד).
^ 21 הרחבה בויקרא רבה ד, כ, בעניין דברי רשב"י על אלעזר.
^ 22 מתוך תפילת 'יוצר אור' בשחרית, ומתוך תפילת 'קדושה' בצבור. על פי ישעיהו ו', ג, ו'ילקוט שמעוני' שם על "וקרא זה אל זה ואמר".
^ 23 מצד עצם הנשמה ולא מצד ההישגים וההבלטה האישית.
^ 24 וזוהי עוד בחינה של "פורים כיום הכפורים" בהסברת אותן חולשות, ובחשיפתה של השייכות הפנימית המזגית.
^ 25 על פי מגילה ב ע"ב.
^ 26 תלמוד ירושלמי, מגילה פ"א ה"א, דברי ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי.
^ 27 כמו שכיבוד הורים מוסיף ערך לאדם המכבד ומבטא בכך שאינו כפוי טובה, ואיננו נבל - על פי הרמב"ן, דברים ל"ב, ו.
^ 28 וכן מובא בסנהדרין מ"ג-מ"ד בעניין "הנגלות והנסתרות".
^ 29 שמו"ב ז', כג, ובזוהר פרשת 'פנחס' רעג.
^ 30 כמו פירוש ר"י אברבנאל לדברים י"ב, ו, בעניין "המקום אשר יבחר ה'" - כמקום המלמד על כלל ארץ ישראל.
^ 31 סנהדרין דף כ ע"ב.
^ 32 ובהרחבה פירוש 'כלי יקר' בראשית י"ב ובראשית כ"ב. ובדברי 'שם משמואל', פורים, תרמ"א.
^ 33 לעומת "שאור שבעיסה" - ברכות יז ע"א.
^ 34 ולכן אין לקרוא את המגילה למפרע, שלא על פי סדריה והשלמים שנכתבו ברוח הקודש - מגילה יז ע"א.
^ 35 כפי אחד ההיבטים של "אי אמירת" הלל בפורים, כי קריאת המגילה היא בעצמה כמו אמירת ההלל - על פי מגילה יד ע"א.
^ 36 כמו 'דרך החיים', בסידור 'אוצר התפילות' ח"ב, דיני פורים עמ' כו.
^ 37 אסתר ט', ומגילה ד ע"ב.
^ 38 הרחבה ב'דרך ה'' לרמח"ל, ח"ב פ"ב.
^ 39 יחזקאל ל"ו, כו.
^ 40 פירוש רד"ק שם.
^ 41 אבות פ"ב משניות ט"ז-י"ז.
^ 42 'עין אי"ה', ברכות, ח"ב, פ"ט, עמ' 277-274.
^ 43 כפי שלמדנו לעיל, כגון: פיסקאות ו-י; יג-יז.
^ 44 עוד על כך בפירוש ה'בן איש חי' לאגדות הש"ס, 'בן יהוידע', לברכות טז ע"ב, לתפילת רבי יהודה הנשיא.
^ 45 כתפילת 'אלוקי נצור...' אחרי תפילת העמידה.
^ 46 וכן בנבואת ישעיהו י"א על "וסרה קנאת אפרים".
^ 47 בראשית א', כו-כח; ב', ד-ט.
^ 48 תהלים ק"ד, לב.
^ 49 שם לה.
^ 50 על פי ברכות י ע"א - דברי ברוריה אשת רבי מאיר לאישָהּ.
^ 51 הרחבה בספר 'אמונות', לרב ישראל הס זצ"ל, ח"ב עמ' 185-175.
^ 52 עוד על כך, רבי יעקב מעמדין, בסידור 'בית יעקב', עמ' רעב-רעג.
^ 53 ולכן החיוב על נזק, כדברי 'ערוך השלחן', 'אורח חיים', ח"ג, תרצ"ה, י.
^ 54 מעין דברי 'אורחות צדיקים', 'שער השתיקה'.
^ 55 כמו התיאור של מחלוקת שלא לשם שמיים, בערבוב של משקעים אישיים - על פי 'יערות דבש' דרוש ב, ח.
^ 56 כביכול בעת שתייה, נפרצים הגדרים כי חלילה אי אפשר לדרוש מהאדם משמעת עצמית.
^ 57 על פי עירובין סה ע"ב.
^ 58 כולל השליטה העצמית בכוח הדיבור.
^ 59 כאשר הם אינם שיכים כלל ועיקר למהותו של החג.
^ 60 גם אם הדבר איננו ידוע, צריך לעשות כל מאמץ להתכונן כראוי לטהרתם של ימי הפורים.
^ 2 דברים י"ד, א.
^ 3 מסכת יבמות יג ע"ב.
^ 4 פירוש 'עולת ראי"ה', ח"א, עמ' של-שלא, על "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם".
^ 5 שהרי נאמר באבות פ"ה מכ"א: "כל מחלקת שהיא לשם שמים - סופה להתקיים".
^ 6 מסכת ברכות נח ע"א.
^ 7 הרחבת עיקרון זה - ב'תפארת ישראל' למהר"ל, פ"ז.
^ 8 אלא שצריך להשתדל לנקות עד כמה שיותר, את הנגיעות האישיות, והשוחד העצמי.
^ 9 גם בדברי הרמב"ם ב'י"ד החזקה' וב'מורה נבוכים', הלכות דעות שהן הלכות הנפש והמידות, קשורות להלכות של אמונות ותפיסות עולם. כגון: הלכות דעות פ"ב ו'מורה נבוכים' ח"ג פ"מד.
^ 10 על פי נבואת ירמיהו כ"ג, כט.
^ 11 על פי מסכת שבת פח ע"א, דברי ר' ישמעאל, שם.
^ 12 הרחבה בפירושי רש"י ותוספות בשבת שם.
^ 13 בין במודע ובין שלא במודע.
^ 14 "וכולם מפי רועה אחד נתנו" - על פי מסכת חגיגה ג ע"ב.
^ 15 "דובר אמת בלבבו" - תנא דבי אליהו פכ"א, ופירוש 'עולת ראיה', ח"א, עמ' קא-קב.
^ 16 על פי מסכת סנהדרין לח ע"א.
^ 17 הרחבה בספר 'אורות', 'אורות התחיה', יח, ובספר 'לנתיבות ישראל', ח"ב, עמ' רכו-רכז.
^ 18 בראשית רבה נו, בעניין "והוכיח אברהם".
^ 19 על פי דברי ר' יוחנן בן נורי בתיאור התנהגותו של ר' עקיבא - מסכת ערכין טז ע"ב.
^ 20 ל"בל ידח ממנו נדח" (שמו"ב י"ד, יד).
^ 21 הרחבה בויקרא רבה ד, כ, בעניין דברי רשב"י על אלעזר.
^ 22 מתוך תפילת 'יוצר אור' בשחרית, ומתוך תפילת 'קדושה' בצבור. על פי ישעיהו ו', ג, ו'ילקוט שמעוני' שם על "וקרא זה אל זה ואמר".
^ 23 מצד עצם הנשמה ולא מצד ההישגים וההבלטה האישית.
^ 24 וזוהי עוד בחינה של "פורים כיום הכפורים" בהסברת אותן חולשות, ובחשיפתה של השייכות הפנימית המזגית.
^ 25 על פי מגילה ב ע"ב.
^ 26 תלמוד ירושלמי, מגילה פ"א ה"א, דברי ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי.
^ 27 כמו שכיבוד הורים מוסיף ערך לאדם המכבד ומבטא בכך שאינו כפוי טובה, ואיננו נבל - על פי הרמב"ן, דברים ל"ב, ו.
^ 28 וכן מובא בסנהדרין מ"ג-מ"ד בעניין "הנגלות והנסתרות".
^ 29 שמו"ב ז', כג, ובזוהר פרשת 'פנחס' רעג.
^ 30 כמו פירוש ר"י אברבנאל לדברים י"ב, ו, בעניין "המקום אשר יבחר ה'" - כמקום המלמד על כלל ארץ ישראל.
^ 31 סנהדרין דף כ ע"ב.
^ 32 ובהרחבה פירוש 'כלי יקר' בראשית י"ב ובראשית כ"ב. ובדברי 'שם משמואל', פורים, תרמ"א.
^ 33 לעומת "שאור שבעיסה" - ברכות יז ע"א.
^ 34 ולכן אין לקרוא את המגילה למפרע, שלא על פי סדריה והשלמים שנכתבו ברוח הקודש - מגילה יז ע"א.
^ 35 כפי אחד ההיבטים של "אי אמירת" הלל בפורים, כי קריאת המגילה היא בעצמה כמו אמירת ההלל - על פי מגילה יד ע"א.
^ 36 כמו 'דרך החיים', בסידור 'אוצר התפילות' ח"ב, דיני פורים עמ' כו.
^ 37 אסתר ט', ומגילה ד ע"ב.
^ 38 הרחבה ב'דרך ה'' לרמח"ל, ח"ב פ"ב.
^ 39 יחזקאל ל"ו, כו.
^ 40 פירוש רד"ק שם.
^ 41 אבות פ"ב משניות ט"ז-י"ז.
^ 42 'עין אי"ה', ברכות, ח"ב, פ"ט, עמ' 277-274.
^ 43 כפי שלמדנו לעיל, כגון: פיסקאות ו-י; יג-יז.
^ 44 עוד על כך בפירוש ה'בן איש חי' לאגדות הש"ס, 'בן יהוידע', לברכות טז ע"ב, לתפילת רבי יהודה הנשיא.
^ 45 כתפילת 'אלוקי נצור...' אחרי תפילת העמידה.
^ 46 וכן בנבואת ישעיהו י"א על "וסרה קנאת אפרים".
^ 47 בראשית א', כו-כח; ב', ד-ט.
^ 48 תהלים ק"ד, לב.
^ 49 שם לה.
^ 50 על פי ברכות י ע"א - דברי ברוריה אשת רבי מאיר לאישָהּ.
^ 51 הרחבה בספר 'אמונות', לרב ישראל הס זצ"ל, ח"ב עמ' 185-175.
^ 52 עוד על כך, רבי יעקב מעמדין, בסידור 'בית יעקב', עמ' רעב-רעג.
^ 53 ולכן החיוב על נזק, כדברי 'ערוך השלחן', 'אורח חיים', ח"ג, תרצ"ה, י.
^ 54 מעין דברי 'אורחות צדיקים', 'שער השתיקה'.
^ 55 כמו התיאור של מחלוקת שלא לשם שמיים, בערבוב של משקעים אישיים - על פי 'יערות דבש' דרוש ב, ח.
^ 56 כביכול בעת שתייה, נפרצים הגדרים כי חלילה אי אפשר לדרוש מהאדם משמעת עצמית.
^ 57 על פי עירובין סה ע"ב.
^ 58 כולל השליטה העצמית בכוח הדיבור.
^ 59 כאשר הם אינם שיכים כלל ועיקר למהותו של החג.
^ 60 גם אם הדבר איננו ידוע, צריך לעשות כל מאמץ להתכונן כראוי לטהרתם של ימי הפורים.
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה זה בכלל אמונה?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
למה משווים את העצים לצדיקים?
אנחנו קודש למענך
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
תשובה התשובה בהשקפתו הגדולה של הרב זצ"ל
הקדמה: חשיבות הספר "אורות התשובה" | חידוש הראי"ה במבט על התשובה | העמקה ביסוד שהעולם שב לשורשו – נפילת העולמות | שלושת מעגלי התשובה | חשיבות המבט הגדול לדורנו | הכרחיות התשובה | תשובה מאהבה | התבוננות בעולם | כח הרצון וחשיבותו | עיקר האדם – רצונו | הרצון – בלתי מוגבל | הרצון עצמו פועל | הדרכות מעשיות: רצון דרצון, הפער הרצוי
ארץ ישראל ומצוותיה מצוות יישוב הארץ ותהליך הגאולה
מתוך עיון במשנת הרצי"ה ובמשנת הרב יששכר טייכטהל הי"ד
למה מצוות יישוב הארץ כל כך מרכזית? | האם מצוות יישוב הארץ נוהגת בזמן הזה? | שלוש השבועות | רבנו חיים בתוס' כתובות | השמטת הרמב"ם, מגילת אסתר | האם אנו בתהליך גאולה? | הגאולה לא צריכה להיות נסית? | הדור לא ראוי? | התהליך נעשה על ידי כופרים? | יש חשש שיתקלקלו בארץ מה'ציונים הכופרים'? | האם בסוף המדינה תונהג בדרך התורה? | היחס למדינת ישראל
פנחס מהות התפילה וסוד המנהיגות
שיחת מוצ"ש פרשת פנחס
הרב בוחן את משמעותה העמוקה של התפילה כתחליף לקורבנות, תוך הדגשה על פי הזוהר שדווקא "תפילת העני", הבאה מתוך לב נשבר וענווה, היא התפילה הרצויה והגבוהה ביותר לפני בורא עולם. בנוסף, הרב מסביר שמנהיג אמיתי נמדד ביכולתו להרגיש את רוח העם, להתחבר לרצונות הפנימיים של הציבור ולהוביל אותו מתוך מסירות נפש ואמונה.
יסודות התורה והאמונה משיח בן יוסף, מקורו ומשמעו
הארכנו לבאר את עניינו של משיח בן יוסף לפי הדעות והמסורות השונות, וביארנו מדוע הרמב''ם השמיטו ולא כללו לא בין עיקרי האמונה ולא בכל כתביו. עוד ציינו שלושה פירושים שפרש בענינו מרן הרב, הראי''ה קוק זצ''ל, בשלוש רבנויותיו בזוימל, בבויסק וביפו. ולבסוף למדנו על חשיבות היסודות שלימד מרן הראי''ה בעניינו של משיח בן יוסף, וכיצד הם עומדים בעצמם, אפי' בלא קשר לתלייתם כפירוש למהות משיח בן יוסף.
פנחס פרשת פנחס – זה הזמן שלך
מדוע מקפידה התורה על זמנים ומועדים? למה חובה לקחת הזדמנויות בזמן ולא לאחר? התזמון האלוקי ומשמעותו האישית והלאומית
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!
רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"
