ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- ספריה
- קבעוני לדורות
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דקלה אלואי ז"ל
אם אכן מתברר עד היכן מגיעה תביעת "לך כנוס", ומהותה של הרֵעות מצד היבטיה הפנימיים - מתחדשת בפורים, אזי מדוע חוגגים שני ימים שונים 1 בי"ד ובט"ו באדר, ומתחלקים לאוכלוסיה של "מוקפות חומה מימות יהושע בן נון" וציבור של עיירות וכפרים, ולא קרב זה אל זה?
בחינת העניין קשורה הן למושג ההלכתי של "'לא תתגודדו' 2 - לא תעשו אגודות אגודות" 3 , הן להבנת הדרך שבה נבנית האחדות באמתיותה 4 .
מושגים אלו מלמדים כי חומרתו של הפיצול ועיוותיה של המחלוקת - אינם בעצם הגוון של האנשים, או בעצם השוני בין הפרצופים והדעות 5 . אדרבה, חז"ל ביארו לנו בחוכמת הקודש 6 - "כשם שפרצופיהם אינם שוים כך דעותיהם אינן שוות". לאמר, כפי השוני הטבעי , הנשמתי - שבא לידי ביטוי בלבוש הגופני והפרצופי 7 , כך גם השוני של האופי 8 ושל הדעות במובנן של תפיסות עולם 9 . ממש כמו שהתורה מתוארת כ"פטיש יפוצץ סלע" 10 ומתחלקת ל"שבעים לשונות" 11 ודווקא בגלל שאלוקית היא , אזי כל "דִבּוּר וְדִבּוּר שיצא מפי הקב"ה נחלק לשבעים לשונות" ונכללים בתורה אותם שבעים גוונים שונים 12 המחוברים כולם 13 אל המקור האחד, האלוקי 14 .
כאן נקודת המבחן!
אם יודע כל אחד לזהות 15 באמת ובכנות את ייחודו 16 , ומתוך כך נפתָח להכיר בייחודו של זולתו, ולתת לכך מקום ערך וסיוע 17 , ובהקשר זה - אין סתירה כלל בין אהבה לתוכחה 18 ובין אחדות לביקורת 19 , או אז נבנית האמת כולה במילואה בעָצמתה ובטהרתה. לכן אם יזהו אנשי הערים המוקפות את עצמם ואת תפקידם וילכו לחגוג בט"ו, ומשום כך יתנו מקום לאנשי העיירות והכפרים לזהות את ייחודם ולחגוג בי"ד - או אז נבנית אחדות כוללת , אמִתית, שאין בה דחיקת גוון אחד מחוץ לתמונה 20 , ומאידך, אין בה פרטיות מנותקת ומנוכרת 21 אלא "יחד, כולם קדושה לך ישלשו", "ונותנים רשות זה לזה להקדיש ליוצרם" 22 , וכך ינהגו גם אנשי העיירות והכפרים כלפי זיהוי עצמיותם ביחס לערים המוקפות חומה. מתוך כך שמחת המצווה של פורים תפרוץ ותרבה עוד יותר בגלל ההשתייכות 23 לאחדות אמתית וטהורה כזאת, ובכך תטוהרנה כל הקטנוניות והחשדנות, כמו גם האנוכיות 24 .
אשר על כן, לא בכדי נקבע עניינן של "המוקפות חומה" דווקא מימות יהושע בן נון, ולא רק מימות אחשורוש 25 . אחד הנימוקים לקביעה זאת, קשור לעניינה של ארץ ישראל ולמהותה, שמפני כבודה של ארץ-חיינו 26 , נקבעות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון. אין זה כבוד חיצוני אלא מפני ערכה 27 של הארץ שהיא מקור האחדות 28 והערבות ההדדית, ורק בה יתקיים בנו - "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" 29 . אמנם יש כאן שוני בין השבטים וגוון בין הנחלות, אבל הכל עולה לקנה אחד , כפי האחדות האלוקית של השראת השכינה בעם ובארץ כאחד 30 . בזכרונה של ארץ ישראל, טמון, אפוא, גם יסוד האחדות האמִתית שמכוחו נסוב "לך כנוס", שהוא שורשו של הניצחון על עמלק, באחדות לעומת הפיצול, כאשר נבנית עצמיותנו האישית, המשפחתית, התורנית, התרבותית, הלאומית והעולמית 31 . שאֶל כל אלו מנסָה הנשמה להתחבר ולהשתייך ביתר שאת בימי הפורים 32 .
ל. לב שמח, עַיִן טובה ולשון נקייה
אם אכן מתעוררת בימי הפורים התחושה הפנימית של ההשתייכות לנשמה הישראלית, ובאמת, מתוך כך אמורים להתגלות גם רבדיה היותר עמוקים של האישיות הפרטית, אזי עשוי האדם להתחבר אל הטהרה של הנשמה , חיבור שיהיה בכל נימי נפשו , ללא מחיצות, ללא שחיקה, ללא עיכובים רגילים של חיי היום יום 33 . בשעות חיבור שכאלו, עת קוראים במגילה על הגלגל המסתובב 34 , עת נפתחים, נפעמים ומתחדשים מגודל הופעת המהלך האלוקי, דרך מעשה בני האדם 35 , ומצרפים לכך את עשיית ההלכות 36 של משלוח מנות ומתנות לאביונים 37 - כל אלו יחד פועלים על הנפש במועדם של ימים מיוחדים אלו, את פעולת הטהרה בתוך מערכת החיים הטבעיים 38 .
אז אמור להתגלות הלב השמח בעצם מציאותו, לב בשר ולא לב אבן 39 , לב באמת פתוח, רגיש ולא אטום ושָחוּק, לב טהור בטהרה האלוקית 40 .
הלב הזה מביא לעין טובה 41 . הרבה דברים שליליים כוחם רק בדמיון, בסחף, באיבוד הפרופורציות 42 . משעה שמתקלפים מהקליפות החיצוניות, ומתגלה התוך האלוקי 43 , אין מקום לעין רעה 44 , לקפדנות 45 , לקנאה 46 , להתחשבנות, לחטטנות ולקטנוניות.
ולכן, מתגברת האמונה כי "בצלם אלקים עשה את האדם" 47 ומתחזקת התחושה של "ישמח ה' במעשיו" 48 , וכל הדבקות בטוב האלוקי וביושרו - מתמקדת ב"יתמו חטאים מן הארץ" 49 , ולא בחוטאים 50 . השאיפה אל הטוב והגעגועים אל הטוהר 51 , רק הולכים ומתגברים עד כלות הנשמה 52 , בכל עָצמתה.
ולכן אַל להם לימי הפורים להיות חלילה 'פסק זמן' המתיר את כל האסור בדיבור במשך השנה 53 . לשונו של האדם בשעת האמת הזאת, צריכה להיות לשון נקייה , עדינה, מסייעת, מתקנת, מעודדת, אוהבת ומאחדת 54 .
לא עת של זִלְזוּל ולעג, 'ירידות' על אנשים ודעות 55 , ולא זמן של חופש מופקר 56 , אלא אדרבא, ביטויים של אמת, טוב וטוהר. וב'כוסו' גם ניכר האדם 57 , האם אז הוא מגלה את חיבורו העמוק אל האמת 58 או שמא הגיע רק עד הרבדים השטחיים בלבד 59 , ושאותם הוא מוציא החוצה ללא ערך וללא תוכן 60 .
^ 1 על פי אסתר ט', כא.
^ 2 דברים י"ד, א.
^ 3 מסכת יבמות יג ע"ב.
^ 4 פירוש 'עולת ראי"ה', ח"א, עמ' של-שלא, על "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם".
^ 5 שהרי נאמר באבות פ"ה מכ"א: "כל מחלקת שהיא לשם שמים - סופה להתקיים".
^ 6 מסכת ברכות נח ע"א.
^ 7 הרחבת עיקרון זה - ב'תפארת ישראל' למהר"ל, פ"ז.
^ 8 אלא שצריך להשתדל לנקות עד כמה שיותר, את הנגיעות האישיות, והשוחד העצמי.
^ 9 גם בדברי הרמב"ם ב'י"ד החזקה' וב'מורה נבוכים', הלכות דעות שהן הלכות הנפש והמידות, קשורות להלכות של אמונות ותפיסות עולם. כגון: הלכות דעות פ"ב ו'מורה נבוכים' ח"ג פ"מד.
^ 10 על פי נבואת ירמיהו כ"ג, כט.
^ 11 על פי מסכת שבת פח ע"א, דברי ר' ישמעאל, שם.
^ 12 הרחבה בפירושי רש"י ותוספות בשבת שם.
^ 13 בין במודע ובין שלא במודע.
^ 14 "וכולם מפי רועה אחד נתנו" - על פי מסכת חגיגה ג ע"ב.
^ 15 "דובר אמת בלבבו" - תנא דבי אליהו פכ"א, ופירוש 'עולת ראיה', ח"א, עמ' קא-קב.
^ 16 על פי מסכת סנהדרין לח ע"א.
^ 17 הרחבה בספר 'אורות', 'אורות התחיה', יח, ובספר 'לנתיבות ישראל', ח"ב, עמ' רכו-רכז.
^ 18 בראשית רבה נו, בעניין "והוכיח אברהם".
^ 19 על פי דברי ר' יוחנן בן נורי בתיאור התנהגותו של ר' עקיבא - מסכת ערכין טז ע"ב.
^ 20 ל"בל ידח ממנו נדח" (שמו"ב י"ד, יד).
^ 21 הרחבה בויקרא רבה ד, כ, בעניין דברי רשב"י על אלעזר.
^ 22 מתוך תפילת 'יוצר אור' בשחרית, ומתוך תפילת 'קדושה' בצבור. על פי ישעיהו ו', ג, ו'ילקוט שמעוני' שם על "וקרא זה אל זה ואמר".
^ 23 מצד עצם הנשמה ולא מצד ההישגים וההבלטה האישית.
^ 24 וזוהי עוד בחינה של "פורים כיום הכפורים" בהסברת אותן חולשות, ובחשיפתה של השייכות הפנימית המזגית.
^ 25 על פי מגילה ב ע"ב.
^ 26 תלמוד ירושלמי, מגילה פ"א ה"א, דברי ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי.
^ 27 כמו שכיבוד הורים מוסיף ערך לאדם המכבד ומבטא בכך שאינו כפוי טובה, ואיננו נבל - על פי הרמב"ן, דברים ל"ב, ו.
^ 28 וכן מובא בסנהדרין מ"ג-מ"ד בעניין "הנגלות והנסתרות".
^ 29 שמו"ב ז', כג, ובזוהר פרשת 'פנחס' רעג.
^ 30 כמו פירוש ר"י אברבנאל לדברים י"ב, ו, בעניין "המקום אשר יבחר ה'" - כמקום המלמד על כלל ארץ ישראל.
^ 31 סנהדרין דף כ ע"ב.
^ 32 ובהרחבה פירוש 'כלי יקר' בראשית י"ב ובראשית כ"ב. ובדברי 'שם משמואל', פורים, תרמ"א.
^ 33 לעומת "שאור שבעיסה" - ברכות יז ע"א.
^ 34 ולכן אין לקרוא את המגילה למפרע, שלא על פי סדריה והשלמים שנכתבו ברוח הקודש - מגילה יז ע"א.
^ 35 כפי אחד ההיבטים של "אי אמירת" הלל בפורים, כי קריאת המגילה היא בעצמה כמו אמירת ההלל - על פי מגילה יד ע"א.
^ 36 כמו 'דרך החיים', בסידור 'אוצר התפילות' ח"ב, דיני פורים עמ' כו.
^ 37 אסתר ט', ומגילה ד ע"ב.
^ 38 הרחבה ב'דרך ה'' לרמח"ל, ח"ב פ"ב.
^ 39 יחזקאל ל"ו, כו.
^ 40 פירוש רד"ק שם.
^ 41 אבות פ"ב משניות ט"ז-י"ז.
^ 42 'עין אי"ה', ברכות, ח"ב, פ"ט, עמ' 277-274.
^ 43 כפי שלמדנו לעיל, כגון: פיסקאות ו-י; יג-יז.
^ 44 עוד על כך בפירוש ה'בן איש חי' לאגדות הש"ס, 'בן יהוידע', לברכות טז ע"ב, לתפילת רבי יהודה הנשיא.
^ 45 כתפילת 'אלוקי נצור...' אחרי תפילת העמידה.
^ 46 וכן בנבואת ישעיהו י"א על "וסרה קנאת אפרים".
^ 47 בראשית א', כו-כח; ב', ד-ט.
^ 48 תהלים ק"ד, לב.
^ 49 שם לה.
^ 50 על פי ברכות י ע"א - דברי ברוריה אשת רבי מאיר לאישָהּ.
^ 51 הרחבה בספר 'אמונות', לרב ישראל הס זצ"ל, ח"ב עמ' 185-175.
^ 52 עוד על כך, רבי יעקב מעמדין, בסידור 'בית יעקב', עמ' רעב-רעג.
^ 53 ולכן החיוב על נזק, כדברי 'ערוך השלחן', 'אורח חיים', ח"ג, תרצ"ה, י.
^ 54 מעין דברי 'אורחות צדיקים', 'שער השתיקה'.
^ 55 כמו התיאור של מחלוקת שלא לשם שמיים, בערבוב של משקעים אישיים - על פי 'יערות דבש' דרוש ב, ח.
^ 56 כביכול בעת שתייה, נפרצים הגדרים כי חלילה אי אפשר לדרוש מהאדם משמעת עצמית.
^ 57 על פי עירובין סה ע"ב.
^ 58 כולל השליטה העצמית בכוח הדיבור.
^ 59 כאשר הם אינם שיכים כלל ועיקר למהותו של החג.
^ 60 גם אם הדבר איננו ידוע, צריך לעשות כל מאמץ להתכונן כראוי לטהרתם של ימי הפורים.
^ 2 דברים י"ד, א.
^ 3 מסכת יבמות יג ע"ב.
^ 4 פירוש 'עולת ראי"ה', ח"א, עמ' של-שלא, על "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם".
^ 5 שהרי נאמר באבות פ"ה מכ"א: "כל מחלקת שהיא לשם שמים - סופה להתקיים".
^ 6 מסכת ברכות נח ע"א.
^ 7 הרחבת עיקרון זה - ב'תפארת ישראל' למהר"ל, פ"ז.
^ 8 אלא שצריך להשתדל לנקות עד כמה שיותר, את הנגיעות האישיות, והשוחד העצמי.
^ 9 גם בדברי הרמב"ם ב'י"ד החזקה' וב'מורה נבוכים', הלכות דעות שהן הלכות הנפש והמידות, קשורות להלכות של אמונות ותפיסות עולם. כגון: הלכות דעות פ"ב ו'מורה נבוכים' ח"ג פ"מד.
^ 10 על פי נבואת ירמיהו כ"ג, כט.
^ 11 על פי מסכת שבת פח ע"א, דברי ר' ישמעאל, שם.
^ 12 הרחבה בפירושי רש"י ותוספות בשבת שם.
^ 13 בין במודע ובין שלא במודע.
^ 14 "וכולם מפי רועה אחד נתנו" - על פי מסכת חגיגה ג ע"ב.
^ 15 "דובר אמת בלבבו" - תנא דבי אליהו פכ"א, ופירוש 'עולת ראיה', ח"א, עמ' קא-קב.
^ 16 על פי מסכת סנהדרין לח ע"א.
^ 17 הרחבה בספר 'אורות', 'אורות התחיה', יח, ובספר 'לנתיבות ישראל', ח"ב, עמ' רכו-רכז.
^ 18 בראשית רבה נו, בעניין "והוכיח אברהם".
^ 19 על פי דברי ר' יוחנן בן נורי בתיאור התנהגותו של ר' עקיבא - מסכת ערכין טז ע"ב.
^ 20 ל"בל ידח ממנו נדח" (שמו"ב י"ד, יד).
^ 21 הרחבה בויקרא רבה ד, כ, בעניין דברי רשב"י על אלעזר.
^ 22 מתוך תפילת 'יוצר אור' בשחרית, ומתוך תפילת 'קדושה' בצבור. על פי ישעיהו ו', ג, ו'ילקוט שמעוני' שם על "וקרא זה אל זה ואמר".
^ 23 מצד עצם הנשמה ולא מצד ההישגים וההבלטה האישית.
^ 24 וזוהי עוד בחינה של "פורים כיום הכפורים" בהסברת אותן חולשות, ובחשיפתה של השייכות הפנימית המזגית.
^ 25 על פי מגילה ב ע"ב.
^ 26 תלמוד ירושלמי, מגילה פ"א ה"א, דברי ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי.
^ 27 כמו שכיבוד הורים מוסיף ערך לאדם המכבד ומבטא בכך שאינו כפוי טובה, ואיננו נבל - על פי הרמב"ן, דברים ל"ב, ו.
^ 28 וכן מובא בסנהדרין מ"ג-מ"ד בעניין "הנגלות והנסתרות".
^ 29 שמו"ב ז', כג, ובזוהר פרשת 'פנחס' רעג.
^ 30 כמו פירוש ר"י אברבנאל לדברים י"ב, ו, בעניין "המקום אשר יבחר ה'" - כמקום המלמד על כלל ארץ ישראל.
^ 31 סנהדרין דף כ ע"ב.
^ 32 ובהרחבה פירוש 'כלי יקר' בראשית י"ב ובראשית כ"ב. ובדברי 'שם משמואל', פורים, תרמ"א.
^ 33 לעומת "שאור שבעיסה" - ברכות יז ע"א.
^ 34 ולכן אין לקרוא את המגילה למפרע, שלא על פי סדריה והשלמים שנכתבו ברוח הקודש - מגילה יז ע"א.
^ 35 כפי אחד ההיבטים של "אי אמירת" הלל בפורים, כי קריאת המגילה היא בעצמה כמו אמירת ההלל - על פי מגילה יד ע"א.
^ 36 כמו 'דרך החיים', בסידור 'אוצר התפילות' ח"ב, דיני פורים עמ' כו.
^ 37 אסתר ט', ומגילה ד ע"ב.
^ 38 הרחבה ב'דרך ה'' לרמח"ל, ח"ב פ"ב.
^ 39 יחזקאל ל"ו, כו.
^ 40 פירוש רד"ק שם.
^ 41 אבות פ"ב משניות ט"ז-י"ז.
^ 42 'עין אי"ה', ברכות, ח"ב, פ"ט, עמ' 277-274.
^ 43 כפי שלמדנו לעיל, כגון: פיסקאות ו-י; יג-יז.
^ 44 עוד על כך בפירוש ה'בן איש חי' לאגדות הש"ס, 'בן יהוידע', לברכות טז ע"ב, לתפילת רבי יהודה הנשיא.
^ 45 כתפילת 'אלוקי נצור...' אחרי תפילת העמידה.
^ 46 וכן בנבואת ישעיהו י"א על "וסרה קנאת אפרים".
^ 47 בראשית א', כו-כח; ב', ד-ט.
^ 48 תהלים ק"ד, לב.
^ 49 שם לה.
^ 50 על פי ברכות י ע"א - דברי ברוריה אשת רבי מאיר לאישָהּ.
^ 51 הרחבה בספר 'אמונות', לרב ישראל הס זצ"ל, ח"ב עמ' 185-175.
^ 52 עוד על כך, רבי יעקב מעמדין, בסידור 'בית יעקב', עמ' רעב-רעג.
^ 53 ולכן החיוב על נזק, כדברי 'ערוך השלחן', 'אורח חיים', ח"ג, תרצ"ה, י.
^ 54 מעין דברי 'אורחות צדיקים', 'שער השתיקה'.
^ 55 כמו התיאור של מחלוקת שלא לשם שמיים, בערבוב של משקעים אישיים - על פי 'יערות דבש' דרוש ב, ח.
^ 56 כביכול בעת שתייה, נפרצים הגדרים כי חלילה אי אפשר לדרוש מהאדם משמעת עצמית.
^ 57 על פי עירובין סה ע"ב.
^ 58 כולל השליטה העצמית בכוח הדיבור.
^ 59 כאשר הם אינם שיכים כלל ועיקר למהותו של החג.
^ 60 גם אם הדבר איננו ידוע, צריך לעשות כל מאמץ להתכונן כראוי לטהרתם של ימי הפורים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.

רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה

יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.

ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.

שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.

אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.

מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.

לנתיבות ישראל עומק השופר: זיכרון, חירות והמלכה
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
השיעור עוסק במשמעות הפנימית של ראש השנה ומצוות השופר כחיבור בין יראה, חירות אמתית וזיכרון לפני השם. דרך דמותו של דוד המלך ונשמת כלל ישראל, מוסבר כיצד השאיפה לקרבת אלוקים והמלכת הבורא מעניקות חיות ומשמעות לכל רבדי המציאות.

כי תבוא שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.














