ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
חסידים מספרים כי איש אחד בא לפני רבי לוי יצחק מברדיטשוב וקבל לפניו: "רבי, מה אעשה בשקר המעורב בקרבי?" לאחר שהחריש שעה קלה, הוסיף: "אוי, אף מה שאמרתי זה עתה לא באמת אמרתי! לא אמצאנה עוד לעולם!" מלא ייאוש התנפל על הארץ. אמר הרבי: "כמה מרבה הוא לבקש את האמת!" הרים אותו ביד רכה מן הארץ, כשהוא מלמל את הפסוק "אמת מארץ תצמח".
שתי דמויות בסיפור שלפנינו: איש האמת והרבי. כל אחד מייצג גישה מסוימת ביחס לאמת. ראשית נפנה לאותו האיש הבא לפני הרבי. הוא מבקש את האמת. הוא מדבר על השקר המעורב בקרבו. לכאורה, הוא מציג בעיה אמיתית: מה נעשה שבכל אדם מעורבת מידה מסוימת של שקר? אך גם כשהוא מבקש את האמת, אין בקשה זו בקשה של אמת, אלא מעורב בה מן השקר. חש אותו אדם כי גם כשהוא עומד לשטוח את לבטיו לפני ר' לוי יצחק, הוא אינו דובר אמת ממש, בכל ישותו. בדרך כלל מתערבים בדיבורים מן הסוג הזה גם פניות זרות, כמו למשל הרצון להתייקר בפני אנשים אחרים. איש אמת הוא העומד לפני הרבי, והאמת נוקבת היא ויורדת עד התהום, עד תהום אישיותו.
תיאור עמידתו של איש זה בפני הרבי מסמל בעיה יסודית ביותר של אנשים רבים, ובעיקר בני נוער, שבבקשם את האמת הם נוטים לחיפוש פנימי ולביקורת פנימית שקשה לעמוד בה. מי יכול להצהיר על עצמו כי בקשת האמת לאמיתה ממלאת את כל אישיותו? מי יכול לומר כי אין לו חשבונות זרים כשהוא מדבר בפני אחרים אודות בקשת האמת שלו?
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
46 - לכבוד שבת קודש
47 - אמת מארץ תצמח
48 - שמא אמת היא
טען עוד
כאן מגיע המשפט הבא: "מלא יאוש התנפל על הארץ". כשמגיע האדם למסקנה כי לעולם לא יצליח להשיג את האמת המוחלטת, הוא מתמלא ביאוש, וממילא הוא נופל. כאן חושף בפנינו הסיפור את הסכנה שבחיפוש האובססיבי אחר אמת שאיננה מצויה בתחום השגתו של האדם. ההתוודעות של האדם לעובדה שאין לו סיכוי למצוא את האמת מביאה אותו לידי יאוש, וממילא באה גם הנפילה הרוחנית. נפילה זו מביעה חוסר אמון בעצמו, ביכולתו ובכישוריו לעשות את עבודתו, עבודת השמים, באמת ובתמים.
כשהאדם נמצא על הארץ באה התייחסותו של ר' לוי יצחק: המשפט שהוא משמיע הוא משפט של שבח על האדם המרבה כל-כך לבקש את האמת. לכאורה, לפנינו משפט אופייני לר' לוי יצחק; משפט המלמד סנגוריה על כל אדם, משפט הרואה בכל אדם משהו מן הטוב, גם אם בעצם אין הוא ראוי לאמון הזה.
אבל האמת היא שבמשפט הזה גנוזה התייחסות מהותית לבעייתו של האיש הפונה אל ר' לוי יצחק. האדם נוטה ליפול ביאוש משום שהוא שם לב רק לדברים הרעים שקיימים באישיותו. כיוון שהוא מוצא בעצמו פעם אחר פעם קורטוב של שקר, הדבר מבטל בעיניו את כל הטוב הקיים בו. ר' לוי יצחק שם כאן את האצבע בנקודה עמוקה: הוא אומר לאדם המוטל לפניו כי עליו לשים לב לעובדה שבכל זאת הוא מבקש את האמת. גם אם לתוך בקשת האמת הזו מתגנבים לעתים אקורדים צורמים של שקר, גרעין של אמת יש כאן, שכן הוא מבקש את האמת.
כשהוא מדבר על לבו לשים לב לאותן נקודות חיוביות, הוא משדל את האיש לקום מן הקרקע. הוא מנסה להרים אותו ממצב הייאוש שאליו נקלע בשל התמקדותו בשקר. ר' לוי יצחק מקים את האדם מן הקרקע, כשהוא אומר "אמת מארץ תצמח".
מסתבר שיש אמת ויש אמת; יש אמת הצומחת מן השמים. זוהי אמת מוחלטת, הבוחנת כל דבר עד הנקודה האחרונה של האישיות. זוהי האמת שאין אדם מסוגל לעמוד בה. ויש אמת הצומחת מן הארץ ומותאמת לבני האדם. זוהי האמת המבינה כי האדם באשר הוא אינו יכול להגיע עד קצה התכלית של האמת. היא מבינה כי לאדם יש מגבלות בהשגת האמת. אמת זו, הצומחת מן הארץ, היא שמקימה את האדם הנופל על רגליו. היא המעניקה לו את הסיכוי למצוא את נקודת האמת האנושית, הקיימת בכל זאת בעמקי נפשו.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
