ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חנוכה
וְאַחַר כַּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ. וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ. וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ. וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ. וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ. לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
לאחר ניצחון צבאי גדול עלולה להיווצר תחושת 'אופוריה'. הנה, הגענו אל המנוחה ואל הנחלה. עכשיו הכול בסדר ואפשר סוף-סוף לנוח. אך עם הנצח – עם ישראל – אינו מסתפק רק במנוחה ושלווה חומרית. הניצחון על היוונים וההישג הלאומי שבא בעקבותיו היו חשובים ומשמעותיים מאוד, אך זהו לא סוף המסע. ספר שמות המספר על יציאת מצרים ומתן תורה מסתיים בהקמת המשכן. זהו היעד שאליו שואף עם ישראל בכל הדורות: "מקדש ה' כוננו ידיך", "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ותן חלקנו בתורתך". השלב הראשון הוא רק קומת הבסיס. על גבי הקומה הזאת יש צורך לבנות קומה נוספת.
"וְאַחַר כַּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ". החשמונאים – הכוהנים – לא שכחו את היעד שלשמו יצאו למערכה מלכתחילה. המלחמה הייתה מלחמת תרבות, והניצחון לא יהיה שלם כל עוד לא תשוב התרבות היהודית להופיע במקומה – בבית המקדש. וכך, לאחר טיהור בית המקדש, נבנית הקומה השנייה – קומת הקודש והמקדש – ובכך נשלמת המשימה. כך גם בימינו; בתחילה מופיעה הקומה הראשונה, קומת הקרקע, ועל גביה הולכת ונבנית הקומה הבאה – קומת המקדש.
הלכה- האם מותר להדליק נרות בחלון בדירה בקומה גבוהה?
הגמרא במסכת שבת אומרת: "נר של חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה".
לפיכך נראה לכאורה שבדירות הנמצאות בקומות הגבוהות של הבניין ישנה בעיה להדליק בחלון, שהרי הוא בגובה של למעלה מעשרים אמה (9.60 מטר).
אולם לדעת חלק מהראשונים הבעיה קיימת רק כשהחנוכייה מוגבהת באוויר על ידי חצובה וכדומה, אך כשנמצאת בתוך בניין – רגילים האנשים להסתכל לגובה זה בגלל קירות הבניין.
המציאות שלנו שונה מן המציאות בזמן חז"ל מסיבה נוספת. כיום לא רק המדליק נמצא במקום גבוה, אלא גם רבים מבני רשות הרבים, דהיינו השכנים ממול, נמצאים בגובה דומה.
טיעון משמעותי נוסף הוא שגם כשמדליק בגובה של עשרים אמה, מכל מקום בתוך הבית נמצאת החנוכייה בגובה כשר (יחסית לרצפת הבית), ואם כן בכל מקרה יש פרסומי ניסא לבני ביתו ! לפי זה, בכל מקרה יוצא ידי חובה. מתוך כך נראה למעשה שאם בחלון הבית יש פרסומי ניסא, אפשר להדליק בו. ( עפ"י 'הלכה ממקורה' – הרב יוסף צבי רימון)
דברים שבלב- בגלל הרוח
"מה הייתה הקדושה המיוחדת של החשמונאים? גבורה נוראה. 'מעבר' ממש. הם לא פחדו מהיוונים. שבעים כהנים הולכים לגרש צבא של ארבע מאות אלף יוונים?! הלא זה טירוף! אבל לא! זאת ארץ ישראל, זה בית המקדש! אני רוצה לשאול אתכם: בדרך הטבע, האם יכולים מעטים וחלשים לגרש צבא ענק ומאומן היטב? בדרגה של 'מעבר' הכול אפשרי. הכול..." (הרב קרליבך)
***
ההיסטוריה של עם ישראל רצופה נסים. למן נסי יציאת מצרים המופלאים ועד לנסים שזכינו להם בדורנו – נסי תחיית עם ישראל אחרי כמעט אלפיים שנות גלות ושיבתו מארבע כנפות תבל ארצה. נוסיף לכך את ההישגים המדהימים שהצליחה המדינה הקטנטונת הזאת להשיג בשישים שנים; צבא וביטחון, כלכלה, מדע, תעשייה ומסחר ועוד ועוד. מסחרר, לא? חסר כל היגיון? כנראה, אם מדברים על היגיון אנושי. מסתבר שחוקי הטבע וההיסטוריה לא ממש פועלים באופן רגיל על העם שלנו. החיים של עם ישראל מתנהלים בספירה אחרת. בהשגחה אלוקית.
גבורת החשמונאים היא עוד פרק מופלא בהיסטוריה המדהימה של עם ישראל. החשמונאים הבינו את סוד ההשגחה האלוקית שמלווה אותנו, עם ישראל, בכל דור ודור. לכן העזו לצאת למאבק נגד היוונים. זה היה מאבק שעוצמתו הייתה ברוח הגדולה שפעמה בו, וניצחנו בו "לא בגלל הכוח, רק בגלל הרוח..." את הרוח הגדולה הזאת אנחנו מזכירים בכל שנה, וממנה – שואבים כוחות.
השבוע ראינו: גבורת החשמונאים נבעה ממוכנותם ללכת עם האמת – רצון ה', ללא פשרות; מכוחם הרוחני הם שאבו את העוז להשתמש בתקיפות כשנצרכו לכך; מלחמתם של החשמונאים ביוונים הייתה על הנשמה – המאבק בין תרבות פנימית לתרבות חיצונית; אור הבית היהודי שאותו אנו מפרסמים על ידי הנרות הוא ביטוי לניצחון על החושך, על תרבות יוון; גם גבורה צבאית טבעית היא הארה של נס אלוקי נסתר; החשמונאים האמינו בחשיבות המאמץ וההשתדלות, ולא מדדו את ערך מעשיהם על פי התוצאות בלבד; חנוכה הוא נדבך נוסף בהיסטוריה העל-טבעית של עם ישראל, משם שאבו החשמונאים את הכוח להעז ולהילחם ביוונים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
