ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חנוכה
וְאַחַר כַּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ. וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ. וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ. וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ. וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ. לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
לאחר ניצחון צבאי גדול עלולה להיווצר תחושת 'אופוריה'. הנה, הגענו אל המנוחה ואל הנחלה. עכשיו הכול בסדר ואפשר סוף-סוף לנוח. אך עם הנצח – עם ישראל – אינו מסתפק רק במנוחה ושלווה חומרית. הניצחון על היוונים וההישג הלאומי שבא בעקבותיו היו חשובים ומשמעותיים מאוד, אך זהו לא סוף המסע. ספר שמות המספר על יציאת מצרים ומתן תורה מסתיים בהקמת המשכן. זהו היעד שאליו שואף עם ישראל בכל הדורות: "מקדש ה' כוננו ידיך", "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ותן חלקנו בתורתך". השלב הראשון הוא רק קומת הבסיס. על גבי הקומה הזאת יש צורך לבנות קומה נוספת.
"וְאַחַר כַּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ". החשמונאים – הכוהנים – לא שכחו את היעד שלשמו יצאו למערכה מלכתחילה. המלחמה הייתה מלחמת תרבות, והניצחון לא יהיה שלם כל עוד לא תשוב התרבות היהודית להופיע במקומה – בבית המקדש. וכך, לאחר טיהור בית המקדש, נבנית הקומה השנייה – קומת הקודש והמקדש – ובכך נשלמת המשימה. כך גם בימינו; בתחילה מופיעה הקומה הראשונה, קומת הקרקע, ועל גביה הולכת ונבנית הקומה הבאה – קומת המקדש.
הלכה- האם מותר להדליק נרות בחלון בדירה בקומה גבוהה?
הגמרא במסכת שבת אומרת: "נר של חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה".
לפיכך נראה לכאורה שבדירות הנמצאות בקומות הגבוהות של הבניין ישנה בעיה להדליק בחלון, שהרי הוא בגובה של למעלה מעשרים אמה (9.60 מטר).
אולם לדעת חלק מהראשונים הבעיה קיימת רק כשהחנוכייה מוגבהת באוויר על ידי חצובה וכדומה, אך כשנמצאת בתוך בניין – רגילים האנשים להסתכל לגובה זה בגלל קירות הבניין.
המציאות שלנו שונה מן המציאות בזמן חז"ל מסיבה נוספת. כיום לא רק המדליק נמצא במקום גבוה, אלא גם רבים מבני רשות הרבים, דהיינו השכנים ממול, נמצאים בגובה דומה.
טיעון משמעותי נוסף הוא שגם כשמדליק בגובה של עשרים אמה, מכל מקום בתוך הבית נמצאת החנוכייה בגובה כשר (יחסית לרצפת הבית), ואם כן בכל מקרה יש פרסומי ניסא לבני ביתו ! לפי זה, בכל מקרה יוצא ידי חובה. מתוך כך נראה למעשה שאם בחלון הבית יש פרסומי ניסא, אפשר להדליק בו. ( עפ"י 'הלכה ממקורה' – הרב יוסף צבי רימון)
דברים שבלב- בגלל הרוח
"מה הייתה הקדושה המיוחדת של החשמונאים? גבורה נוראה. 'מעבר' ממש. הם לא פחדו מהיוונים. שבעים כהנים הולכים לגרש צבא של ארבע מאות אלף יוונים?! הלא זה טירוף! אבל לא! זאת ארץ ישראל, זה בית המקדש! אני רוצה לשאול אתכם: בדרך הטבע, האם יכולים מעטים וחלשים לגרש צבא ענק ומאומן היטב? בדרגה של 'מעבר' הכול אפשרי. הכול..." (הרב קרליבך)
***
ההיסטוריה של עם ישראל רצופה נסים. למן נסי יציאת מצרים המופלאים ועד לנסים שזכינו להם בדורנו – נסי תחיית עם ישראל אחרי כמעט אלפיים שנות גלות ושיבתו מארבע כנפות תבל ארצה. נוסיף לכך את ההישגים המדהימים שהצליחה המדינה הקטנטונת הזאת להשיג בשישים שנים; צבא וביטחון, כלכלה, מדע, תעשייה ומסחר ועוד ועוד. מסחרר, לא? חסר כל היגיון? כנראה, אם מדברים על היגיון אנושי. מסתבר שחוקי הטבע וההיסטוריה לא ממש פועלים באופן רגיל על העם שלנו. החיים של עם ישראל מתנהלים בספירה אחרת. בהשגחה אלוקית.
גבורת החשמונאים היא עוד פרק מופלא בהיסטוריה המדהימה של עם ישראל. החשמונאים הבינו את סוד ההשגחה האלוקית שמלווה אותנו, עם ישראל, בכל דור ודור. לכן העזו לצאת למאבק נגד היוונים. זה היה מאבק שעוצמתו הייתה ברוח הגדולה שפעמה בו, וניצחנו בו "לא בגלל הכוח, רק בגלל הרוח..." את הרוח הגדולה הזאת אנחנו מזכירים בכל שנה, וממנה – שואבים כוחות.
השבוע ראינו: גבורת החשמונאים נבעה ממוכנותם ללכת עם האמת – רצון ה', ללא פשרות; מכוחם הרוחני הם שאבו את העוז להשתמש בתקיפות כשנצרכו לכך; מלחמתם של החשמונאים ביוונים הייתה על הנשמה – המאבק בין תרבות פנימית לתרבות חיצונית; אור הבית היהודי שאותו אנו מפרסמים על ידי הנרות הוא ביטוי לניצחון על החושך, על תרבות יוון; גם גבורה צבאית טבעית היא הארה של נס אלוקי נסתר; החשמונאים האמינו בחשיבות המאמץ וההשתדלות, ולא מדדו את ערך מעשיהם על פי התוצאות בלבד; חנוכה הוא נדבך נוסף בהיסטוריה העל-טבעית של עם ישראל, משם שאבו החשמונאים את הכוח להעז ולהילחם ביוונים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
