ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מקץ התשע"ז מדברי הרב אליהו זצוק"ל

בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית מקץ Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

כסלו תשע"ז

מקץ התשע"ז מדברי הרב אליהו זצוק"ל


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

וטבח טבח והכן – רמז לקיום סעודה חנוכה
"וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ הָבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם" יוסף רואה את בנימין ומזמין את כל האחים לסעוד עמו. ומכאן למדו בדרך רמז, שיש ענין בחנוכה לעשות סעודה שנאמר "וטבח טבח והכן" אותיות "חנוכה"
מסירות של אחדות "כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ" (מ"ב, י"א)
אמרו האחים לפרעה אף על פי שאנו באים מארבע אמהות, אנו כולנו יחד. את כוחנו ירשנו מאבינו "בני איש אחד" כולנו בניו, הן בתמימות ויושר הן בגבורה ('ויגל את האבן' (כ"ט, י') הן בחוכמה הן ביופי הן ביראת ה'. בני איש אחד נחנו - ממנו קבלנו את הכוח הזה, ואנחנו מאוחדים ומלוכדים ונמסור את עצמנו על כל אחד ואחד מאתנו. וכשאנחנו המסמלים את עם ישראל מאוחדים אין שום כוח בעולם שיכול לנו.

מדה כנגד מדה "וַיֵּצֵא לִבָּם וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל אָחִיו לֵאמֹר מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹקִים לָנוּ" (מ"ב, כ"ח)
האחים מבינים שיש כאן הענשה מדה כנגד מדה (כדברי הרשב"ם) ולכן הם אומרים: "עשה אלקים" - זו מדת הדין. וכאשר הם עומדים בבית יוסף הם אומרים (מ"ג, ח"י): "וַיֹּאמְרוּ עַל דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ בַּתְּחִלָּה אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת חֲמֹרֵינוּ", בפשוטו של מקרא, הכוונה לכסף: "השב באמתחותינו" אבל הם מבינם ויודעים שזה בגלל כסף אחר בתקופה מוקדמת יותר - "על מכרם בכסף צדיק" (עמוס ב', ו'). אנו מכרנו את אחינו יוסף, ונלקחנו לעבדים בשביל כסף.

אהבת ארץ ישראל
"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים" (מ"ג, י"א)- חז"ל חבבו מאוד את ארץ ישראל, נשקו את אבניה כמו "ר' אבא מנשק כיפי דעכו". ועשו ככל יכולתם לבל יוציאו דיבה חלילה על הארץ "ר' חנינא מתקן מתקליה."- הסביר רש"י (שם): "מתקן מתקליה - משוה ומתקן מכשולי העיר מחמת חיבה הארץ שהיתה חביבה עליו ומחזר שלא יצא שם רע על הדרכים". וזזים ממקום לימודם בשביל חיבת הארץ: "ר' אמי ורבי אסי קיימי משמשא לטולא ומטולא לשמשא." כלשון רש"י: "קיימי משמשא לטולא - כשהשמש הגיע למקום שהן יושבין וגורסין וחמה מקדרת עליהן עומדין משם לישב בצל ובימי הצנה עומדין מן הצל ויושבין בחמה כדי שלא יוכלו להתרעם על ישיבת ארץ ישראל. (כתובות קי"ב ע"א).
וזאת למדו מיעקב אבינו שלמדנו כי את ארץ ישראל צריך לשבח - קחו מזמרת הארץ. תמיד מזמור לדוד – "וראה בטוב ירושלם" (תהלים)

השלום אביכם הזקן
"וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם הַעוֹדֶנּוּ חָי. וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ עוֹדֶנּוּ חָי" (מ"ג, כ"ז–כ"ח)
יוסף שואל על אביהם "הזקן" ואילו האחים משמיטים את מילת "הזקן" ועונים: "שלום לעבדך לאבינו". ומדוע שינו בלשונם? אלא יוסף התכוון בשאלתו לאב הזקן הוא יצחק אבינו ע"ה שבפעם הראשונה היה עוד חי ועתה נפטר, והם ענו לו ברמז כמוזכר בגמרא שבשורה רעה יענה רק ברמז כגון אם האב מת יאמר שהאם עוד חיה, ומזה יבינו. ותשובתם היתה שיעקב עוד חי ומזה יבין שיצחק כבר נפטר

ארץ ישראל טהורה ומקוואותיה טהורים (באור פניך)
בזמן שהוקם היישוב חרשה בארץ בנימין, באו בשאלה לכבוד הרב: הממשלה אוסרת לבנות במקום, ויש שם הרבה משפחות צעירות ומקווה אין, ואין אישור לבנייה,מה יעשו? הרב בירך אותם שלא יצטרכו למקווה, ופלא היה שכל תושבות המקום נהיו בהריון וממילא לא הוצרכו למקווה. אך מה יהיה אחרי? במאמצים רבים השיגהרב נתן נתנזון, מנכ"ל המועצה הדתית בנימין, אישור לבניית מקווה, והוא בעצמו פיקח בזריזות על הבנייה עד שהיא נשלמה בסוף חודש אלול. בא לרב לבשר לושיש מקווה, אך מנין יהיו מי גשמים לאוצר המקווה? רצו להביא קרח ולהפשיר, הרב לא נחה דעתו מכך ואמר לרב נתנזון: אל תדאג, המקווה יתמלא בקרוב! ואכן,לאחר שפינו את כל הכלים מהגג, ירד במקום גשם חזק מאוד בעשרת ימי תשובה ונתמלאו האוצרות. בדקו ומצאו שמדובר בשיעור מקווה מינימאלי, והרב לא רצהלסמוך עליו לכתחילה ואמר: אל תדאגו, עד סוכות יתמלא המקווה. ואכן, יומיים לפני סוכות ירד באותו אזור של חרשה גשם שוטף וחזק, מה שלא ירד בכל האזורמסביב, והמקווה התמלא, מלא דמלא, עד שבסוכות כבר יכלו לטבול בהידור. בחג החנוכה הגיע הרב ליישוב לכבוד חנוכת המקווה, ודרש מדברי "בעל הטורים" שהיוונים גזרו שלא יטבלו במקווה שלא תהיה טהרה בעםישראל, ועכשיו בחנוכה חונכים מקווה טהרה. זה מה שהיה הרב, תורה וטהרה.

ופינו וטיהרו והדליקו
פעם היה הרב בחג החנוכה בחו"ל. חסידי חב"ד באותו מקום ניצלו את ההזדמנות והזמינוהו להדלקת נרות בכיכר העיר, וכשהגיע לשם הרב ראה ולפניו עץ גדול שלעבודה זרה, עם כל הפנסים והמנורות הצבעוניות של יום אידם, ולא ידע איך ידליק את החנוכייה ויברך מול העבודה
זרה הזאת, האם יפנה את גבו או משהו אחר.לפתע רצון יראיו יעשה, נפל כל החשמל במרכז העיר וחושך כיסה את כל המקום ורשעים ב
חושך יידמו. מייד אמר הרב: עכשיו! עכשיו נדליק! ומייד בירך והדליק,ופינו את היכליך, וטיהרו ואז והדליקו נרות.
וידוע שהרב הקפיד בבואו להדלקות אלו שיעשו שם מניין לתפילת ערבית, אחרת איאפשר להדליק ולברך סתם בגלל פרסומי ניסא, רק אם
מתפללים אז יש לזה גדרשל בית כנסת שנהגו להדליק בו בברכה משום פרסומי ניסא
ובכל חנוכה היה הרב מגיע למרכז העיר ירושלים להדליק חנוכייה שגובהה למעלה מחמישה מטרים, והיה הרב עולה במנוף של כיבוי אש
להדליק אותה. (מתוך "באור פניך", הרב חיים בן-שושן)

מזמור המנורה
האומר למנצח בנגינות, כאילו מדליק המנורה
כולנו מכירים את מזמור סז בתהילים שכתוב בצורה של המנורה שהייתה במקדש. ציור זה נמצא בחלק מהסידורים, ובחלק מבתי-הכנסת הוא מופיע כתמונה על הקירות או כרקמה על הפרוכת. לפעמים הוא מופיע עם הכיתוב "שיוויתי ה' לנגדי תמיד" ועם שמות קודש אחרים
אחד המקורות הראשונים למנהג זה נמצא בדברי האבודרהם שכתב על המזמור הזה: "ובמקצת מקומות אומרין אותו בכל יום מפני שנקרא 'מזמור המנורה'. והקורא אותו בכל יום, נחשב כמדליק המנורה הטהורה בבית המקדש, וכאלו מקבל פני שכינה".
כלומר, כשם שאנו קוראים כל יום את "שיר של יום" שהיו אומרים בבית המקדש, כדי שייחשב לנו כאילו אמרנו שיר שהיה במקדש; כשם שאנו קוראים פרשת הקטורת, כאילו הקטרנו קטורת; כשם שאנו קוראים פרשת התמיד בכל בוקר וערב, כנגד קרבנות התמיד – כך באמירת מזמור זה, מזמור המנורה, נחשב לנו כאילו הדלקנו את המנורה הטהורה בבית המקדש, וכאילו קיבלנו פני שכינה.
הרב "פתח הדביר" (במהדורא תנינא רל"ד ס"ק ד') כתב שזו הסיבה שבגללה אנו קוראים מזמור זה בתפילת מנחה לפני "עלינו לשבח", כיוון שזו השעה שבה היו מדליקים את המנורה בבית המקדש. ובקריאה זו אנו מקיימים "ונשלמה פרים שפתינו".
עֵדוּת הוּא לְבָּאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְיִשְׂרָאֵל
מזמור זה עוסק בהארת הפנים של ה' אלינו: "אֶלֹקִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה". המזמור גם עוסק בברכה לעם ישראל בארץ ישראל: "אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים אֱלֹקֵינוּ". מהארה זו לומדים אומות העולם שהשכינה שורה בישראל. על כן אומר המזמור כמה פעמים: "יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹקִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם". הארה זו מביאה חכמה גם לאומות העולם שיודעים את היחס הנכון לישראל. העולם מתמלא אורה, ובעקבות כך ישפוט משפטי צדק: "יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה". כך מסבירה הגמרא על המנורה: "מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת: 'מִחוּץ לַפָּרוֹכֶת הַעֶדוּת יַעֲרוֹךְ' (שמות כּז). וְכִי לְאוֹרָהּ הוּא צָרִיךְ? וַהֲלֹא כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִדְבָּר, לֹא הָלְכוּ אֶלָא לְאוֹרוֹ? אֶלָּא – עֵדוּת הוּא לְבָּאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְיִשְׂרָאֵל. מַאי עֵדוּת? אָמַר רַב, זוּ נֵר מַעֲרָבִי, שֶׁנּוֹתֵן בָּה שֶׁמֶן כְּמִדַּת חַבְרוֹתֶיהָ, וּמִמֶּנָּה הָיָה מַדְלִיק וּבָהּ הָיָה מְסַיֵּים" (שבת כב ע"א).
מ"ט שערי קדושה
האבודרהם מסביר את הדמיון בין המנורה למזמור זה גם באופן המספרי: "כי תמצא בו שבעה פסוקים כנגד שבעה קני המנורה" (פרט לפסוק הראשון שנחשב פתיחה למזמור) "וגם יש בו מ"ט תיבות כנגד מנין הגביעים והכפתורים והפרחים והנרות שבשבעה קני המנורה שעולין למנין מ"ט. כיצד? גביעים – 22. פרחים – 9. כפתורים – 11. נרות – 7, סך הכל – 49" (עיין רמב"ם בית הבחירה ג).
המהרח"ו כותב ב"שער הכוונות" בשם האר"י ז"ל כי גם בפסוק המרכזי יש 49 אותיות (דרושי הפסח דרוש יא): "גם יכוין באות אחת ממ"ט אותיות שיש בפסוק: 'יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּוט עַמִּים מִישֹׁור וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה'. וכדי שלא תטעה בהם תזכור כי תיבת 'לְאֻמִּים' חסר ו'. 'תִשְׁפֹּוט' מלא ו'. תיבת 'מִישֹׁור' מלא ו'".
דביר קדשו הביאני
המנורה הייתה מוצבת בבית המקדש בהיכל מול הדביר – קודש הקדשים. הכוהן העומד מול המנורה עומד גם מול הפרוכת. רמז לדבר זה נמצא במספר האותיות שיש במזמור זה (216) שהם כמניין "דביר", ורומזות לבית המקדש שנקרא "אריאל". שהוא רחב מלפנים וצר מאחור (אריה = 216). (עיין "מגלה עמוקות" על התורה, פרשת "בהעלותך").
כאילו עומד מול המנורה הטהורה בבית המקדש
גאון עוזנו ותפארתנו בעל ה"בן איש חי" (מקץ ד) כתב כי כשקוראים את המזמור הזה צריך לקוראו בצורת המנורה, והעיקר הוא לראות מול עיניו את מנורת הזהב שהייתה בבית המקדש. על כן אין הקורא חייב לראות דווקא את המנורה מצוירת על נייר או קלף. כי העיקר הוא לראות בעיני רוחו את מנורת המקדש עומדת במקומה.
ואם אומר "למנצח בנגינות מזמור שיר" המצויר בצורת המנורה על קלף או על נייר, חשוב מאוד שיזכור כי הציור הזה הוא רק משל לנמשל האמיתי, שהיא המנורה שבמקדש, ואותה הוא צריך לדמות כל הזמן מול עיניו. על כן: "יזקוף את הציור של המנורה שמסתכל בו, כדי שיהיה הציור זקוף לפניו כדמיון המנורה שהיתה זקופה ועומדת בהיכל. ולא יניח הציור מושכב ושטוח לפניו" (עוד יוסף חי ויגש ג).
ודבר זה הוא חלק מההלכה שנאמרה ב"שולחן ערוך" כי בעת התפילה "יחשוב כאילו עומד בבית המקדש, ובלבו יכוין למעלה לשמים". כך נפסק גם במשנה ברורה וב"כף החיים" (סימן צד) "שיחשוב בלבו ורעיונו כאלו הוא עומד במקדש אשר בירושלים במקום קודש הקדשים".
שכרו רב ועצום ויש בו סודות עמוקים
הכוונה הזאת נלמדת מתפילת שלמה בעת שפתח את שערי המקדש. ממנה לומדים כי זהו שער השמים שדרכו עוברות כל התפילות. ואם לא יהיה שם ולא יכוון לבו לבית המקדש, איך יכוון לבו לשכינה? על כן כתב החיד"א (צפורן שמיר ב' יח'): "מה מאוד הפליגו באמירת 'למנצח בנגינות' בציור מנורה. וכתבו ז"ל ששכרו רב ועצום. וראיתי בקונטרס בכתב יד לראשונים בזה סודותיו ותועלתו, ולפחות לעשות נחת רוח ליוצרנו נאמר אתו בכוונה בציור מנורה כתוב על קלף".
כן הביא "כף החיים" (סימן נא ס"ק יא) משם כמה פוסקים "ששכרו רב ועצום ויש בו סודות עמוקים" (חסד לאלפים אות ו'. ועיין שלמי צבור דף ס"ו ע"א, כף החיים לה"ר חיים פאלאג'י סימן י"ב אות י"ד). כן נמצא בספר "סדר היום" שהקורא את המזמור בצורת המנורה מקלף, מובטח לו שלא יינזק בכל אותו היום.

סגולות
אחרי ברכת כוהנים
בגלל קרבת התוכן של המזמור לברכת כוהנים, אומרים בשם אגרת הרמב"ן, דכל ימי העומר כשאומרים ברכת כוהנים, אם יאמר היחיד מזמור זה יצליח במעשיו, ואם יסתכל בצורת המנורה שבו לא יהא ניזוק כל היום. ומסיים, וטוב לאומרו בכל יום (כה"ח תפט ס"ק קט. ועיין א"ר קכ"א שהביא כן בשם מג"א קכח ס"ק ג'. ואינו שם בדפוסים שבידינו).
והוקשה למרן הרב אליהו זצוק"ל, שהרי ב"שולחן ערוך" (סימן קכח סעיף כו) כתוב על ברכת כוהנים, "בשעה שמברכין אין לומר שום פסוק, אלא ישתקו ויכוונו לברכה". וצריכים הציבור לעמוד כאילו הם בתפילת י"ח. "כלום יש עבד שמברכין אותו ואינו מאזין".
גם הרמ"א שכתב כי נהגו לומר פסוקים בברכת כוהנים, לא אמר אלא בשעה שמאריכים בניגונים. ומכל מקום סיים כי גם כשמאריכים בניגונים "יותר טוב שלא לאמרם" (והתירו רק למי שראה חלום רע לומר: "רבש"ע חלום חלמתי וכו'" משום סכנה ט"ז בשם התוס').
והכי איתא בזוהר הקדוש )פרשת נשא דף קמ"ז ע"א) וז"ל: "בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב בדחילו באימתא. ולינדע דההיא שעתא עידן רעותא אשתכח בכלהו עלמין, ומתברכן עילאין ותתאין, ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא" (כה"ח ס"ק קלח). והזכיר מרן הרב אליהו זצוק"ל לטוב את הרב הגאון רבי יעקב חיים סופר שליט"א, נכדו של "כף החיים", שמצא כתוב שיאמר את מזמור "למנצח" אחר ברכת הכוהנים. וכן הוא בספר "שמן ששון" על שער הכוונות )דרושי ספירת העומר - דרוש ה') שכתב לאומרה אחר ברכת כוהנים.
האומרה בנץ החמה – לא יקרה לו מקרה רע
הרב "שמן ששון" זצוק"ל כותב שם: "ומצאתי כתוב בכתב יד במנורה של בית הכנסת בקהילתינו ז"ל. איתא בספר חסידים שהראה הקב"ה למשה רבינו ע"ה את המנורה על טס של זהב. וכתב שם מי שרואה את המנורה בכל יום ומכוין בה מעלה עליו כאלו הדליקה ומובטח לו שהוא בן עוה"ב. ע"ש באורך. והביא כמה סגולות בענין זה של למנצח בצורת המנורה".
אחת מהן היא: "מי שאומר כל יום בהנץ החמה לא יקרה לו מקרה רע". ובשער הכוונות (כוונת הברכות) כתב כי טוב לומר את המזמור הזה אחר כניסתו לבית הכנסת תוך שהוא מקיף את התיבה שבע פעמים, ובכל פעם יאמר אחד מהפסוקים שבמזמור זה (וכל זה יעשה רק אם הגיע מוקדם לבית הכנסת ולא מפריע לאחרים). והכוונה בהקפות אלו היא להמשיך את השפע לעולם הזה, לבית הכנסת ולאדם המתפלל, כמו שהזכרנו לעיל שהכוונה היא להשפיע שפע "לנו לישראל, התחתונים".

לרפואת כל חולי ישראל וצה"ל ובתוכם רבקה בת טאוס.אילנה בת אסתר.עזיז בן גוהר. נעם אלעד דרור בן אביטה יוכבד רבקה. איתי אהרון בן אילנה. תמר בת אורנית מרדכי חי בן ברכה יהודית . ידדיה בן טובה . יהודה יצחק בן איריס. יהונתן בן מלכה. רוני תחיה בת טובה. ינון דוד בן טובה גיטל . שלום בן טאוס .תמר בת עירית .
לרפואת מלכה רג'ינה חיה בת שמחה רות בת אורנית

לע"נ ר' חיים בן שרה ד' טבת שבת שלום וחנוכה שמח



חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il

בית המדרש החדש נמצא בתהליכי בנייה סופיים,
בוא ותתחדש אתנו בגירסת הנסיון!



אל תציג לי הודעה זאת שוב