ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסנת בת יפה
פנה בעל התניא לאשתו וביקש ממנה את הסכמתה לעניין. הסכימה האישה, בתנאי שיבטיח לה לחזור לביתו כעבור שנה וחצי . נתנה האישה לעל התניא סכום כסף שחסכה, והוא קנה לעצמו סוס ועגלה.
לעומתו, אחיו לא ביקש את הסכמת אשתו, ויצא לדרך בלי רשותה. במהלך הדרך, נפל הסוס ומת. "הרי זה בשביל שנסעת בלי רשות", אמר בעל התניא לאחיו, "רמזו לך משמיים, שאין לך ללכת בדרך זו. על כן חזור לביתך, ואני אוסיף ללכת, וכל מה שאקבל אחלק עימך". כך נפרדו, ורבי שניאור זלמן הלך לדרכו ברגל.
סיפור זה, המהווה כעין הקדמה לדרך בה הצטרף בעל התניא לתנועת החסידות, מהווה אולי גם תמרור מסוים לנתיב הייחודי אותו סלל בעל התניא בדרכה של תנועת החסידות הכללית.
בדרך כלל, דרכם של התורות החסידיות להיאמר כרעיונות עמוקים ומפוזרים. לעיתים, רעיונות אלו סובבים סביב פרשיות השבוע והמועדים, אך אין הם כתובים בספר שיטתי ומסודר. פעמים רבות, גדולי החסידות כלל לא כתבו ספרים, אלא תלמידיהם באו והעלו על הכתב את שיחותיהם ודרשותיהם.
לעומת זאת, בעל התניא בא ויצר ספר שיטתי ומסודר, המתווה דרך עלייה בהירה ומוגדרת, שבה מטפס האדם בעבודת ה'. בדרך זו, בכוחו של האדם לברר גשמיות מרוחניות, ולדעת מתי העניין הוא חלק מעבודת ה' וכדומה.
אופייני לדרכו זו היא נטילת הרשות מאשתו בטרם יצא להתעלות בעבודת ה'. בסדר העולם הרגיל, לאדם יש אישה וילדים, משפחה, והוא אחראי להיות עימם ולדאוג לצורכיהם. רבי שניאור זלמן לא פורץ כאן את סדר העולם הרגיל, מתוך תשוקה אדירה לקרבת ה'. להיפך - הוא מקבל את הסכמת אשתו, המבטאת את המציאות הטבעית הרגילה והמסודרת, והיא אף מעניקה לו כסף ומספקת לו את הכלים המעשיים הדרושים לו לצמיחתו ברוחניות.
בכך הולך בעל התניא בעקבות משה רבינו בפרשתינו. לאחר המעמד הנבואי הגדול בסנה, בו קיבל משה רבינו את המשימה ללכת לגאול את ישראל, היינו מצפים שמשה ירוץ מיד למצריים. אך משה שב ליתר חותנו... ומקבל את הסכמתו להליכה למצריים. נוטל את אשתו וילדיו, ועימם פוסע אל המשימה. אמנם בהמשך מתברר, שעליו לשלוח את אשתו וילדיו חזרה ליתרו, אך היציאה לדרך הייתה מתוך המציאות הנורמלית.
לעומת בעל התניא, אחיו קופץ אל הדרך מתוך שבירת הכלים, והם אכן נשברים – הסוס מת, ועליו לשוב למקומו. יחד עם זאת, בעל התניא רואה חובה לעצמו, לחלק את אשר יקל עם אחיו. וכך נהג בספר התניא, כשחילק עם עם ישראל את דרכו המסודרת בעבודת ה'.
כל ימיו, עבד בעל התניא לפגוש את ה' בתוך המציאות. ולעת פטירתו, בזמן בו מגיע האדם לנקודת הסיכום של חייו, שאל רבי שניאור זלמן את נכדו – מה אתה רואה?
נכדו שתק או שתיאר את מראה עיניו. לעומתו, בעל התניא אמר – "אני איני רואה עוד אלא את כוח הפועל בנפעל".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












