ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסנת בת יפה
פנה בעל התניא לאשתו וביקש ממנה את הסכמתה לעניין. הסכימה האישה, בתנאי שיבטיח לה לחזור לביתו כעבור שנה וחצי . נתנה האישה לעל התניא סכום כסף שחסכה, והוא קנה לעצמו סוס ועגלה.
לעומתו, אחיו לא ביקש את הסכמת אשתו, ויצא לדרך בלי רשותה. במהלך הדרך, נפל הסוס ומת. "הרי זה בשביל שנסעת בלי רשות", אמר בעל התניא לאחיו, "רמזו לך משמיים, שאין לך ללכת בדרך זו. על כן חזור לביתך, ואני אוסיף ללכת, וכל מה שאקבל אחלק עימך". כך נפרדו, ורבי שניאור זלמן הלך לדרכו ברגל.
סיפור זה, המהווה כעין הקדמה לדרך בה הצטרף בעל התניא לתנועת החסידות, מהווה אולי גם תמרור מסוים לנתיב הייחודי אותו סלל בעל התניא בדרכה של תנועת החסידות הכללית.
בדרך כלל, דרכם של התורות החסידיות להיאמר כרעיונות עמוקים ומפוזרים. לעיתים, רעיונות אלו סובבים סביב פרשיות השבוע והמועדים, אך אין הם כתובים בספר שיטתי ומסודר. פעמים רבות, גדולי החסידות כלל לא כתבו ספרים, אלא תלמידיהם באו והעלו על הכתב את שיחותיהם ודרשותיהם.
לעומת זאת, בעל התניא בא ויצר ספר שיטתי ומסודר, המתווה דרך עלייה בהירה ומוגדרת, שבה מטפס האדם בעבודת ה'. בדרך זו, בכוחו של האדם לברר גשמיות מרוחניות, ולדעת מתי העניין הוא חלק מעבודת ה' וכדומה.
אופייני לדרכו זו היא נטילת הרשות מאשתו בטרם יצא להתעלות בעבודת ה'. בסדר העולם הרגיל, לאדם יש אישה וילדים, משפחה, והוא אחראי להיות עימם ולדאוג לצורכיהם. רבי שניאור זלמן לא פורץ כאן את סדר העולם הרגיל, מתוך תשוקה אדירה לקרבת ה'. להיפך - הוא מקבל את הסכמת אשתו, המבטאת את המציאות הטבעית הרגילה והמסודרת, והיא אף מעניקה לו כסף ומספקת לו את הכלים המעשיים הדרושים לו לצמיחתו ברוחניות.
בכך הולך בעל התניא בעקבות משה רבינו בפרשתינו. לאחר המעמד הנבואי הגדול בסנה, בו קיבל משה רבינו את המשימה ללכת לגאול את ישראל, היינו מצפים שמשה ירוץ מיד למצריים. אך משה שב ליתר חותנו... ומקבל את הסכמתו להליכה למצריים. נוטל את אשתו וילדיו, ועימם פוסע אל המשימה. אמנם בהמשך מתברר, שעליו לשלוח את אשתו וילדיו חזרה ליתרו, אך היציאה לדרך הייתה מתוך המציאות הנורמלית.
לעומת בעל התניא, אחיו קופץ אל הדרך מתוך שבירת הכלים, והם אכן נשברים – הסוס מת, ועליו לשוב למקומו. יחד עם זאת, בעל התניא רואה חובה לעצמו, לחלק את אשר יקל עם אחיו. וכך נהג בספר התניא, כשחילק עם עם ישראל את דרכו המסודרת בעבודת ה'.
כל ימיו, עבד בעל התניא לפגוש את ה' בתוך המציאות. ולעת פטירתו, בזמן בו מגיע האדם לנקודת הסיכום של חייו, שאל רבי שניאור זלמן את נכדו – מה אתה רואה?
נכדו שתק או שתיאר את מראה עיניו. לעומתו, בעל התניא אמר – "אני איני רואה עוד אלא את כוח הפועל בנפעל".
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
למה ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך מותר להכין קפה בשבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
סודו החינוכי של חודש שבט
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מסירות או התמסרות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
