ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הדף היומי
נשאלת השאלה, האם דין זה שייך במקרה של שכירות? שני אנשים הגרים בדירה שכורה, ולא נוח להם להמשיך יחד, האם אחד יכול לכפות את השני לשכור ממנו או להשכיר לו את חלקו?
הרמב"ם (שכנים א, ג) כתב שגם בשכירות כששניים שוכרים חצר או שדה, ולא ניתן לחלק, ניתן לעשות גוד או אגוד, שאו ישכור או ישכיר. הראב"ד חולק ואומר שהדין הזה הרמב"ם: 'נפשו איותה ויעש', כלומר, המציא דין מעצמו, ודין זה אינו נכון. שו"ע (קעא, ט) הביא את דברי הרמב"ם, ורמ"א הביא את דברי הראב"ד
לכאורה דברי הרמב"ם והשולחן ערוך קשים, שני אנשים שכרו יחד בית, מדוע שאחד מהם יוכל לפרק את השותפות ולומר לחברו שיקנה ממנו, או להיפך?
הדף היומי (14)
הרב עקיבא כהנא
1 - חשש לחשד
2 - גוד או אגוד בשכירות
3 - קבורת חלק קטן מהמת
טען עוד
המגיד משנה ביאר שכיון שמדובר כאן בדעות של בני אדם ובשאלה האם הם יכולים להסתדר יחד, יכול אחד מהם לומר שכששכרו חשב שיוכל לגור אתו, וכעת מבין שזה לא מסתדר. הגר"א (ס"ק לח) הביא ראייה מדברי רבי שמעון בן גמליאל בכתובות (עז ע"א) שיכולה האישה שהתחתנה עם אדם בעל מום לומר: סבורה הייתי שאני יכולה לקבל, ועכשיו איני יכולה לקבל.
אבן האזל מבאר שלדעת הרמב"ם גוד או אגוד אינו זכות של אחד מהם, אלא מעין כפיית בית דין על מידת סדום, כלומר, שבכל מקרה שבו ישנה בעיה בשותפות והם לא יכולים להכריע אותה, בית הדין מכריח אותם להגיע לפתרון שלא שני הצדדים יפסידו ממנו, לכן לפי הרמב"ם דין זה קיים גם בשכירות, כיון שהם מבינים שהם לא מסתדרים יחד הם זכאים להיפרד.
מרכבת המשנה כתב שלדעתו גם הראב"ד מודה שאם כל אחד לא ידע בזמן השכירות שגם חברו שוכר, הם יכולים להיפרד אחד מהשני, וכל מה שהראב"ד חלק זה רק באופן שהשוכר ידע שהשני גם הוא שוכר, אז הוא אינו יכול להיפרד כעת.
לסיכום: נחלקו הראשונים אם דין זה של חלוקת שותפות על ידי גוד או אגוד נאמר גם בשניים ששכרו דירה, והראשונים ביארו שמדובר באופן שלא כל הנתונים היו לפניהם, או שתמיד זה נחשב כך בגלל שהם לא ניסו לגור יחד קודם. כמו כן יש הכותבים שמוסכם שאם לא ידעו בזמן ששכרו על השכירות של השני יש להם זכות לפרק את השכירות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












