ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הדף היומי
נשאלת השאלה, האם דין זה שייך במקרה של שכירות? שני אנשים הגרים בדירה שכורה, ולא נוח להם להמשיך יחד, האם אחד יכול לכפות את השני לשכור ממנו או להשכיר לו את חלקו?
הרמב"ם (שכנים א, ג) כתב שגם בשכירות כששניים שוכרים חצר או שדה, ולא ניתן לחלק, ניתן לעשות גוד או אגוד, שאו ישכור או ישכיר. הראב"ד חולק ואומר שהדין הזה הרמב"ם: 'נפשו איותה ויעש', כלומר, המציא דין מעצמו, ודין זה אינו נכון. שו"ע (קעא, ט) הביא את דברי הרמב"ם, ורמ"א הביא את דברי הראב"ד
לכאורה דברי הרמב"ם והשולחן ערוך קשים, שני אנשים שכרו יחד בית, מדוע שאחד מהם יוכל לפרק את השותפות ולומר לחברו שיקנה ממנו, או להיפך?
הדף היומי (14)
הרב עקיבא כהנא
1 - חשש לחשד
2 - גוד או אגוד בשכירות
3 - קבורת חלק קטן מהמת
טען עוד
המגיד משנה ביאר שכיון שמדובר כאן בדעות של בני אדם ובשאלה האם הם יכולים להסתדר יחד, יכול אחד מהם לומר שכששכרו חשב שיוכל לגור אתו, וכעת מבין שזה לא מסתדר. הגר"א (ס"ק לח) הביא ראייה מדברי רבי שמעון בן גמליאל בכתובות (עז ע"א) שיכולה האישה שהתחתנה עם אדם בעל מום לומר: סבורה הייתי שאני יכולה לקבל, ועכשיו איני יכולה לקבל.
אבן האזל מבאר שלדעת הרמב"ם גוד או אגוד אינו זכות של אחד מהם, אלא מעין כפיית בית דין על מידת סדום, כלומר, שבכל מקרה שבו ישנה בעיה בשותפות והם לא יכולים להכריע אותה, בית הדין מכריח אותם להגיע לפתרון שלא שני הצדדים יפסידו ממנו, לכן לפי הרמב"ם דין זה קיים גם בשכירות, כיון שהם מבינים שהם לא מסתדרים יחד הם זכאים להיפרד.
מרכבת המשנה כתב שלדעתו גם הראב"ד מודה שאם כל אחד לא ידע בזמן השכירות שגם חברו שוכר, הם יכולים להיפרד אחד מהשני, וכל מה שהראב"ד חלק זה רק באופן שהשוכר ידע שהשני גם הוא שוכר, אז הוא אינו יכול להיפרד כעת.
לסיכום: נחלקו הראשונים אם דין זה של חלוקת שותפות על ידי גוד או אגוד נאמר גם בשניים ששכרו דירה, והראשונים ביארו שמדובר באופן שלא כל הנתונים היו לפניהם, או שתמיד זה נחשב כך בגלל שהם לא ניסו לגור יחד קודם. כמו כן יש הכותבים שמוסכם שאם לא ידעו בזמן ששכרו על השכירות של השני יש להם זכות לפרק את השכירות.
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד גמרא?
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
אנחנו קודש למענך
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך עושים קידוש?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
השלמת התמונה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
