ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
שלאחריה – בפרשת בשלח. והנה, לקראת סיומה של פרשתנו מובא פסוק הטומן בתוכו הבטחה אלוקית
המתחדשת כאן שוב בלוויית אזכור שבועת ד' למתן/ מתנת הארץ לעמו. ככתוב:בפסוק : "והיה כי יביאך... אל
2 ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבותיך ונתנה לך"
)שמות, י"ג, י"א(. כמובן שביום חמישה עשר בחודש שבט
3 אנו מציינים קשר מעשי בין מצוות התורה התלויות בארץ ישראל
, שעה שעם ישראל הוא זה המקיים אותן דווקא
כאן בארצו, תורת ישראל, על ידי עם ישראל, בארץ ישראל.
מרן הרב קוק זצ"ל, מתייחס לכינויה של הארץ בפסוקים אלו כ'ארץ הכנעני' דווקא. וקושר זאת עם סגולת ארץ
ישראל ועם תפקידו של עם ישראל.
4 הארץ נקראת כנען. כשמו של "האיש המקולקל והמקולל, אוצר הכיעור והזוהמה והשפלות האנושית".
ביטויים
המופיעים אצל מרן הרב זצ"ל , והם אמנם מגבירים את התמיהה שלנו על מה ולמה בחרה התורה להעניק לארץ
המובטחת לעם ישראל, דווקא את השם הזה מכל האפשרויות האחרות הקיימות ,. ואפשר שאולי גם אנו נשוב
ונתמה, מאידך גיסא, מנין זכות זו לאדם, הנושא שם זה, שתיקרא 'ארץ הקודש' בשמו?
כתשובה לשאלות אלו מצביע מרן הרב זצ"ל שארץ ישראל היא בעלת הסגולות החיות העליונות. היא יסוד
הקדושה העליונה ביותר המתגלה בעולם ובכוחה אם כן להפוך את התוכן הרע והמקולקל ביותר - לטובה ולברכה
! ועל כן 'כנען' שהיא, כאמור לעיל , מקום השפלות האנושית. גנוז בה אוצר חיים נעלה מאוד. אוצר של אור
שטמון בחושך. ורק הכוח הנעלה- שמקורו ביסוד האורה העליונה, יסוד שבועת עולמים בדבר ד'- שמוטבע בסגולת
הארץ הפנימית, הוא זה שיכול להתגלות, אך ורק על ידי עמו של ריבון העולמים. עם הממשיך את יסוד הקדושה
מן העבר, מאבות העולם, ומביאה עד לעתיד - עד דור אחרון.
זה היסוד לבחירה הנפלאה של העם והארץ. יחדיו. והוא המקושר ביסוד של תולדות העם, ומופיע לאורך הדורות.
הן לארץ והן לדרים עליה. והוא הנובע מהברית והשבועה. ככתוב בפסוק: " והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני ...
5 כאשר נשבע לך ולאבותיך"
.
בתכונת סגולת הארץ יש תוכן יסודי שאינו משתנה. אותו קשר רוחני ואמיץ של האבות והבנים יחדיו. ולעם ישראל
ולכל אחד מבניו הכוח למזג את היחס של הכנעניות, של הארץ כולה, להפוך אותו ולהעלותו אל מרום הקודש. ועל
6 כן הוא המסוגל )מלשון סגולה וגם בעל יכולת מעשית( 'להוציא ממסגר - עני'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
