ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
מילה חזקה נרטיב. מילה ש'מסתובבת' בשנים הארוכות בחוגי משכילים ברמות שונות, ומשמעה סיפור, סאגה, רקע, לכל מה שקבוצה אתנית או עם כלשהוא עושה.
אך יש במושג הזה גם חולשה, יתר גמישות ומניפולטיביות. לדוגמא, כשאין לעם נרטיב. תמיד יהיו כאלו שייצרו לו אחד. 'העם' הפלשתיני למשל. אין לו ארץ? סידרו לו היסטוריה שעל פיה הוא היה כאן 'מאז ומעולם'! אין לו אירוע מכונן? מסדרים לו כאילו שואה משלו, 'נכבה', ואגב מרויחים את הצדקת הטרור הטבעי שלו כלפי פליטי השואה האמיתית - עם ישראל. לעומתם הגרמני, מתרפק על עבר אמיתי, 'טבעי', 'נועז', רומנטי, של שבטים מלאי אחוה הפושטים מן היערות על עמים, ארצות ויבשות - חומסים, הורסים ורוצחים.
ומה 'הסיפור' שלנו, היהודים?
יש שיתחילו אותו בציונות, בעלייה הראשונה, ויש שילכו אחורה לעלייתם של תלמידי הבעש"ט והגר"א. יש שילכו קדימה משם ויאמרו שזכות קיומנו נעוצה בשואה, ממנה מתחילה עיקר גבורת השרדותנו, ויש שיאמרו שפשר הקיום שלנו מתחיל במעמד הר סיני - בתורה.
בכל אלו אכן יש ממש, אך המבקש באופן אמיתי את הסוד, את הפשר של הקיום היהודי יכול שימצאנו במצווה מפרשתנו - "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ", מצוות המילה, שמובנה הוא היותנו רשומים באות עבדות וקנין לה', ומשמעותה היא חקיקה בבשרנו של מסירות נפש על דבר אלוקינו הקיים לעד.
וזו כבר לא אגדה, וגם לא פעלול ספרותי של 'מלומדים'. הברית הזו, חיה וקיימת, נוהגת ונחגגת - וכואבת, אבל מנצחת! וחשוב לומר, זו אינה רק מסירות הנפש של הרך הנימול אלא כמובן של הוריו, ויש לומר, בייחוד של האמהות בישראל, העומדות עם שאר הנשים וכובשות דמעות של כאב עם בכיו של הנימול הקטנטן, יחד עם גילה בלב על עוד יהודי תמים וכשר, אותו שהן ילדו אך לפני שמונה ימים.
מהיכן הכח
מהו מקור הכח היהודי?
ראוי אולי לדון קודם במשמעות המילה כח. יש כח שמקורו בעוצמות צבאיות של עם, דוגמת האימפריות הכובשות הגדולות, או ביכולות פיקוד מרשימות של יחידים, דוגמת המצביאים הגדולים מההיסטוריה. יש שיפגינו כושר ארגון מרשים ואולי אף כח סבל גדול, דוגמת מהפכנים הגדולים, ויש שירשימו בכושר הנהגה וכריזמה יוצאי דופן, דוגמת מחולל המהפך ביחס לשחורים באמריקה.
כח יהודי הוא דבר שונה. יש בו מעט מכל אלו, אבל יש בו גם משהו תמוה, משהו מעל, על גבול השגעוני. כל כך תמוה ומשדר עוצמות שהן כה זרות לשכל האנושי, עד שהדימוי היהודי הקלאסי בספרות האנטישמית זה מאות רבות בשנים הוא ציור היהודי כבן דמות השטן, שד, בלתי מתכלה, אבל גם בלתי מובן. והאמת היא שכל זה נכון מאד. בשכל של גוי כמובן. וכיון שגוי גם לא מצווה על המילה, הוא מתקשה להבין. זה לא בשבילו. גוי נועד לעולם הזה, לשכללו ולקדמו מן האבן אל הבנין, מן החצץ אל הכביש ומן השבב אל המחשב.
כך המהר"ל ממקם את הברית בצומת שבין הטבעי לאלוקי, בין ישראל לעמים:
"כי הטבע שהוא חמרי הוא מבדיל בין השם יתברך ובין הבריות. עד שבא אברהם ואליו היה חבור עם ה' יתברך שבחר בו והוציא אותם מן הטבע, שלא יהיה כאן עוד הבדל ואטימה בין ה' יתברך והאדם, ואז צוה להסיר הערלה היא האטימה, והמילה היא הברית והחבור שיש עם הש"י מפני שהוציאו מן הטבע ולכך צוה הש"י להסיר אותו ביום השמיני שהוא אחר ז' ימי הטבע" (תפארת ישראל - פרק י"ט)
להתעלות ב'מִיני עקידה' כבר ביום השמיני, לזה אין מערכת הבינה הגויית מסוגלת להתחבר. להיות, כפי הביטוי החב"די, 'מעבר לטעם ודעת' (תניא פ' י"ט, אגרת הקודש פ' ז') זה נראה להם מנותק. והם צודקים. היכולות היהודיות לחבר שמים וארץ, לחיות אלוקות בתוך עולם חומרי, לקדש את החיים ולא להיסחף מעל להם או להיטמא בבהמיותם - אלו יכולות לא מציאותיות - כיון שהן על מציאותיות. נפש יהודית המוסרת את פרי בטנה למילה, קבועה בפנימיותה 'מעל טעם ודעת', וקביעות זו מחברת אותה להיות מסוגלת אפילו לכך.
וזה מה שנחקק כבר בתינוק יהודי בן שמונה ימים. מכאן, הדרך קצרה להבנת כוחם של דמויות המופת בהיסטוריה שלנו, ב'נרטיב' היהודי הכל כך מציאותי, כמו חנה ושבעת בניה, כמו רבי עקיבא וחבריו, כמו במצדה, המעדיפים מוות מעבדות כמו נשי, ילדי וגברי מגנצא, וורמייזא ושפיירא במסעי הצלב, וכמו העולים על מזבחות האינקויזיציה, כמו ילדות במרוקו ותימן שהעדיפו מוות מחיים כמוסלמית, כמו אשה המטיחה בנאצי חייתי 'אנחנו עוד נבַלה (מלשון בלאי, נחיה אחריכם) אתכם' וכמו אלפי גברים, נשים וילדים הסופגים כמעט עשרים שנה אבנים, בקבוקי תבערה, יריות בדרכים, חדירות לישובים, ופצצות תבערה - וישוביהם מתפקעים מיושבים ומתדפקים להתקבל.
ברור שזה 'שגעוני' - זה על טבעי, כי זה אלוקי. הברית, המושג לכשלעצמו, מטמיע מכוחותיו של בעל הברית, אבינו מלכנו, לא רק בתודעתנו - על ידי לימוד תורה, ולא רק בנפשנו - על ידי מעשים טובים - אלא בבשרנו, בממשותנו, בכל מהותנו - את ההתמסרות לרצונו, וממילא את השאיבה מכוחו.
כמו המילה הממשית בגוף וגם קדושה, כן גם ארץ ישראל, היא אכן ממשית, אך לא נדל"ן כדברי מזלזלי ברית התורה והארץ, אלא, 'והארץ לא תימכר' - כי היא ממשית וגם קדושה.
על הקשר בין שתי בריתות אלו, הארץ והמילה, עמדו חז"ל במסכת ברכות והאיר את דבריהם המהר"ל:
"ומפני שיש לחשוב שהארץ שנתן הש"י לישראל היא בתחתונים ואין לה מעלה אלהית, לזה צריך להזכיר בברכת המזון 'ברית' 'ותורה', כי בשביל הארץ זוכים ישראל אל שני דברים אלו, המילה והתורה, ועל ידם ישראל נבדלים, אלהיים לגמרי. המילה, בה ישראל נבדלים מן פחיתת הגשמי שהיא הערלה, ובתורה יש להם המעלה הנבדלת לגמרי. וצריך להקדים ברית לתורה, מפני שהברית היא החבור בין שני דברים, והמילה שהיא בגופו ובעצמו של אדם הוא ברית וחבור עם הש"י יותר מן התורה, ועל ידו זכו להיות להם גם ברית התורה שהיא מעלה עליונה שכלית, אך מ"מ ברית המילה היא קודמת כי היא ברית גמורה בגופו של אדם" (נתיבות עולם, נתיב העבודה - פרק י"ח)
מדבריו גם מובן איך הגיעו מי שהתנתקו מקדושת הברית היהודית עם ה' יתברך להיות מסוגלים להעלות על דעתם כניעה לאספסוף ישמעאלי עד כדי התנתקות מהארץ הקדושה, ומאידך איך מי שמוטמעת בהם אות ברית קודש, אותם לא יזיז כל כח מהארץ הקדושה, לא חולשה מבפנים ולא אויב שמבחוץ.
הברית האלוקית החתומה בבשרנו היא שמציבה גאון יהודי אלוקי מול 'לא אחד בלבד שעמד עלינו לכלותנו', היא השורדת כל, ולצערנו אם נזדקק, היא שתעמוד לנו במבחן הנורא של עמידה מול אחים חלושים - לנצחון תקיף ואוהב, חריף ומחבק, נצחי ומחבר, שיביא על כולנו תשובה שלמה אל ה' אל טובו ואל ארצו - ארץ הקודש, ארץ הברית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
