ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
* הארון עם הלוחות, העשוי זהב מבחוץ ומבפנים, ועליו הכפורת והכרובים (שמות כ"ה).
* ארון העץ, שבו היו שברי הלוחות (דברים י').
* הארון השלישי קשור לנושא המלחמה, כמפורש בפסוקים: "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְקֹוָק וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ: וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְקֹוָק רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר י').
ניתן לומר כי נוכחות השכינה במחנה ישראל, מבטיחה את הניצחון במלחמה ואת חזרתם של רבבות החיילים בשלום לביתם.
נוכחותו של הארון בזמן המלחמה, נזכרת גם בספר שמואל, בדברי התוכחה המסותרה של אוריה החתי לדוד. ואלו דבריו: "וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל דָּוִד הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים ..." (שמואל ב י"א יא).
ר"י מטראני (שם) הקשה: "אפשר שהיה משלח דוד הארון במלחמה, [אחר] שהעלה אותו בכבוד גדול?! (לעיר דוד)" ותירץ האברבנאל "וכבר כתבתי במה שקדם, שהארון הזה לא היה בו לא לוחות הברית ולא שברי לוחות, ולכן לא קראו ארון ברית השם, אבל היה ארון שעשו להביא בו האפוד והאורים והתומים, ...והיה עמהם תמיד במלחמה וכהן עמו כדי לשאול בהם בשעת הצורך".
לפי דבריו, אכן מדובר בארון שהיה מלווה את הצבא בשדה הקרב והאפוד והאורים ותומים היו מונחים בתוכו. לדבריו נוכחות הארון נדרשה לא מבחינה סגולית אלא מבחינה טכנית. במקרה הצורך היה אפשר לקבל תשובות והדרכה מהקב"ה תוך שימוש באורים ותומים.
ברשותכם, נציע את ההסבר הבא: כוחו של עם ישראל באחדותו. בזמן שהם מאוחדים הקב"ה משכין שכינתו עליהם. סנגוריית האחדות מתגברת גם אם הקיטרוג שנוצר מקורו בחטא החמור של עבודה זרה. כך לימדנו הנביא הושע: "חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ" (ד' יז) וכמו שפירשו חז"ל במדרש ההלכה: "ר' אלעזר בנו של ר' אלעזר הקפר אומר גדול השלום שאפילו ישראל עובדין עבודה זרה ושלום ביניהם כביכול אמר המקום אין השטן נוגע בהם שנאמר חבור עצבים אפרים הנח לו"
(ספרי במדבר פרשת נשא פיסקא מב).
האורים והתומים, עליהם חקוקים שמות כל השבטים, הם סמל האחדות. לכן דווקא הם נלקחים למלחמה, בארון מיוחד, כדי להבטיח את הנצחון.
כך הסביר ה"משך חכמה" את היעלמותם של האורים והתומים אחרי ימי דוד. מכיוון שבימי שלמה נזרע זרע הפירוד ומיד אחרי מותו נחלק העם ונתפלגו הממלכות, אי אפשר היה יותר להשתמש בהם. שהרי כל נסיון לשאול בהם היה מציף את בעיית הפילוג.
האורים והתומים מצטרפים בכך אל הכרובים העומדים על הכפורת, שהרי גם הם עומדים פנים אל פנים. אומנם ההסבר הרגיל הוא שעמידתם מסמלת את היחס בין ישראל והקב"ה, אבל אנו נציע שכאשר יהודים פונים אלו לאלה, ופניהם איש אל אחיו, הם בבחינת 'עושים רצונו של מקום".
בשבוע הבא, בע"ה, נמשיך לברר היבט רוחני נוסף של הארון ומתוך כך נבין עוד יותר את דבריו של אוריה החתי.
הבה נתפלל כי גם אנו נזכה לאחדות "לך כנוס את כל היהודים",
ונזכה להיות בבחינת פנים אל פנים עם אחינו שבארץ ועם אבינו שבשמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
